חצי מהציבור לא משתמש ברשת לקבלת שירותים
חצי מהציבור לא משתמש ברשת לקבלת שירותים
לפי נתונים של מטה ישראל דיגיטלית, 11% מהציבור אינו מחובר כלל לאינטרנט. מיזם חדש יפעיל השתלמות במיומנויות רשת ל־100 אלף איש
משרד הכלכלה ישקיע כ־70 מיליון שקל במיזם הלאומי "100 באוריינות דיגיטלית", שיפעל ביותר מ־100 רשויות מקומיות במטרה להקנות מיומנויות רשת בסיסיות ל־100 אלף תושבים. המטרה היא לפעול בעיקר באוכלוסיות מוחלשות בתחום הדיגיטל עם דגש על רשויות ערביות וחרדיות ולהעניק כלים למיצוי זכויות והשתלבות בעבודה.
הרשות תוכל לבחור מסל של השתלמויות וסדנאות. במכרז ייבחרו 3־4 ספקים כאשר יהיה תגמול על הצלחה ויתאפשר גם מתן "קנסות" על ספקים שיכשלו, בדמות שלילת פרויקטים.
מסמך של מטה ישראל דיגיטלית במשרד הכלכלה, המשמש בסיס לפרויקט מגלה ש־53%, יותר מחצי מהאוכלוסייה הישראלית הבוגרת שהם כ־3 מיליון איש אינם משתמשים ברשת לקבל שירותים מהממשלה. 56%, שהם 3.2 מיליון איש ,אינם משתמשים ברשת לתשלום חשבונות. 1.1 מיליון איש בגילאי 20 ומעלה שהם 19% (אחד מכל 5 בוגרים ישראלים) אינם מחפשים מידע באינטרנט.
1 צפייה בגלריה
שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי: "הגברת האוריינות הדיגיטלית היא משימה לאומית"
(צילום: אבי מועלם)
כל זאת למרות שמספר הלא משתמשים כלל ברשת ירד ביותר מחצי – מ־1.3 מיליון ב־2014 (25%) ל־570 אלף, שהם 10% ב־2020. מספר הלא משתמשים באינטרנט הצטמצם בעיקר בזכות השימוש בטלפון החכם. 59% מהלא משתמשים ברשת הם בני 60 ומעלה. באוכלוסייה החרדית 36% אינם משתמשים ברשת אבל בקרב הערבים רק 12%. במטה מציינים ש"השימוש באינטרנט כשלעצמו אינו מעיד על רמת אוריינות דיגיטלית ויש לבדוק מה הם עושים".
במגזר החרדי מפתיע שאחוז הלא משתמשים ברשת הגדול ביותר הוא בקרב הצעירים בני 20־39. הדבר מעיד שהשימוש ברשת חודר ביחוד לצרכי עבודה, אליה הגברים יוצאים בגיל מאוחר יחסית. רק 39% מהחרדים משתמשים ברשת למטרות בנקאות, לעומת 62% בקרב הלא חרדים. רק 12% משתמשים ברשת לצריכת שירותי בריאות, לעומת 21% באוכלוסייה הכללית. בישראל דיגיטלית רוצים להתמקד בהגברת השימוש לשתי מטרות מעשיות אלו בקרב החרדים. אחת האפשרויות הנשקלות היא שימוש בטאבלטים ציבוריים, תופעה שנעשתה נפוצה בבתי הכנסת החרדיים.
באוכלוסייה הערבית 64% משתמשים ברשת למטרות רשתות חברתיות, אבל רק 41% משתמשים לצרכים בנקאיים, 22% לקבל שירותים ממשלתיים ורק 32% לצרכי עבודה. המטרה העיקרית של המטה במגזר הערבי היא להגביר את השימוש למיצוי זכויות. לשם כך יהיה צריך כמובן לדאוג שהדפים הרלבנטיים באתרי הממשלה והטפסים הרלבנטיים יתורגמו לערבית.
לדברי סמנכ"לית השכלה של מטה ישראל דיגיטלית במשרד הכלכלה מרב חורב, רוב פעילות המטה מוקדשת לקידום הכלכלה, אבל 20% מופנים לסגירת פערים דיגיטליים.
"הגברת האוריינות הדיגיטלית בקרב אוכלוסיות יעד בישראל היא משימה לאומית בעלת ערך חברתי וכלכלי כאחד", אמרה שרת התעשיה אורנה ברביבאי. "התוכנית של מיזם ישראל דיגיטלית תעניק לאזרחים רבים כלים בסיסיים, שיאפשרו להם למצות את זכויותיהם, לצרוך שירותים ממשלתיים ועירוניים, לרכוש מיומנויות יסוד דיגיטליות ולהשתלב בעולם התעסוקה".
