פרשנותמפזרת הבטחות במקום כסף: הצהרות הממשלה על אקלים וסביבה ריקות מתוכן
פרשנות
מפזרת הבטחות במקום כסף: הצהרות הממשלה על אקלים וסביבה ריקות מתוכן
ההסכמים הקואליציוניים, המציגים הצהרות סביבתיות ואקלימיות משמעותיות, מגובים ב-0 שקלים למימוש היעדים, בניגוד לעשרות סעיפים על פני ההסכמים בהם חולקו תקציבים למטרות שונות. בנסיבות האלה נכנסת לתפקיד השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, חסרת ניסיון בתחום שאפילו לא רצתה בתפקיד
קווי היסוד וההסכמים הקואליציוניים של הממשלה לא פסחו על התחייבויות בנושאי אקלים וסביבה. הממשלה הנכנסת שדרגה באופן משמעותי את ההתייחסות הפורמלית של הממשלה היוצאת לנושא, תוך הצבת נושאים קונקרטיים ויעדים משמעותיים על הפרק. אך דבר אחד נעדר לחלוטין מההסכם שלמימושו תצטרך לפעול השרה להגנת הסביבה הנכנסת, ח״כ עידית סילמן - תקציב.
ההסכמים הקואליציוניים, המציגים הצהרות סביבתיות ואקלימיות משמעותיות, מגובים ב-0 שקלים למימוש היעדים, בניגוד לעשרות סעיפים על פני ההסכמים בהם חולקו תקציבים למטרות שונות – מחיזוק הזהות היהודית, לסלילת כבישים בהתנחלויות ועוד. סעיפים רבים בהסכם אף מסכנים את היכולת של אחד המשרדים החשובים ביותר בממשלה להיאבק במזהמים ולמען בריאות הציבור, שעה ש-2,000 ישראלים מתים בשנה מזיהום אוויר.
בין היתר, הממשלה הנוכחית מתחייבת לחוקק בתוך שישה חודשים חוק אקלים, ולשדרג באופן משמעותי את יעדי הפחתת הפליטות: הממשלה היוצאת הסתפקה ביעד נמוך של 27% עד 2030, ואילו הנוכחית מתחייבת ל-50% - יעד שיציב את ישראל בשורה אחת עם המדע בתחום ועם המדינות המפותחות. אך ללא תקציבים משמעותיים ומפת דרכים להשגת היעדים – אין שום סיכוי שישראל תעמוד באותם יעדים.
על אף שממשלות עבר לא חסכו הבטחות מהציבור בעניין האקלים והסביבה, המימוש היה כמעט בלתי קיים. רק לפני כשנה הגדיר מבקר המדינה את התקדמותה של ישראל בתחום האקלים כ״מתקדמת בטווח שבין פיגור לאפס״. מאז, לא השתנה כמעט דבר.
לישראל יעדים צנועים מאוד בתחום האנרגיה המתחדשת, ואלו שהוצבו לשנת 2020 – 10% בלבד של ייצור חשמל נקי, לא הושגו עד היום. למרות חסמים בירוקרטיים רבים הבולמים את התחום והיעדר תוכנית פיתוח לרשת החשמל, הממשלה הנוכחית לא מתחייבת בקווי היסוד שלה לפתרונות בנושא, לא במילים ולא בתקציבים. הממשלה מציבה יעד לפינוי בז״ן ממפרץ חיפה עד סוף העשור, יעד אותו סירבה הממשלה היוצאת להציב. ואולם, בהסכמים לא מעוגן תקציב ברור ליישום ההחלטה.
תוכניות ממשלות נתניהו הקודמות מעולם לא הובאו לכדי תקצוב ומימוש, למרות ההתחייבויות ולמרות דוחות מבקר מדינה. כך למשל, התוכנית להתמודדות עם זיהום ים (תלמ״ת), ממתינה מאז 2008 לתקצוב וביצוע, בעוד שהאיומים על הים הישראלי גוברים, כשישראל דוחפת פיתוח של מאגרי גז ומגדילה את שינוע הנפט של קצא״א דרך מפרץ אילת ואשקלון. גם התוכנית להגנה על המגוון הביולוגי מחכה כבר 15 שנה לתקצוב ויישום, ללא קידום של ממשלות נתניהו לאורך העשור.
