האוקיינוס הכחול של שוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים יהפוך לאדום?
האוקיינוס הכחול של שוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים יהפוך לאדום?
על אף היותם של העסקים הקטנים והבינוניים מנוע צמיחה מרכזי במשק הם חווים קשיי מימון ניכרים, בעיקר בהשוואה לעסקים הגדולים יותר, היבט שהתחדד במיוחד במהלך משבר הקורונה. בטיוטת התכנית הכלכלית של הממשלה לשינויים מבניים בתקציב המדינה לשנת 2023-2024 ("חוק ההסדרים") מוצע לקבל שורה של החלטות שתכליתן לקדם את התחרות באשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולהרחיב את הנגישות שלהם לאשראי.
עסקים קטנים ובינוניים מהווים מרכיב מרכזי בכלכלת מדינה, וגורם חשוב להגדלת הצמיחה, העלאת כושר הייצור והשגשוג הכלכלי בה. קיומם של עסקים קטנים ובינוניים מגביר את התחרות בשוק, והם מהווים מקור משמעותי ליצירת מקומות תעסוקה חדשים, הן בשל מספרם הרב והן בשל פריסתם הגאוגרפית הרחבה, שעשויה לעודד תעסוקה במרכז ובפריפריה כאחד.
בהתאם לנתוני בנק ישראל, תרומתם של העסקים הקטנים והבינוניים לפעילות הכלכלית באה לביטוי בתעסוקה של כ-60% מכוח העבודה בישראל, הם אחראים לכ-54% מהתוצר ולוקחים חלק בכ-75% ממחזור העסקאות במשק. אף על פי כן, הם זוכים רק לכ-23% מהאשראי הבנקאי העסקי, עסקים אלה מתקשים לעיתים להעמיד את הבטוחות הנדרשות על ידי הבנקים לצורך קבלת האשראי, וכן לשלם את הריביות הגבוהות הנדרשות מהם במהלך העסקים הרגיל, ולכן מתקשים להשיג את המימון הנדרש להם לפעילות שוטפת ולצמיחה.
בהתאם לדו"ח הרביעי והמסכם של הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שפורסם ביום 2.2.23 ("הדוח המסכם"), בין שנת 2016 ליוני 2022 התחרות בשוק האשראי הקמעונאי התגברה בעוצמה מתונה, ובעיקר באשראי הצרכני, בו המוסדיים וחברות כרטיסי האשראי הגדילו בתקופה זו את האשראי באופן משמעותי. באשראי לעסקים קטנים וזעירים לא נרשם שינוי משמעותי במאזן הכוחות בין האשראי הבנקאי לאשראי החוץ בנקאי והבנקים מהווים את המקור האשראי הכמעט בלעדי לעסקים קטנים וזעירים (נתח השוק של הבנקים עמד על 94% בשנת 2020, כש-99% ממנו ניתן על ידי חמשת הבנקים הגדולים ו-56% ממנו ניתן על ידי שני הבנקים הגדולים).
במטרה לקדם את התחרות באשראי לעסקים קטנים ובינוניים בישראל ולהרחיב את הנגישות שלהם לאשראי, מוצע במסגרת חוק ההסדרים לפעול בשלושה מישורים:
מוצע לתקן את חוק נתוני אשראי, התשע"ו – 2016 ("החוק") באופן שבו מקורות המידע החייבים על פי החוק במסירת נתוני אשראי לגבי לקוח למאגר המרכזי המופעל על ידי בנק ישראל ("המאגר"), יהיו חייבים להעביר למאגר גם נתוני אשראי לגבי תאגידים קטנים ובינוניים, ובכך לשפר את היכולת של גופים חוץ בנקאיים להציע אשראי בריבית המותאמת לרמת הסיכון של לווים ספציפיים. כאן המקום לציין שמחקר של בנק ישראל ביחס לאשראי צרכני מצא ששיתוף נתונים דרך המאגר פועל לצמצום הפערים במחיר האשראי דרך הקטנת התלות של הלקוחות בבנק בו הם מנהלים את חשבון העובר ושב שלהם, וכן נמצא שהמאגר שיפר את היכולת של חברות כרטיסי האשראי להציע הצעות אטרקטיביות ללקוחות חדשים שעליהם לא היה להם מידע טרם הקמת המאגר.
