פרשנותתביעת נתניהו נגד אולמרט נחתמה בהפסד לכל המעורבים
פרשנות
תביעת נתניהו נגד אולמרט נחתמה בהפסד לכל המעורבים
משפחת נתניהו אמנם זכתה במשפט, אבל לא בקופה שכה חשובה לליבה - הסכומים שנפסקו לטובתה היו נמוכים, יש שיגידו מחירי הפסד. המשפט לא הוסיף כבוד לאף אחד מהצדדים, ובטח שלא למוסד ראש הממשלה
הסכומים שנפסקו לבני משפחת נתניהו בתביעת לשון הרע נגד אהוד אולמרט נמוכים, מחירי הפסד אפשר לכנותם. המשפחה אמנם זכתה בפסק הדין, אבל לא בקופה שכה חשובה לליבה. במיוחד נכונים הדברים לגבי יאיר נתניהו, 7,500 שקל בלבד. הוא עוד יצטרך הרבה כאלה כדי לגייס את הרבע מיליון שקל שבהם חויב לשלם לאבי אלקלעי מוואלה.
הישג חלקי נוסף של אולמרט הוא קבלת הגנתו לגבי אמירותיו בתוכניתם של אופירה וברקו יומיים אחרי הריאיון לגדי סוקניק בדמוקרט TV ב-12 באפריל 2021. השופט עמית יריב, סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, קבע שלשון הרע מתקיימת רק לגבי הדברים בריאיון לסוקניק.
אולמרט נשאל על ידי סוקניק לגבי שיקום המערכות שנפגעו בעת כהונתו של נתניהו כראש ממשלה. הוא השיב בחיוב והוסיף: "מה שלא בר שיקום זה מחלת הנפש של ראש הממשלה ושל אשתו ושל בנו. זה לא בר שיקום והדרך היחידה לשקם את המדינה זה להכניס אותם. בתנאים רגילים כל רופא פסיכיאטר שיש לו מצפון, ואני מוכן להפגיש אותך עם לא מעט מהם שהיו אומרים שצריך להוציא צו אשפוז גם לו ולה וגם לבן. הם כולם אנשים חולים". יומיים לאחר מכן ניסו גם אופירה וברקו לדוג שלל דומה של דיבה עסיסית בתוכניתם, אבל הצלחתם היתה מוגבלת. השופט קבע ש"סירובו של מר אולמרט לחזור בו מן הדברים שנאמרו בפרסום הראשון (סוקניק – מ"ג) או להתנצל עליהם – אינו שקול כנגד פרסום נוסף ונפרד של לשון הרע".
1. השופט בחר לקרוא בשידור חי את פסק הדין באולם. מדוע עשה זאת לאחר שלכל אורך הדרך, כולל היום, סבר שהמשפט בכלל לא היה צריך להתנהל, וכבר בתחילת הדרך הבטיח שלא יהיה כאן קרקס תקשורתי. הקראת התמצית מסבירה את כוונתו: שלא נתרכז רק בשורה התחתונה, אלא נבין את הדרך שהובילה אליה. האיזונים בין חופש הביטוי ללשון הרע, המדרג בין שלושת בני המשפחה וגם – ולא פחות חשוב - ההתייחסות הנרחבת ל"מחלת נפש", לה הקדיש חלק חשוב בהקראת התמצית בשידור.
השופט ביקר את הדרך שבה נוטלים הפוליטיקאים מחלה והופכים אותה להכפשה, לגנאי, לקלון. זה מזכיר את תביעת לשון הרע שהגיש הכדורסלן שמעון אמסלם על כינויו "הומוסקסואל". בשני המקרים "מתמודד נפש" ו"הומוסקסואל" הפכו ללשון הרע. ועל המציאות הזו מצר השופט: "גם אם אפשר לקוות כי ביום מן הימים ייעלם התיוג, וההתייחסות למחלות נפש תהיה כאל התייחסות לכל מחלה אחרת, לא ניתן להתעלם מכך שכאן ועכשיו, בישראל של שנת 2022, התייחסות לאדם כאל "חולה נפש" עלולה "להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם", כדרישת הסעיף.
2. כאשר קבע השופט את פסק הדין לשידור חי, ברור היה שחלק מהתביעה יתקבל. קשה להעלות על הדעת שהשופט היה בוחר לאשר בשידור חי הפסד של ראש הממשלה העתידי בתביעה על שפיותו. הגנת אולמרט עברה בשני מסלולים חלופיים: "אמת דיברתי" ו"הבעת דעה בתום לב". לגבי הפרסום אצל סוקניק, שלל השופט את שתי ההגנות. חומרה מיוחדת ייחס השופט לאמירת אולמרט על הצורך באשפוז, ש"משמיעה בתוכה לא רק את האמירה בדבר היותם של התובעים לוקים במחלת נפש, אלא גם אמירה כאילו הם מסכנים, או עלולים לסכן, את עצמם או את הציבור".
