ממשלה בהפרעהמשרד התחבורה מציג: ריסוק של הפקידות הבכירה וחוסר ודאות
ממשלה בהפרעה
משרד התחבורה מציג: ריסוק של הפקידות הבכירה וחוסר ודאות
מהמטרו ועד מס נסועה: תוך פחות מ-4 חודשים הצליחה שרת התחבורה מירי רגב לבצע השמדת ערך מפוארת לאחד המשרדים הכלכליים החשובים ביותר שאחראי על אחד התחומים שהכי משפיעים על חיי היומיום של הישראלים
משרד התחבורה נמצא בימים אלו בשפל חסר תקדים, אולי הנמוך ביותר בתולדותיו: תוך פחות מארבעה חודשים הצליחה שרת התחבורה מירי רגב לבצע השמדת ערך מפוארת למשרד הכלכלי שמנהל פרויקטים בעשרות מיליארדי שקלים ואחראי על אחד התחומים שהכי משפיעים על האזרח הישראלי בחיי היומיום. כשרת התחבורה, רגב הצליחה תוך זמן קצר להעלים כמעט את כל הדרג הניהולי והמקצועי במשרד. משרד התחבורה היום מתנהל ללא מנכ"ל קבוע, כאשר מי שמכהן כממלא מקום המנכ"ל הוא אבנר פלור, שהיה סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד ולו אין ניסיון בתחום התשתיות או בתחבורה ציבורית. לצידו נמצא יד ימינה של השרה רגב, ממלא מקום המשנה למנכ"ל המשרד משה בן זקן, שנפסל מלהתמנות למנכ"ל עקב חוסר ניסיון. שני אנשי המקצוע הכי בכירים במשרד, ראש מינהל התשתיות שי קדם ומנהל רשות התחבורה הציבורית רן שדמי לא ימשיכו בתפקידם. בנוסף אליהם, מנהל אגף בכיר רכבות אליאס מטר גם הודיע על כך שהוא מעוניין לסיים את תפקידו, ורגב החליטה להעזיב גם את עו"ד יערה למברגר, היועצת המשפטית של רשות המטרו.
העזיבות והפיטורים לא רק התרחשו בתוך המשרד - ורגב שלחה את זרועותיה מהר מאוד גם לשאר הגופים הכפופים למשרד. לפני כחודשיים התפטר מנכ"ל רשות שדות התעופה חגי טופולנסקי לאחר שרגב תמכה בניסיון להדיח אותו, ומאז הרשות מתנהלת ללא מנכ"ל. בימים אלו מתקיים ניסיון הדחה דומה ברכבת ישראל כאשר היו"ר משה שמעוני מנסה לפטר את מנכ"ל החברה מיכה מייקסנר בגיבוי השרה. איומי פיטורים מרומזים מצד לשכת רגב הושמעו גם כלפי מנכ"ל נת"ע חיים גליק. גם נמל אשדוד, הנמל הגדול בישראל והאחרון שעוד נותר ממשלתי מתנהל בימים אלו ללא יו"ר וללא מנכ"ל.
רגב טרם מילאה את השורות של האנשים שעזבו והועזבו, ומי שעדיין מכהנים בתפקידם באופן זמני כמו שדמי או מטר ממודרים מדיונים מקצועיים. התוצאה של ההתנהלות הזו היא שמשרד התחבורה מתפקד בימים אלו כמו גוף כרות ראש.
מצב זה מקשה כבר עכשיו על יצירת אופק עבודה ואסטרטגיה למשרד התחבורה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא שמשרד התחבורה לא הצליח להגיע לסיכום תקציבי עם משרד האוצר עד השבוע שעבר, וזאת למרות שתקציב המדינה כבר עבר בהחלטת ממשלה לפני חודשיים. לכך שלוש סיבות מרכזיות: צמרת המשרד הנוכחית פשוט לא עשתה זאת מעולם עקב חוסר ניסיון רלוונטי; שדרישותיה של רגב ואנשיה מנוגדות להיגיון התחבורתי והכלכלי שהוביל בעד כה את המשרד, והאוצר לא שש לשתף פעולה עם מדיניות זו; ולבסוף, רגב ושר האוצר סמוטריץ' לא מסתדרים ברמה האישית, וזאת בין השאר עקב ביקורת גלויה שהטיח בה סמוטריץ' לאחר שרגב החליפה אותו במשרד התחבורה בשנת 2020.
עוינות זו הובילה לכך שכל רפורמות התחבורה המשמעותיות שתוכננו בחוק ההסדרים, כמו הקמה של רשויות תחבורה מטרופוליניות או מס נסועה, בסופו של דבר לא נכנסו לחוק ולא ייצאו לפועל. אחת מתוכניות הדגל של השרה שמבקשת להוזיל את מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית לא זכתה לתקצוב מלא, והמימון שלה אמור להתבצע על חשבון תדירות הנסיעות באוטובוס שיצומצמו. בסופו של דבר, שני הצדדים הגיעו להסכמה בעיקר בנושא אחד – הזרמה מאסיבית של כספים לטובת יהודה ושומרון, כאשר אזור זה זוכה ב־25% מתקציב פיתוח הכבישים של המשרד למרות שחיים בו רק 5% מאזרחי ישראל.
חוסר הוודאות לא נובע רק מהיעדר מדיניות סדורה אלא מסתמן כצורת הניהול האהובה על רגב. דוגמא נוספת לכך היא תוכנית מס הגודש בגוש דן: רגב מתנגדת לרפורמה, אך לא ביטלה אותה, כי לשם כך יש להעביר חקיקה בכנסת וכי הדבר יוביל לקיצוץ תקציבי משרדה. תחת זאת, רגב החליטה להקפיא את המכרז ליצירת התשתית שתאפשר את גביית מס הגודש בגוש דן, ונכון לעכשיו היוזמה שקודמה בתקופת הממשלה הקודמת מוקפאת דה־פקטו מבלי שגורלה יוכרע.
פרויקט נוסף שעתידו לוט בערפל הוא המטרו, הרכבת התחתית בגוש דן, שתקציבה מוערך בכ־150 מיליארד שקל ומהווה את הפרויקט התשתיתי הגדול בתולדות ישראל. רגב איימה מספר פעמים שתפסיק לקדם את המטרו אם לא יהיה מענה תחבורתי קודם לפריפריה, וגם דווח כי במשרד שוקלים להעביר אותו מחברת נת"ע לנת"י. למרות זאת, בסיכום התקציבי משרד התחבורה התחייב לקדם את הפרויקט. גם עתידן של תוכניות לקידום נתיבי תחבורה ציבורית לא ברור, כאשר השרה פעלה לצמצם את האכיפה בהם ולהקל על הנסיעה בהם ברכב פרטי. הוקפאו גם הפרטת נמל אשדוד והקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף בישראל, וזאת על אף ששני המהלכים הללו מופיעים בקווי היסוד של הממשלה.
מעשיה של רגב יובילו בטווח הארוך לפגיעה חמורה בתשתיות התחבורה ובשירות התחבורה הציבורית. העומס בכבישים יגבר ולתושבי ישראל לא יינתן מענה תחבורתי ראוי – מה שיחריף גם את משבר הדיור, יגדיל את זיהום האוויר ויוביל לפגיעה בפריפריה הגיאוגרפית. לפי דוח ה־OECD האחרון הנזק לכלכלת ישראל מהגודש בכבישים מוערך בכ־3% מהתוצר המקומי הגולמי. אם רגב תמשיך באותה מגמה אז המספר הזה יזנק.