בנוסף, על מנת להפחית את הנטל הרגולטורי מוצע שסך החוב שתאגיד יוכל לגייס באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי (P2P) יגדל ממיליון ש"ח לשישה מיליון ₪, ועל מנת להרחיב ולגוון את מקורות המימון של נותני אשראי חוץ בנקאיים מוצע לתקן את חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א – 1981, באופן שבו אשראי שהם יקבלו מגוף מוסדי לא ייחשב ב"קבלת פיקדון כספי" ונותן אשראי יוכל לקבל את האשראי כאמור ובמקביל לתת אשראי (תיקון זה נדרש לאור זאת שעל פי החוק האמור קבלת פיקדונות ומתן אשראי כאחד מותרת רק לתאגידים בנקאיים).
הצעות מחליטים אלה באות בנוסף להקמת קרן חדשה למתן הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים, שבמסגרתה אישרה וועדת הכספים של הכנסת במאי 2022 הקצאת ערבות מדינה בהיקף כולל של 540 מיליון ₪, כאשר סכום זה ימונף על ידי נותני האשראי שישתתפו בקרן להלוואות בהיקף של עד 6 מיליארד ("הקרן החדשה"). בשונה מהקרן הקודמת שהוקמה במרץ 2016 ואשר בה פעלו 4 שותפויות של בנק וגוף מוסדי, במטרה להגדיל את התחרות ואת היצע האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, משולבים בקרן החדשה נותני אשראי מכל הסוגים, בהם בנקים, חברות כרטיסי אשראי, נותני אשראי חוץ בנקאי בעלי רישיון מורחב ומפעילי מערכת לתיווך אשראי בעלי רישיון מורחב.
הממשלה והמאסדרים השונים פעלו בשנים האחרונות רבות כדי להסיר חסמים לתחרות במערכת הפיננסית, תוך תפיסה שלפיה התחרות בשוק הפיננסי נשענת על שלוש רגליים: כניסת שחקנים חדשים; מעבר קל בין ספקים; וכן הגברת יכולת ההשוואה של לקוחות. מרבית הצעדים להסרת החסמים הושלמו, ובכלל זאת: בכדי להקל על כניסת שחקנים חדשים הופחתו, בין היתר, דרישות ההון מבנקים חדשים והוקמה לשכת שירותי מחשוב, בכדי להקל על גופי חוץ בנקאיים להתחרות באפקטיביות בבנקים ולעודד כניסת גופים חוץ בנקאיים נוספים ננקטו מספר צעדים לגיוון והרחבת אפשרויות המימון של גופים אלה, נכנסה לתוקף רפורמת הניידות בקליק והיא מקלה על מעבר לקוחות בין הבנקים, הוקם המאגר וצומצם היתרון במידע של בנק בו מנוהל חשבון העובר ושב של הלקוח, השלמה חקיקת חוק שירותי מידע פיננסי, תשפ"ב - 2021 ונכנסה לתוקף רפורמת הבנקאות הפתוחה.
גם בשוק התשלומים חלו התפתחויות טכנולוגיות ורגולטוריות משמעותיות, בכלל זאת הוטמע תקן EMV שאיפשר את כניסתם של הארנקים הדיגיטליים ובכך שופרה חוויית התשלומים, וכן, חוקק חוק שירותי תשלום, תשע"ט – 2019 ופורסם תזכיר חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, התשפ"ב 2022, שהשלמת חקיקתו מהווה תנאי הכרחי ליצירת תחרות בשוק התשלומים.
