ניתוחלא קובעים סדרי עדיפויות: הקיצוץ בתקציב לאתיופים - זהה לקיצוץ בחשיפת י-ם הקדומה
ניתוח
לא קובעים סדרי עדיפויות: הקיצוץ בתקציב לאתיופים - זהה לקיצוץ בחשיפת י-ם הקדומה
23 החלטות ממשלה זכו להפחתה בשיעור זהה של 15% כדי להימנע מקביעת סדר עדיפויות ושימור הקואליציה; הצעת האוצר כוללת קיצוץ של 2.8 מיליארד שקל בלבד בכספים הקואליציוניים וסכום זה צפוי לקטון עוד יותר עד לאישור התקציב הסופי; בנוסף, ההצעה בשלב זה לא כוללת סגירה של אף משרד ממשלתי מיותר
אחת מהטבות המס בישראל קובעת כי תיירים שמגיעים לישראל לא ישלמו מע"מ על לינה במלונות ושירותי תיירות. זו הטבת מס שמיטיבה באופן ישיר עם תיירים שאינם ישראלים והמלונאים, ומעלה את נטל המס על ישראלים. ביטולה של הטבת מס זו יוסיף כ־2 מיליארד שקל לקופת המדינה. זו הטבה שמשרד האוצר מנסה לבטל מדי שנה, אך לא מצליח בגלל הלובי של המלונאים ובגלל כוחו של שר התיירות התורן.
אלא שבזמן מלחמה היתה תקווה שהמצב יהיה אחרת, הרי בכל מקרה הולכים להעלות מסים, מסי טבק, מסי נסועה, מסי פחמן, הלאמה של נכסים עזובים, אי־חקיקה של נקודות זיכוי. האם יש משהו פשוט יותר מלהפסיק לחלק מתנות לתיירים זרים?
ובכן, מתברר שהמהלך הפשוט הזה ככל הנראה לא יקודם. ראש הממשלה בנימין נתניהו דווקא מוכן לזרום עם המהלך, אבל ברור לכולם ששר התיירות חיים כץ יעמוד על רגליו האחוריות, ועשוי לאיים על יציבותה של הקואליציה. ולכן באוצר מעריכים שאין סיכוי לבצע את המהלך הזה בפועל. הסיפור של ביטול פטור מע"מ לתיירים, הוא דוגמה קלאסית לרפיסות הפיסקלית שמאפיינת את הממשלה הנוכחית. אם גם בזמן מלחמה כאשר יש צורך בהעלאת מסים הממשלה לא יכולה להגדיל הכנסות באופן שלא יפגע באזרחים, מה היא כבר מסוגלת לעשות?
הרפיסות הפיסקלית הזו הביאה לכך שרוב צעדי ההכנסה של הממשלה שנכנסו לחוברת שהופצה למשרדי הממשלה הם צעדים שלא דורשים אומץ פוליטי, בין אם מדובר בגביית דיבידנד מחברות ממשלתיות, בהלאמה של נכסים עזובים, או בהטלת מס על הבנקים שהפוליטיקאים מסמנים באופן מסורתי כאויבי העם. שלושת המסים האחרים – טבק, נסועה, ופחמן – כבר זכו לביקורת מהמגזרים הרלוונטיים, ויש סיכוי גדול שהם ייעלמו עד להעברת התקציב ב־19 בפברואר בכנסת. חשוב לזכור, צעדי ההכנסה שעומדים כעת על הפרק הם הצעדים העדינים ביותר שהגיעו לקו הגמר, שעברו את שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צעדים רגישים יותר מבחינה ציבורית כלל לא הגיעו לדיון, ביניהם מיסוי קרנות השתלמות, ביטול פטור מע"מ לייבוא מחו"ל, ומע"מ על שירותים דיגיטליים (מס נטפליקס).
העניין הוא שהמטרה העיקרית בצעדי ההכנסה ב־2024 היא בדיוק להראות למשקיעים כי ממשלת ישראל מסוגלת לתפוס את עצמה בידיים, להיות "רצינית" כפי שמכנה זאת הנגיד. ולכן, המאבק שהחל להתפתח בין האוצר לבין ראש הממשלה, הפך למאבק סמלי שייתכן שישפיע דרמטית על הערכת השווקים את המדיניות הפיסקלית בישראל.
