המדינה לא מוותרת: לוקחת את הבכיר באוצר שפוטר לסיבוב משפטי שישי
המדינה לא מוותרת: לוקחת את הבכיר באוצר שפוטר לסיבוב משפטי שישי
למרות הביקורת הנוקבת מצד בית המשפט, האוצר, הנציבות והפרקליטות לא מוותרים: הגישו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית הדין האזורי לבלום זמנית את פיטוריו של יובל מכפש. אחרי שניצח בחמש ערכאות קודמות תהיה זו המערכה המשפטית השישית של מכפש מול המדינה
למרות הביקורת החריפה שספגה מבית המשפט, המדינה לא מוכנה לוותר ולוקחת את יובל מכפש, סגן הממונה על השכר ומנהל יחידת חקירות ומודיעין באגף הממונה על השכר באוצר, לסיבוב משפטי שישי: משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, באמצעות פרקליטות המדינה, הגישו לבית הדין הארצי לעבודה בקשת רשות ערעור על צו המניעה הזמני שהוציא בסוף ספטמבר שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים עמיצור איתם, שהורה לבלום את פיטוריו של מכפש ולהשיבו לעבודה עד להחלטה בתיק העיקרי.
המדינה כותבת כי היא מודעת לכך שמדובר ב"בקשה חריגה" אולם טוענת שהחלטת בית הדין האזורי לבטל, גם אם באופן זמני, את החלטת מנכ"ל משרד האוצר רמי בלינקוב לפטר את מכפש היא "התערבות מרחיקת לכת בהחלטת הגורמים המוסמכים, אשר אין לה בסיס ראייתי-עובדתי או משפטי-נורמטיבי". לטענת המדינה, ההחלטה למעשה כופה יחסי עבודה באופן שחורג מהכללים המקובלים, "ויש בה כדי לגרום לנזק של ממש לשירות המדינה" – הן בנוגע לתפקוד יחידת החקירות עליה מופקד מכפש והן בשירות המדינה בכללותו – "ביצירת 'אפקט מצנן' כלפי הליכי פיטורין של עובדים שכשלו".
"תיק מכפש", במסגרתו מנסה המדינה מזה 4.5 שנים להדיח אותו, סוקר בהרחבה ב"כלכליסט" בשנים האחרונות. זה כלל עד כה חמישה הליכים משפטיים בערכאות שונות, שהסתיימו כל פעם בהפסד של המדינה ובניצחונו של מכפש, ושני הליכי שימוע בפני מנכ"לי משרד האוצר.
בספטמבר 2020 מכפש זוכה באופן מלא בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה מכתב תובענה עב כרס שהוגש נגדו וכלל 166 מקרים שונים שיוחסו לו של דיווחים כוזבים בארבעה אישומים שונים. ערעורים שהגישה המדינה למחוזי ולאחר מכן לעליון על ההחלטה נדחו. במאי 2021 עם חזרתו לעבודה לאחר השעייה של שנתיים, הורה גם בית הדין האזורי לעבודה להשיב למכפש את הסמכויות שנשללו ממנו. אולם, בסוף אותה שנה הוא כבר זומן לשימוע לקראת פיטורים שכלל טענות חדשות לגבי כמה מקרים שונים, ובהם פעולה בניגוד להסדר ניגוד העניינים שחתם עליו ודיווח בניגוד לנהלים. בלינקוב החליט על פיטוריו, שאושררו בידי נציב שרות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ.
בחודש שעבר בית הדין האזורי לעבודה בירושלים הוציא צו מניעה ובלם זמנית את הפיטורים, והמליץ למדינה למצוא למכפש תפקיד חלופי בשרות המדינה בשל מרקם היחסים הבעייתי שנוצר בין הצדדים. השופט קבע שמדובר במקרה "קיצוני וחריג" שמצדיק התערבות, בין השאר לאור "מסע הייסורים" שעבר מכפש בשנים האחרונות, ומתח ביקורת חריפה על המדינה שלא שעתה ל"תמרורי האזהרה" שהופנו כלפיה לאורך כל הדרך ולא ערכה "חשבון נפש". השופט סקר את המקרים בגינם מבוקשים פיטורי מכפש, קבע כי אירועים שוליים נופחו, ושהם אינם מבססים עילת פיטורים וכי ננקט "מסלול עוקף" בעייתי לקידום הפיטורים.
מכפש חזר לעבודה, ובינתיים הגיש באמצעות עו"ד אילה הוניגמן, המייצגת אותו בכל ההליכים, תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתיק העיקרי - להשיבו באופן קבע לעבודתו ולקבוע שהפיטורים נעשו שלא כדין, ובנוסף תובע פיצוי כספי בגובה 250 אלף שקל בשל "רדיפה בלתי פוסקת", התנכלות והתעמרות, פיטורים שלא כדין ופגיעה קשה בשמו הטוב ובמוניטין המקצועי שלו. הוא טוען בין היתר כי "נדירים המקרים בהם מתגייסת המערכת ומצופפת שורות בצורה כה אגרסיבית כנגד עובד משלה ומסרבת להניח עד שתביא להוצאתו משורותיה, כמו עניינו".
התיק העיקרי בביה"ד האזורי עוד צפוי להתנהל זמן רב, אך במקביל המדינה מבקשת מבית הדין הארצי לעבודה לבטל את צו המניעה שהורה להשיב את מכפש לעבודה, וטוענת שוב לחוסר אמון במכפש מצד מנהליו לאור התנהלותו ומתעקשת כי הוא אינו ראוי לעבוד בשירות המדינה, לבטח לא בתפקיד כה בכיר ורגיש. מכפש, לטענתה, "באופן חוזר ונשנה פעל בחוסר יושר ובחוסר מקצועיות, בניגוד לנהלים, לכללים ולחוקים ותוך זלזול של ממש במערכת, בממונים ובכפיפים".
לאורך כל בקשת הערעור, המדינה מנסה לטעון לשגיאות וטעויות שנפלו בהחלטת השופט איתם, למשל במידת החומרה המעטה מדי לטעמה שהוא ייחס למעשיו של מכפש ובקבלת הטענה שהליך הפיטורים נעשה במסלול שגוי (של אי התאמה, במקום הליך משמעתי).
בין השאר טוענת המדינה, שבית הדין האזורי לעבודה לא בחן לעומקן את החלטות הגורמים המוסמכים שהחליטו על פיטורי מכפש ולא בדק את הראיות שעליהן הם נסמכו, "ובכך החמיץ את הכשל הערכי, הניהולי והמקצועי בהתנהלותו של המשיב, שבא לידי ביטוי בשלושה אירועים מרכזיים שונים ונפרדים בפרק זמן של חודשים ספורים, אשר הצטברותם והתנהלות המשיב בכל הקשור אליהם הובילו בסופו של יום להחלטה שהתקבלה".
המדינה טוענת שבית הדין "נכנס בנעלי הגורמים המוסמכים והחליף את שיקול דעתם בשיקול דעתו, תוך כפיית יחסי העסקה, במקום לבחון את סבירות החלטת הפיטורים שהתקבלה בהתאם לאמות המידה של המשפט המינהלי", תוך שהוא "מפליג למחוזות שאינם חוסים תחת סמכותו ותחומי מומחיותו".