ואולם, על אף הצעדים המקיפים והמשמעותיים שננקטו, המערכת הפיננסית עדיין מאוד ריכוזית, ובניתוח התחרות בשוק האשראי הקמעונאי בדוח המסכם נמצא כי אמנם נרשמו אינדיקציות פרו תחרותיות אולם לא מדובר בשינוי משמעותי. על פי הנתונים בדוח המסכם חלקם של הבנקים באשראי הצרכני הצטמצם בין השנים 2017 ל-2021 בכ-13% ולמרות הירידה בחלקם הבנקים נותרו השחקנים המרכזיים בשוק האשראי הצרכני ונכון לדצמבר 2021 הם מהווים 67% ממנו. יתרה מכך, הקיטון שמתואר בנתח השוק של האשראי הצרכני הבנקאי התרחש על רקע התרחבות מהירה יותר של היקף האשראי הצרכני שמעמידים הגופים המוסדיים (הניתנים כנגד קרן השתלמות או קרן פנסיה), שהגדילו את חלקם בכ-10%, אולם האשראי שניתן על ידם הינו אשראי בעל מאפיינים ייחודיים שאינו זמין לכל הלקוחות.
מהנתונים בדוח המסכם עוד ניתן ללמוד כי נותני אשראי חוץ בנקאי שאינם גופים מוסדיים או חברות כרטיסי אשראי הכפילו את נתח השוק שלהם באשראי הצרכני ועלו מ-1% ל-2%, ואולם אין בנתח השוק שהם מהווים בכדי לחולל תחרות. נתונים אלה מלמדים כי בכוחם של הגופים המוסדיים ליצור תחרות למול הבנקים לאור זמינות ועלות המקורות שבידיהם, ואולם לצורך זה עליהם לפתח יכולות חיתום ותפעול בדומה לאלה שיש לחברות כרטיסי האשראי, שנתח השוק שלהם באשראי הצרכני עלה מ-8% ל-10%, מה שמוביל לשאלה המורכבת האם לאפשר לגופים המוסדיים להשתלט על חברות כרטיסי האשראי שתיבחן על ידי צוות שימונה על ידי שר האוצר.
בשנים האחרונות בוצעו שינויים רגולטוריים רבים ומשמעותיים שהניחו את התשתית ליצירת תחרות במערכת הפיננסית, כאשר לרוב מדובר בתהליכים שיישומם מתמשך לאורך זמן ולכן עדיין לא ניכרת השפעתם, מה שיכול להסביר את תמונת המצב של שוק האשראי שתוארה. חשוב לציין שהתהליכים צריכים להתבצע בזהירות במטרה להגן על אינטרסים יציבותיים, כך למשל, מתן גישה למערכות התשלומים לגופים חוץ בנקאיים, שמהווה פקטור מרכזי בפתיחת השוק לתחרות, חייבת להתבצע בזהירות תוך הבטחה כי מדובר בגופים מפוקחים שעומדים בדרישות הון מזערי ואבטחת מידע בכדי למנוע פגיעה במערכות חשובות אלה.
בכל הנוגע לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים, ההצעות בחוק ההסדרים עשויות להוסיף מידע ולהגדיל את היצע האשראי לגופים אלה, אולם צבירת מידע אפקטיבי במאגר שיאפשר להציע הצעות אטרקטיביות אורכת זמן, ובשים לב לממצאי הדוח המסכם ביחס להשפעת המאגר על התחרות באשראי הצרכני ובשים לב לסיכון האשראי של העסקים הקטנים והבינוניים, ספק אם יהיה בכך בכדי להביא לשינוי של האוקיינוס הכחול הנקי מתחרות לאוקיינוס אדום רווי בתחרות.
עו"ד אסתי הדר, שותפה במחלקת הבנקאות והמימון, הרצוג פוקס נאמן
d&b – לדעת להחליט
