מזג האוויר הופך קיצוני יותר, אבל למירי רגב לא בוער למנות מנהל לשירות המטאורולוגי
מזג האוויר הופך קיצוני יותר, אבל למירי רגב לא בוער למנות מנהל לשירות המטאורולוגי
למרות שינויי האקלים, שמעוררים חשש להצפות הרסניות, כבר חודשים ארוכים השירות המטאורולוגי פועל ללא מנכ"ל מאז פרישתו של ניר סתיו בקיץ האחרון. השירות הוא גוף עצמאי ומקצועי, ובשל המומחיות שדורש התפקיד היכולת של השרה מירי רגב הממונה על השירות להשפיע על המינוי מוגבלת. משרד התחבורה: "המלחמה גרמה לעיכוב בהליך האיתור"
גשם עוצמתי פקד בימים האחרונים אזורים רבים בישראל. בנחל תבור חולצו לכודים מרכבם במצב של היפותרמיה, ובצומת גולני נהג שופל נתקע עם רכבו בשלולית ענקית והצליח לחלץ את עצמו אל גג הרכב השוקע. למרות מיעוט הגשמים בעונה הנוכחית, כמויות הגשם מתחילת העונה עולות על הממוצע באזורים רבים בארץ, ובחלק מהמקרים אף מגיעות לעד 170% בהשוואה לעבר.
ככל ששינויי האקלים ילכו ויעמיקו, כך תעלה גם התדירות של הצפות שעלולות להיות הרסניות. אולם דווקא בעת הזו, במשרד התחבורה לא ממהרים למנות מנהל קבוע לשירות המטאורולוגי – האמון על תחזיות קצרות וארוכות טווח ומשמש בסיס להיערכות ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים.
בקיץ האחרון פרש מתפקידו ניר סתיו מנהל השירות המטאורולוגי, לטובת תפקיד בארגון המטאורולוגיה העולמי שמושבו בז׳נבה. במשרד התחבורה, האמון על השירות, פרסמו מכרז כדי לאתר מחליף לסתיו ולאייש את תפקידו. המועד האחרון להגשת מועמדות נקבע לראשית ספטמבר, ואז גם הודיעה הנציבות למועמדים כי ועדת האיתור לתפקיד תתכנס בהקדם. אולם עד היום, כארבעה חודשים לאחר מכן, במשרד התחבורה לא כינסו את הוועדה לבחירת מחליף.
גורמים המעורים בפרטים אמרו ל"כלכליסט" כי במשרד התחבורה אין דחיפות לכנס את הוועדה ולמנות מחליף לסתיו ושהנושא אינו נמצא בראש סדר העדיפויות של שרת התחבורה מירי רגב. מדובר במינוי מקצועי המצוי תחת משרד התחבורה, אך בגוף הפועל כיחידה עצמאית, שבה 70 עובדים והיקף תקציב של כ-40 מיליון שקל, והשפעת המשרד עליו מוגבלת שכן נושאי העיסוק בו מקצועיים ומשיקים לעבודת גופים דומים בעולם. התפקיד דורש ניסיון מתחומי המטאורולוגיה ועולמות המחקר וקשר הדוק עם גופים בינלאומיים, מה שמצמצם את רשימת המועמדים לאנשי מקצוע בעלי מומחיות ייחודית בישראל.
"מזג האוויר ביומיים האחרונים מראה לנו שאי אפשר להמשיך עם מצב של עסקים כרגיל"
מנהל השירות המטארולוגי ניר סתיו מתייחס למזג האוויר הקיצוני, שגרם להיקף חסר תקדים של הפסקות חשמל יזומות. לדבריו, "צריך להכין את עצמנו להסתגלות למזג אוויר חם יותר ולהפחית פליטות גזי חממה". בינתיים, אין לו בשורות: "הקיץ הקרוב יהיה אחד החמים שידענו"
לכתבה המלאה
בנוסף, תקציב השירות המטאורולוגי נחשב נמוך ביחס ליחידות מקבילות במדינות מערביות אחרות, ולכן יכולתו של מנהל השירות להרחיב את העשייה של היחידה מוגבלת. כך למשל, בשנת 2023 התקציב הנותר לאחר הוצאות שכר ופעילות שוטפת עמד על כשני מיליון שקל. זאת, למרות הצרכים בשטח.