השופט אסר על סנגורו, עו"ד אמיר טיטונוביץ, להביא חוות דעת רפואיות מוסמכות מטעמו של נתניהו, אבל אישר לו להביא עדים שיתארו התנהגויות חריגות של בני המשפחה. טיטונוביץ הביא את עוזי ארד, ניר חפץ וסילבי גנסיה, ששיתפו בחוויות ומראות ביזאריים שחזו בהן בבלפור, אלא שהשופט מחליט שעדויות אלה נטולות ערך. "גם אילו סברתי שעדויות אלה הן אמת לאמיתה, ויובהר כי אינני קובע כך בשום פנים ואופן, עדיין אין בכך כדי להוכיח את האמת בפרסום". ולמה? "כדי שניתן יהיה לראות בעדויות על התנהגותם של התובעים ביסוס, ולו ראשוני, של אמיתות הפרסום, היה על מר אולמרט להראות מהי התנהגות המאפיינת מחלת נפש בכלל, ומחלת נפש המחייבת (או מצדיקה) אשפוז פסיכיאטרי בפרט". השופט מדגים את הקושי הזה בכך שגם אם מראים לו אדם עם חום, צמרמורות והקאות, הוא עדיין לא יכול לקבוע שמדובר בשפעת. לכך נחוצה חוות דעת רפואית מוסמכת.
3. לאחר שדחה את הגנת "אמת דיברתי", דחה השופט גם את הגנת "הבעת דעה בתום לב". כאן הוא נדרש לאבחנות מתי "דעה" לגיטימית ומתי לא, וכך הוא מבחין בין מותר לאסור: "ככל שאופי הביטוי הוא אמורפי יותר, ונוטה יותר לביטוי העממי של ייחוס מחלה פסיכיאטרית, אני סבור שנכון יותר לראות בו הבעת דעה; ככל שהביטוי הוא מדויק וקליני יותר – יש לראות בו קביעת עובדה". כלומר אם אולמרט היה נוטה יותר לביטויים כמו "לא נורמלי", "לא שפוי", "משוגע לגמרי" וכיוצא באלה ניתן היה להחיל את הגנת "הדעה". אבל ה"אשפוז הפסיכיאטרי" מסיט את דברי אולמרט לכיוון של ממצא קליני עובדתי, ועוד מראש ממשלה לשעבר, ולכן נדחית הגנת הבעת הדעה. אגב, בין הביטויים שהשופט מונה בצד שמאפשר את קבלת ההגנה נמצא גם "האיש צריך כדורים". לטעמי, הצורך בכדורים לא כל כך רחוק מהצורך באשפוז.
4. מעניין הדירוג שערך השופט בין שלושת בני משפחת נתניהו לעניין הפיצוי הכספי שמגיע לכל אחד מהם. כאיש ציבור זכאי בנימין נתניהו לסכום הנמוך ביותר; אחר כך אשתו, שהיא אמנם אדם פרטי אבל בחרה באיש הציבור; ולסכום הגבוה ביותר זכאי הילד כי הוא לא באמת בחר להיוולד לשני אלה. בעל כורחו הוא נולד להם. אבל כשמדובר ביאיר נתניהו כל האבחון הזה משתבש ובגדול. מסתבר שיאיר עצמו נהג לכנות אחרים, ובהם אהוד ברק, משה יעלון ואלי אבידר, כחולי נפש. השופט יריב מנסה להסביר למה יאיר מתלונן על כינויים שהוא בעצמו מדביק לאחרים. ראשית, מפני שהוא סבור "שבגדרי ויכוח פוליטי אין מניעה לעשות שימוש בביטויים מן הסוג שבו עשה מר אולמרט". שנית, "יאיר אינו רואה בביטויים אלה אמירות קשות וחמורות שנזקן גדול, שאז איזו הצדקה יש לפצותו כאשר הופנו כלפיו?" ואכן, זו הסיבה שיאיר, שמלכתחילה היה זכאי לסכום הגבוה ביותר, קיבל את הנמוך מבין השלושה. בנימין פוצה ב-20 אלף, שרה ב-35 אלף והוא ב-7,500 שקל בלבד. אגב, אפשר להביא לכאן עוד דמיון היסטורי. איתמר בן גביר תבע את אמנון דנקנר בלשון הרע על שכינה אותו "נאצי". בבית המשפט העליון נפסק לו שקל אחד בלבד, והשופט אליעזר ריבלין, בדעת מיעוט שדחתה את התביעה, תהה איך זה שבן גביר, שהשתתף בהפגנה שבה הולבש יצחק רבין במדים נאציים, מלין על כך שמכנים אותו נאצי.
5. והשופט מסכם: "ההליך שהתנהל לפניי מוטב היה לו אלמלא התנהל כלל". ההליך והעדויות שנשמעו במהלכו לא הוסיפו כבוד לא לצדדים ולא למוסד ראש הממשלה, תפקיד שבו כיהנו הן מר נתניהו והן מר אולמרט. דומה כי גם במקרה זה צדק הנשיא שמגר כאשר כתב בעניין מיכאלי: "אין הכרח שכל עניין היכול להיות נדון בבית המשפט אכן יידון כאמור".
ונסכם בעוד רפרנס היסטורי. זלמן ארן, מבכירי מפא"י שהיה שר החינוך בשנות ה-50, נדרש למינויו לתפקיד בכיר של אדם שנודע בקופות השרצים שנשא על גבו. כדי להוכיח את כשרותו הציג האיש לארן שורה של זיכויים שזוכה בהם בבתי המשפט. ארן לא התפעל והשיב: "אתה ראוי לקנאה, 30 שנה אני בארץ, ולי אין אפילו זיכוי אחד". אם נתניהו יזוכה גם בתיקי האלפים, הוא יהפוך לאדם הראשון שנושא עמו פסקי דין שמאשרים רשמית ובחתימת בית משפט שהוא גם שפוי וגם זכאי. בינתיים חצי מהמלאכה הושלמה.