נתניהו לא מסוגל להתחייב
באוצר הציעו לחוקק כי המע"מ יעלה ב־1% ב־2025, והסכימו להתנות את עליית המע"מ בכך שהגירעון יהיה גבוה מעל רמה מסוימת וכדומה, אך ראש הממשלה מסרב לכך. באוצר מנסים בכל הכוח ללחוץ על נתניהו לקדם זאת, וגם הנגיד במכתב מיוחד רמז כי לדעתו יש לקדם את הצעד הזה. מאבק דומה בעצימות נמוכה מתקיים סביב אי־החקיקה של נקודת זיכוי נוספת לילדים בגילאי 0–3, נתניהו מתקשה להצהיר כי הוא לא יחוקק את המהלך ב־2024. שני המהלכים הללו נראים מהצד כפשוטים למדי מבחינה פוליטית וציבורית, וכמינימליים מבחינת שידור של אחריות ציבורית. חוסר היכולת של נתניהו להתחייב אפילו למהלכים אלו, מביא את הגורמים הכלכליים בממשלה לחשוש מתגובת השווקים לתקציב שיעבור בממשלה.
החולשה הפיסקלית של הממשלה מגיעה לשיאים דווקא בצד ההוצאה, באופן שבו מחליטים לקצץ את הוצאות הממשלה. נכון לעכשיו הצעת הממשלה כוללת קיצוץ רוחבי בהיקף של 3%. זהו קיצוץ טיפש שפוגע שווה בשווה בתקציבי משרד המדע ומשרד הרווחה. אך הקיצוץ הרוחבי הזה עשוי לגדול להיקפים גדולים בהרבה, ככל שמשרדי הממשלה יסרבו להצעות של האוצר לקיצוצים הספציפיים במשרד. ונכון לעכשיו, כל הסימנים מראים כי כל אחד מהשרים, בוודאי שרי הליכוד – חקלאות, תיירות, תקשורת, תחבורה – יתנגדו באופן חריף לקיצוצים העודפים במשרדיהם. ולמעשה, ניתן להבין אותם, הקיצוצים שהאוצר מטיל עליהם נראים אקראיים, הם נעשו ללא דיון, ללא מסגרת תיאורטית שמסבירה מהם סדרי העדיפויות החדשים. התחושה של השרים היא כי האוצר עבד מתוך תפיסות כלליות, ללא למידה מעמיקה.
אלה לא רק קיצוצי המשרדים הספציפיים, אלא גם הכספים הקואליציוניים, באוצר הציעו לקצץ מהכספים הקואליציוניים 5 מיליארד שקל (מתוך 8 מיליארד), סמוטריץ' הסכים לנסות להוריד 2.8 מיליארד שקל, אך לאף אחד לא ברור האם הוא יצליח להביא את ההישג הזה. פקידי האוצר יושבים עם יו"ר ש"ס אריה דרעי ומנסים לשכנע אותו לוותר על תלושי המזון שלו, אך דרעי – כמו כל חברי הממשלה וראש הממשלה בעצמו – לא רוצה להיות הראשון שימצמץ, כי הוא חושש שבסוף הוא ימצא את עצמו מוותר בלא שהאחרים ויתרו. אם לא יהיה ניתן לקצץ בכספים הקואליציוניים, הרי שיצטרכו להגדיל את הקיצוץ הרוחבי הטיפש, או כמובן שיגדילו את הגירעון בלי חשבון. כבר עכשיו האוצר מגיע עם יעד של 6% גירעון, בזמן שלפני שלושה שבועות באוצר נלחמו על היעד של 5% גירעון. באוצר כמובן מבינים כי התקציב ייסגר ביותר מ־6% גירעון.
אתיופים וירושלים הקדומה
כאילו כדי להסביר לאזרחים עד כמה קיצוץ רוחבי הוא מהלך גרוע שמלמד על חדלות אישים וחוסר יכולת לקבוע סדרי עדיפויות, הוכנס עמוד 29 בטיוטת התקציב של האוצר. ההחלטה מדברת על קיצוץ רוחבי של 15% ב־23 החלטות ממשלה, כל החלטות הממשלה זוכות לאותו קיצוץ. קריאה פשוטה של ההחלטה מראה את חוסר ההיגיון: התוכנית לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית מקוצצת באותו שיעור של התוכנית לשיקום פארק סבסטיה. התוכנית לפיתוח החברה הבדואית והתוכנית לשילוב אתיופים מקוצצות באותו שיעור של התוכנית הלאומית לחשיפת ירושלים הקדומה וסיוע לפעילויות יד יצחק בן צבי. חוסר היכולת של הממשלה להחליט מה חשוב ומה דחוף בזמן מלחמה זועק לשמים.
הצעת התקציב הנוכחית לא נכנסה לשדה המוקשים הערכי של שינוי סדרי עדיפויות, היא משקפת בדיוק את סדרי העדיפויות של הממשלה ערב ה־7 באוקטובר, כולל גם האפליה לרעה של החברה הערבית, שזכתה לקיצוץ ייחודי בהחלטת הממשלה הייעודית שלה (החלטה 550), והוחלט לקצץ מתקציבה עוד 200 מיליון שקל בשנה שהיו אמורים ללכת לחיזוק הרשויות המקומיות.
