היקף השימוש ברוגלות הוסתר גם בדיווחי האזנות הסתר לשנת 2021
היקף השימוש ברוגלות הוסתר גם בדיווחי האזנות הסתר לשנת 2021
בדיווח שמסרה המשטרה לוועדת החוקה של הכנסת יש נתונים על מספר ההאזנות שבוצעו אך לא מצוין כמה מתוכן כללו שימוש ברוגלה. במשטרה ובמשרד לביטחון הפנים מסרבים להסביר מדוע אינם חושפים את נתוני השימוש המלאים
נתוני האזנות הסתר לשנת 2021, שהמשטרה העבירה לכנסת בחודש ינואר וטרם נערך לגביהם דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, אינם כוללים פירוט של הבקשות והאישורים להאזנות סתר מסוג תקשורת בין מחשבים - צווים סודיים לשימוש ברוגלות כדוגמת פגסוס של NSO, כפי שנחשף בתיק 4000 ובפרשת טלגראס בעקבות תחקיר "כלכליסט".
במשטרה ובמשרד לביטחון הפנים סירבו להשיב לשאלה מדוע גם לאחר שהשימוש ברוגלות נחשף בתחקיר, ואף שהנתונים טרם הובאו לדיון, הדיווח לא תוקן כך שיכלול מידע מהותי זה, שיש בו כדי לאפשר לחברי הכנסת לפקח ולבקר את היקף השימוש ברוגלות שעושה המשטרה. כמו כן סירבו במשטרה ובמשרד לביטחון פנים להבהיר מכוח איזה חוק או תקנה הוחלט שלא להציג בפני ועדת החוק, חוק ומשפט את הנתונים על מספר הבקשות לשימוש ברוגלות וכמה מהן אושרו על ידי שופטים.
בדיווח על האזנות הסתר לשנת 2021 כותב ראש חטיבת המודיעין הטכנולוגי במשטרה (הסייבר־סיגינט), תנ"צ דורון יאיר, מהם מספר הבקשות ומספר האישורים לצווי האזנות סתר וכן יש חלוקה בין האזנות לקווי בזק לבין האזנות לטלפון לנייד. עם זאת, הדיווח, שעליו חתום גם השר לביטחון הפנים עמר בר לב, אינו כולל פיצול, ככל שהנתונים האלה מהווים חלק מהדיווח, בין האזנת סתר "רגילה", כלומר ציתות לשיחות, לבין האזנת סתר "מיוחדת", כלומר הדבקה ברוגלה שמאפשרת לבצע חיפוש סודי בטלפון הנייד.
בדיונים שנערכו בחודשים ינואר ופברואר בוועדת החוקה, בראשות ח"כ גלעד קריב, בעקבות ממצאי התחקיר שחשפו את השימוש ברוגלות, דרשו הח"כים לקבל מידע על היקף השימוש בהן - אך לא נענו. כאמור, גם הדיווח לשנת 2021 טרם תוקן, והמשטרה עדיין אינה חושפת את הנתונים לגבי היקף השימוש ברוגלות.
לטענת גורם במשרד לביטחון הפנים, על נתוני הרוגלות חל חיסיון. במשרד לביטחון הפנים וגם במשטרה סירבו להשיב לשאלה מה המקור החוקי שמאפשר להסתיר את נתוני השימוש ברוגלות, בהינתן שהמשטרה בעצמה מגדירה את השימוש בהן כ"האזנת סתר על דרך של תקשורת בין מחשבים".
בינואר השנה חשף "כלכליסט" כי המשטרה עושה שימוש על אזרחים בתוכנות סייבר התקפי (רוגלות) כגון פגסוס של NSO ללא חקיקה וללא נוהלי בקרה ופיקוח. לאחר החשיפה טענה המשטרה כי הפעלת הרוגלות נעשתה באישור היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט. עם זאת, לימים טען מנדלבליט כי כלל לא אישר שימוש ברוגלות.
הדיווח על השימוש ברוגלות, שכאמור מוגדרות על ידי המשטרה בצווי "האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים", הוא קריטי לאור העובדה שבדיוני הוועדה, וכן לפחות בשני תיקים שמתנהלים בבית המשפט (4000, וטלגראס), המשטרה הודתה כי נעשה שימוש ברוגלות בחריגה או ללא צו שיפוטי בתוקף. חשיפת השימוש ברוגלות באופן חריג וללא צווים מתאימים הובילה לדרישה מצד כמה חברי כנסת, בהם ח"כ גבי לסקי, לפצל את הדיווחים המחויבים לפי חוק בין האזנת סתר לבין שימוש ברוגלות.
בשנת 2021 הגישה המשטרה לבית המשפט 3,359 בקשות להאזנות סתר, מתוכן קיבלה היתרים ל־3,350 בקשות. כלומר, יותר מ־99% מהבקשות אושרו. נתון זה מעורר שאלות לגבי הירידה לפרטים של השופטים שמאשרים את הצווים — נשיא וסגני נשיא בתי המשפט המחוזיים. עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2021 האזינה המשטרה בפועל ל־3,129 איש ול־9,577 קווי בזק. לשם השוואה, בשנת 2020 האזינה במשטרה ל־3,140 איש ול־9,468 קווי בזק.
מפילוח הנתונים לשנת 2021 עולה כי 1,413 מתוך הבקשות שאושרו נגעו לעבירות אמל"ח, 528 לעבירות סמים, 432 לעבירות של שוחד, מרמה, סחיטה והלבנת הון, 400 לפעילות עבריינית נגד רכוש, 281 לעבירות של רצח, ניסיון רצח והריגה, 58 להצתות, 53 לעבירות של תקיפה וחבלה, 44 לעבירות הקשורות באונס, מעשים מגונים ועיסוק בזנות, 38 בקשות האזנה נגעו לארגוני פשיעה, 16 לעבירות מחשבים, 8 לחטיפות ו־79 בקשות עסקו בעניינים אחרים.
עוד עולה מהדו"ח כי בשנת 2021 הגישו רשויות אחרות 69 בקשות להאזנות סתר. 34 מתוכן הגישה מצ"ח, 13 רשות המסים, 9 רשות ניירות ערך, 7 מח"ש ו־6 בקשות הוגשו על ידי רשות התחרות. הבקשות שהוגשו על ידי רשויות אלה אושרו, ובפועל האזינו הרשויות ל־55 איש ו־67 קווי בזק.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "מדובר בדיווח שאותו מעבירה משטרת ישראל לכנסת מדי שנה, וזאת בהתאם לדרישות חוק האזנות סתר". מהמשרד לביטחון הפנים לא השיבו לשאלות "כלכליסט".