למרות ההצהרות היפות, באופק ממתינות לקידום תוכניות בעלות פוטנציאל הרסני לסביבה. הממשלה מתחייבת לפעול להקמתם של יישובים חדשים רבים בשטחים הפתוחים, ומתעלמת מכך שלפירבור מואץ ישנו מחיר סביבתי ואקלימי כבד. היא אף מתחייבת לקצר הליכים לפרויקטי בנייה ותשתיות, כשניסיון העבר מלמד שהראשונה להיפגע מכך היא הסביבה – שהופכת לשקופה לחלוטין במוסדות התכנון.
השרה הנכנסת, עידית סילמן, היא חסרת ניסיון, רקע או עשייה בתחום הסביבה. על אף שמדובר באחד המשרדים החשובים בממשלה, הקשור באופן ישיר לבריאות הציבור, זהו לא התפקיד לו ייחלה - שאיפתה הייתה לקבל את תיק הבריאות, והיא "הוצנחה" למשרד על ידי נתניהו.
סילמן תיאלץ לא רק לסחוב על גבה את ביטול מס החד״פ והפיקדון על בקבוקי המשקה, אלא ללמוד את הנושא הסבוך ורווי האינטרסים המסחריים במהרה, כשרגל מרכזית מאוד של המשרד אליו היא נכנסת – עומדת בפני כריתה. החשש הגדול העולה עם הקמת המשלה החדשה הוא מפני פגיעה באכיפה הסביבתית, שגם היום איננה מספקת, ואף הייתה נתונה לביקורת תחת דוחות מבקר מדינה בעבר.
השר המיועד לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, דרש להעביר לחסותו את כלל הסמכויות הנוגעות לשיטור, לרבות המשטרה הירוקה והסיירת הירוקה, תוך קביעת תעדוף משימות עבור זרועות האכיפה. המשטרה הירוקה אוכפת חוקים סביבתיים, תקנות וצווים הנוגעים למגוון נושאים – מפיקוח על מפעלים וזיהום אוויר, לשריפות פסולת ועוד. זוהי זרוע שאת דרכה מתווה המשרד האמון על התחום באופן מקצועי. ניתוק הקשר בין המשרד להגנת הסביבה למשטרה הירוקה עלול להוביל להידללות מקצועית ביחידה ומיקודה במשימות שונות שעלולות להחליש את הפיקוח על המפעלים המזהמים.
תקציב המשטרה הירוקה בשנת 2022 עמד על יותר מ-19 מיליון שקל. היא מונה 44 עובדים, מתוכם 40 פקחים בשטח. בנוסף, מדור הגנת הסביבה במשטרת ישראל ממומן בתקציב של כ-6 מיליון שקלים על ידי קרן הניקיון. יחידת ינשו״ף של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים מונה 12 מפקחים ותקציבה כ-10 מיליון שקל. העברה של היחידות האלו לגוף כללי שאינו מצוי בענייני סביבה והם אינם בראש סדר העדיפויות שלו עלולה לפגוע בסופו של דבר גם בבריאות האזרחים. חשש נוסף הוא שהתקציבים העומדים לרשות היחידות האלו ישמשו לצרכים אחרים, ופקחים שתפקידם לבצע אכיפה נגד מפעלים מזהמים יופנו יותר למשימות בעלות אופי אידאולוגי-ממשלתי.
גם הסיירת הירוקה של רשות הטבע והגנים צפויה לצאת מהרשות ולעבור למשרדו של בן גביר. תפקיד הסיירת הירוקה הוא לשמור על השטחים הפתוחים, והיא עוסקת בין היתר בפגיעה בשטחי שמורות טבע ובפלישה לקרקעות מדינה. קיים חשש שהוצאתה מרשות הטבע והגנים תפגע במקצועיותה ותוביל להפניית פקחים לטיפול בנושאים בעלי אופי לאומני, ופחות לנושאי סביבה.
