דעהלא כך עושים רפורמה בחקלאות
דעה
לא כך עושים רפורמה בחקלאות
האוצר מציע תמיכה ישירה לכל חקלאי, אבל הדרך הנכונה היא לעבור לתשלומים ישירים המחולקים לכמה שכבות כדי לכוון את התמיכה בהתאם למטרות המדיניות החקלאית בישראל
צדק נשיא התאחדות האיכרים בביקורתו על הצעת האוצר לעבור למתן תמיכה ישירה לכל חקלאי "בענף צומח". למרות הניסיון ללמוד ממדינות אחרות, הבעיה בהצעת האוצר היא שאנשיו מאמצים רק חלק מעיקרי המדיניות החקלאית במדינות מפותחות, וכך חושפים את החקלאים בישראל ליבוא בהיצף של ירקות ופירות, ללא "גזר" משמעותי. והרי אימוץ חלקי של מודלים כלכליים גרוע יותר מאי קבלת החלטה לגבי עתיד החקלאות בישראל. לדעתנו, על משרד האוצר לעבד הצעה שונה ורחבה יותר שתענה ביעילות על המטרות של המדיניות החקלאית הלאומית - ביטחון מזון ושמירת שטחים.
כדי להוריד את מחירי התוצרת החקלאית, מציע האוצר מעבר מתמיכה עקיפה המשפיעה על מנגנוני השוק (מכס, מחיר מפוקח, הקצאת מכסות, רגולציה עודפת ועוד), הקיימת היום בישראל, לתמיכה ישירה, כלומר לתשלום שאינו נגזר מהיקף הייצור.
היתרון בתשלומים קבועים לחקלאי מנותקים מהייצור, כמו במדינות האיחוד האירופי, הוא שיש לכלי זה השפעה מינימלית על קבלת החלטות הייצור או השימוש בתשומות. במסגרת זו החקלאי מקבל מהמדינה סכום כספי קבוע מראש עבור כל דונם הנמצא בחזקתו ומעובד על ידו. התמיכות הישירות אינן שונות לסוגי גידולים שונים. הרעיון של סוג תמיכה זה הוא שהחקלאים יבחרו לגדל גידולים בהתבסס על השוק ולא בהתבסס על תשלומי התמיכה.
אצלנו האוצר מנפנף בגזר של הכנסה בטוחה לחקלאי. האמנם?
האיחוד האירופי מתלבט מאז 2005 לגבי המודל של תמיכות ישירות אשר שונה כבר פעמים מספר. מחקרים שנעשו בשנה החולפת על ידי נציבות האיחוד האירופי לא מצאו השפעה חיובית משמעותית לאורך השנים של מודל התמיכה הישירה על רווחתו הכלכלית של החקלאי הממוצע שם.
החטיבה למחקר כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר טענה לפני מספר שנים בנייר עבודה על הרפורמות החקלאיות הנדרשות כי החיסרון הגדול בתשלומי תמיכה אחידים ליחידת שטח ללא קשר לייצור, וללא הבחנה בין סוגי הגידולים, הוא שאינם מספקים תמיכה משמעותית לרוב משקי הירקות והמטעים, וגם אינם מכוונים לקידום מטרות מוגדרות.
באיחוד האירופי הבינו זאת ולכן תוקצבו שכבות שונות של פיצוי ישיר כמו לאיכרים צעירים, אזורים קשים ואיכרים קטנים.
כדי למנוע את שפיכת המים יחד עם התינוק רצוי כי האוצר יגבש רפורמות בשלות יותר. גיבוש מדיניות התמיכות לענף החקלאות צריך להתבסס על הגדרה מפורטת של מטרות התמיכה; גובה התמיכה הנדרש, תלוי במטרות, ותמהיל של כלים לניהול סיכונים, תמיכה בהשקעות, תמיכה בהתארגנויות מגדלים, מחקר ופיתוח, תמריצים לחקלאות ליצוא והדרכה וכן תמיכות בתחום הקיימות ואיכות הסביבה. לתקופת הביניים של 10-5 שנים נדרשים תשלומי תמיכה תקציבית למגדלים בעקבות פגיעה במגדלים בענפי חקלאות מסוימים, ובמטרה לאפשר לחקלאים התאמה לשינוי המדיניות.
לדעתנו, יש לעבור לתשלומים ישירים המחולקים לכמה שכבות כדי לכוון את התמיכה בהתאם למטרות המדיניות החקלאית בישראל. רפורמה כה מסיבית בתמיכות בחקלאות בישראל חייבת אף להתייחס לתמיכות ברבדים נוספים. כאשר המטרה היא שמירת המשק המשפחתי יש לתת תמיכות וליצור תמריצים שהופכים את המשק המשפחתי לתחרותי, כגון קידום התארגנות של חקלאים לפעילות כלכלית משותפת כמו התמיכה הניתנת באיחוד האירופי להתארגנויות של מגדלי פירות וירקות לשיווק משותף ויצוא. האיחוד האירופי יצר תקציבים לתמיכה בגופים בנוסח "תנובה" ההיסטורית, בפיתוח הייצור והשיווק ושיפור האיכות של התוצרת שלהם.
בנוסף רצוי שבמשרד האוצר יהיו ערים לפער השיווק, כאשר רשתות השיווק והמתווכים בשרשרת בין השדה לצרכן גורמים לכך שאנו משלמים כ-17 שקל לק"ג עגבניות שרי, כאשר המגדל בערבה מקבל פחות מ-5 שקלים.
גם באיחוד האירופי קיימת דאגה מהעלייה בריכוזיות בשיווק של מזון. בחלק ממדינות האיחוד קיימת חקיקה לאסדרת קשרי המסחר בין חקלאים לבין סיטונאים וקמעונאים. בבריטניה, למשל, קיימים כללים מחייבים, והוקם גוף האחראי על אכיפתם ומהווה כתובת במקרה של התנהגות בלתי הוגנת.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת תל אביב. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
