ניתוחלקראת הריבית מחר: מה צפוי להשפיע על החלטת הנגיד?
ניתוח
לקראת הריבית מחר: מה צפוי להשפיע על החלטת הנגיד?
למרות אפקט טראמפ שהוביל לעליות בבורסה, צמצום פערי הריביות מול ארה"ב והמו"מ להפסקת אש בלבנון - קשה להאמין שהנגיד אמיר ירון יבחר מחר להוריד את הריבית העומדת על 4.5%. למה? בגלל חוסר היציבות שמבטאים צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, הקרבות עם היועמ"שית ותחזית הצמיחה הגרועה של המשק
מי שקרא את הסקירות של האנליסטים בשוק ההון (לפחות חלקם) ועוקב אחרי מדדי המניות יכול באמת להאמין כי "שוויץ זה כאן". המלחמה נגמרה, וכל מה שנותר לנו לעשות זה לפתוח את הזרועות ולקבל באהבה את "כל הטוב הזה".
אכן ראינו בחודש האחרון עליות חדות במדדים בתל אביב (4.2% מתחילת נובמבר), אך יותר מכך ראינו כי גם S&P 500 עלה – ואפילו בשיעור יותר גבוה: 4.5%.
הראלי האופייני בסוף השנה שרואים בדרך כלל בוול סטריט לקח קצת "סטרואידים" עם בחירתו של הנשיא טראמפ וגרם לעליות לא ברורות שם.
לא סוד שמאז בחירתו של הנשיא לשעבר, בוול סטריט "חוגגים". הם זוכרים היטב מה שקרה בסיבוב הקודם: טראמפ מאמין באמונה שלמה שביצועיו הכלכליים ימדדו אחד לאחד למה שקורה בוול סטריט, ושהוא ידאג שהריבית תהיה נמוכה (בכל מחיר) כדי ששערי המניות יהיו גבוהים.
גם העובדה שפער הריביות בין ישראל לארה"ב ירד (בכ-40 נקודות או 0.4%) מוסבר באמצעות הסברים די זהים. המדיניות הפיסקאלית והמסחרית של טראמפ (הפחתת מיסים והגדלת הגירעון יחד עם הטלת מכסים וסגירה מוחלטת של ההגירה לרבות אופציה לגירוש שוהים בלתי חוקיים) מבטיח על הנייר שהן הגרעון, הן החוב והן האינפלציה - יזנקו.
לא פלא שבדיוק באותה תקופה תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים גדלה באותה תקופה ב-25 נקודות אחוז. אגב, גם ה-CDS - אותן תעודות ביטוח על חדלות פרעון המשקפות נאמנה את פרמיית הסיכון של הכלכלה, ירדו משמעותית (אך עדיין גבוהות ועומדות על מעל 150 נקודות).
אין ספק שהידיעות על התקדמות במו"מ בין ישראל ללבנון והאופציה שהחזית הצפונית תרד מרשימת הסיכונים של כלכלת ישראל, השפיעו מאוד על ההתפתחויות הפיננסיות הללו וגם, כמובן על התחזקות השקל (למרות שחשיפת המוסדיים עדיין ברמות שיא).
לפחות יש קונצנזוס לכך שהדבר הזה כבר מגולם בתוך התמחור וברגע שזה יתממש (ואף אחד לא באמת יודע מתי זה יתממש), לא צפוי אפקט נוסף.
אך המדינה בוערת. בזירה החיצונית, אסור לשכוח כי לבנון הוא נדבח אחד בלבד מכמה. העובדה שרק בימים האחרונים ה-ICC הוציאה צווי מעצר נגד ישראל (ראש הממשלה ושר הביטחון הם סמלי שלטון והתג של "פשעי מלחמה" הודבק לכולנו).
ללא קשר אם הדבר מוצדק או לא, היוזמה של שר הביטחון ישראל כץ להעניק למחבלים יהודים מרחב פעולה סטרילי – רק מחריפים את הסיכונים.
עסקת חטופים והסדרה בעזה נראית רחוקה שנות אור. ליתר דיוק, הפתרון הכי מדובר והכי מסוקר לגבי הרצועה הוא זה של סמוטריץ' וסטרוק שרוצים לכבוש הכל בחזרה.
כל זה לא ממש יעודד את הכלכלה הישראלית ולא יפחית את הגרעון והחוב.
נתוני המאקרו לרבעון האחרון של 2024 הם גרועים וכל גוף כלכלי-ישראלי או בינלאומי שמכבד את עצמו, כבר ביקש לעדכן את תחזית הצמיחה לשנת 2024 כלפי מטה ומדגיש כי ההתאוששות של הכלכלה הישראלית תהיה איטית ומדורגת יותר מכפי שראינו בסבבים קודמים, לבטח לעומת הקורונה.
התמונה התקציבית גם מפחידה: שר האוצר הכריז על תקרת גרעון של עד 4%, כשהיא "גמישה" ויכולה להגיע גם ל-4.8% תמ"ג. אתמול הוא כבר העלה אותה וזה עוד לפני שהתברר כמה תהיה המנה הראשונה של תקציב ההתעצמות, שתיקבע על ידי ועדת נגל.
הנגיד מתמודד עם אינפלציה עיקשת מעל היעד על 3.5%, כאשר החזאים צופים עוד עלייה לפני שהיא תתחיל לרדת. וכאמור, אי היציבות הוא הדבר הכי יציב במשק הישראלי.