השירות המטאורולוגי של ישראל לא מסוגל לעמוד בעלויות החברות בארגון הלוויינים המטאורולוגים האירופי, והוא אף לא מצליח לגייס תקציב להחלפת מכ״מ הגשם המיושן שלו. לשירות אף אין תקציב למערכת מידע אקלימית או למחשב אקלימי, וכעת לאור אתגרי מלחמת ״חרבות ברזל״, ייתכן כי בשנה הבאה היחידה תצטרך להתמודד אף עם קיצוץ.
במשרד התחבורה אומרים כי ״הטענה כי המינוי למנהל השירות המטאורולוגי נתקע חסרת כל שחר, שכן מיד לאחר פרישת ניר סתיו, החלה המלחמה שגרמה לעיכוב בהליך האיתור״. אולם השירות המטאורולוגי אמון על שירותים חיוניים בישראל, ולכן לא ברור מדוע גם כמעט שלושה חודשים לאחר תחילת מלחמת ״חרבות ברזל״, במשרד התחבורה לא ממהרים למנות מנהל קבוע לשירות. בנציבות שירות המדינה אמרו לכלכליסט כי ״כתב המינוי לוועדת האיתור עדיין לא הושלם באופן סופי, הנושא בטיפול ותיאום עם משרד התחבורה״. נכון לעת הזו, אין מועד לכינוס ועדת האיתור.
השירות המטאורולוגי אמון לא רק על תחזיות מזג אוויר לטווח הקצר והארוך והיערכות למצבי חירום, אלא גם על היסוד המדעי והנתונים הנוגעים לתהליכים אקלימיים ארוכי טווח. אנשיו עורכים מחקרים מטאורולוגים ישומיים שיאפשרו להסתכל שנים קדימה ולהבין כיצד תשתנה ישראל בשל שינויי האקלים, וכיצד יש להתאים את התשתיות ולהיערך לשינויים שבפתח, ופועלים מול משרדי הממשלה השונים כדי לייצר תוכניות התמודדות אופרטיביות מבוססות מדע. באין מנהל יחידה קבוע, יתקשה השירות לייצר תוכניות לטווח הארוך, ולגבותן בתקציב לקראת שנת 2024.
פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, מסביר עד כמה חשוב תפקידו של השירות המטאורולוגי בימים אלו. לדבריו, ״בעוד שרבים מאיתנו מכירים את השירות המטאורולוגי משירותיו בתחום חיזוי מזג האוויר, בימים אלו יש לו תפקיד נוסף ומכריע בהיערכות ובהתמודדות של מדינת ישראל עם משבר האקלים, שהוא אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני האנושות, ועל אחת כמה וכמה בפני מדינת ישראל שנמצאת באזור רגיש ביותר. חיזוי לטווח ארוך, המבוסס על ניתוח נתוני עבר, יאפשר תכנון נכון יותר של בינוי עירוני ושל תשתיות וכן יישום של חקלאות מתקדמת, ויקדם את החוסן החברתי והסביבתי של ישראל. הוא גם יאפשר למנוע מצבי חירום ולהתמודד עם אירועי קיצון. לשם כך צריך לרכוש ציוד חדש ומתקדם, לתגבר את השירות עם חוקרים נוספים ולמנות מנהל שיהיה איש עם אוריינטציה מתאימה. כי במקרה של השמ"ט, המשפט הידוע: ׳אם אתה לא יכול למדוד את זה אתה לא יכול לנהל את זה׳ נכון לשני הכיוונים – אם לא יהיה מי שינהל את המצב לא נמדוד את מה שצריך״.
