החזית הירוקהמחירי החשמל מזנקים? מדינת ישראל בחרה בהזנחה ארוכת שנים
החזית הירוקה
מחירי החשמל מזנקים? מדינת ישראל בחרה בהזנחה ארוכת שנים
השבוע שבו עולים מחירי החשמל הוא הזדמנות מצוינת להזכיר שהתייעלות אנרגטית היתה חוסכת לאזרחים אלפי שקלים בשנה ומצמצמת באופן דרמטי את הזיהום וגזי החממה. ישראל, למרבה הצער, הזניחה את התחום, אף שגידול האוכלוסייה על שטח קטן מעמיד אותה במצב חירום מסוכן במיוחד
עם כניסת השנה החדשה, נאלצו הישראלים להשלים עם העובדה שיוקר המחיה מכה בהם שוב ומחירי החשמל מזנקים ביותר מ־8%. פתרון זמין יכול היה לא רק להפחית את עלויות האנרגיה אלא גם להפחית זיהום אוויר, רק שתוכניות להחילו מבוטלות ונדחות על ידי הממשלה.
בשנה החולפת, ממשלות ברחבי העולם האיצו צעדים להתייעלות אנרגטית, בתגובה למחירי האנרגיה הגבוהים. ההשקעות בעולם בהתייעלות אנרגטית הגיעו לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית ל־560 מיליארד דולר אשתקד, עלייה של 16% בשנה.
צעדים שננקטו בעבר מוכיחים את עצמם. לפי נתונים ראשוניים, ב־2022 הכלכלה העולמית השתמשה באנרגיה ביעילות גבוהה יותר ב־2% מאשר בשנתיים הקודמות לה. 2022 עשויה להוות נקודת מפנה משמעותית בתחום ההתייעלות האנרגטית, הנחשב לאבן יסוד במסגרת המאמצים להגיע לאפס פליטות גזי חממה ב־2050.
לפי ניתוח סוכנות האנרגיה הבינלאומית, צעדים להתייעלות אנרגטית שננקטו מאז 2000, יצליחו לחסוך השנה 680 מיליארד דולר למשקי הבית והעסקים, או 15% מהוצאות האנרגיה. ההשקעות המצטברות בעולם בהתייעלות אנרגטית כה גדולות, עד שהביקוש לאנרגיה במדינות רבות נותר יציב יחסית למרות שכלכלותיהן צמחו. עבור הצרכנים הביתיים, יכולה התייעלות אנרגטית לחסוך אלפי דולרים בכל שנה.
מומחים מתייחסים אל חברות שבהן האוכלוסייה הולכת וגדלה כמצויות במצב חירום שבו התייעלות אנרגטית הכרחית. אלא שבישראל, המצויה במצב כזה, צריכת האנרגיה עולה ותוכניות להתייעלות אנרגטית בקושי מבוצעות.
דוגמה אחת מהעבר הקרוב, היא התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, אותה אישרה הממשלה היוצאת. 100 מיליון שקל הוגדרו לביצוע פרויקטים של התייעלות במשרדי הממשלה: צרכנית האנרגיה הגדולה במדינה. אך עד עתה, אף לא שקל אחד הוצא בפועל למימוש פרויקטים. 88 משרדים ויחידות סמך — כולל רשות החשמל — אפילו אינם טורחים לדווח כנדרש לציבור על צריכת האנרגיה שלהם, ובמשרד האנרגיה, המרכז את הנתונים — לא פרסמו עד היום את הנתונים הנוגעים ל־2021, לא כל שכן 2022.
וכשהמשרדים עצמם לא ממהרים להתייעל ולהבין עד כמה חסכוני התהליך, הם גם לא ממהרים לבצע תוכניות שיפחיתו את צריכת האנרגיה בבתים או בתעשייה. יעד ההתייעלות האנרגטית של ישראל ל־2030 הוא 18% בלבד, אך שיעור ההתייעלות ב־2020, היה כ־3.6% בלבד. בשנים 2013־2017, צריכת האנרגיה הביתית לנפש דווקא עלתה בכ־7.3%.
דו"ח בנושא יישום התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה לא הוגש לממשלה בתום השנה החולפת, כפי שקבעה החלטת הממשלה. ביולי 2022, אמורים היו משרדי ממשלה, ובהם הגנת הסביבה, אנרגיה ופנים, להגיש לממשלה תוכנית ויעדים לאיפוס אנרגטי של בניינים - אך הדבר לא התרחש עד היום, אף שבתוכנית ׳משק דל פחמן׳ שגובשה על ידי הממשלה עצמה – הוצגו לציבור יעדים עוד בשנת 2020.
אין כאן כישלון נקודתי אלא מסכת ארוכת שנים של הזנחה. ב־2008 הכריזה ישראל שעד 2020 תבצע צעדי התייעלות אנרגטית, שיובילו לחיסכון של 20% בצריכת החשמל הצפויה ב־2020. החלטת הממשלה כללה צעדים מפורטים: תמרוץ משרדי ממשלה להתייעלות אנרגטית, מימון פרויקטים להתייעלות ברשויות המקומיות, גיבוש תקנים להתייעלות במשק, קרן למימון פרויקטים של התייעלות, ועוד.
אף שהתוכנית אמורה היתה לחסוך הקמתן של תחנות כוח בהספק של 3,400 מגה־ואט בעלות מוערכת בכ־4.25 מיליארד דולר, היא יושמה באופן חלקי, הוטמעה בתוכנית להפחתת גזי חממה, ולבסוף הוקפאו שתיהן ב־2013 על ידי שר האוצר אז, יאיר לפיד, וראש הממשלה אז והיום, בנימין נתניהו, ובהמשך - בוטלו.
בספטמבר 2015 התחייבה ישראל לקחת חלק במאמץ העולמי להשגת המטרה של אמנת המסגרת של האו”ם בנושא שינוי האקלים, והצהירה על יעד לאומי להתייעלות אנרגטית ל־2030: צמצום צריכת החשמל בשיעור של לפחות 17% בהשוואה לצריכת החשמל הצפויה אז, חיסכון השווה בהיקפו לכ־25% מייצור החשמל המשקי בפועל ב־2017. אך הצעדים שנעשו עד היום לא מקרבים את ישראל למטרה, והיא מקדמת הקמה של עוד תחנות כוח מזהמות. התייעלות אנרגטית אף היתה יכולה להוביל להגדלה של חלקן של האנרגיות המתחדשות ביצור החשמל, ולקרב את ישראל ליעדים שהציבה ל־2020, ולא השיגה עד היום.
״אין ספק שלאורך שנים, אנחנו נכשלים בעניין הזה״, אומרת פרופ׳ אופירה אילון, מומחית לאנרגיה וסביבה ממוסד שמואל נאמן בטכניון ומאוניברסיטת חיפה. ״כאשר חברת החשמל עושה תחזיות לגבי צריכת החשמל במשק, היא מגדירה תרחיש נמוך, בינוני ואופטימי. הבעיה היא שאפילו התרחיש האופטימי הוא של גידול של 2%־5% בשנה בצריכת החשמל. מבחינת מדינת ישראל, זה תרחיש גרוע. זה אומר שאנחנו מוציאים המון כסף על חשמל שמבוסס באופן כמעט מוחלט על אנרגיה פוסילית ומזהמים את האוויר שלנו.
"'העסקים כרגיל' הזה, זה בזבוז של כסף, משאבים וזיהום. אם ישראל היתה מאמצת תוכניות שהתקבלו בהחלטות ממשלה כבר ב־2009, התושבים היו משלמים היום סכומים נמוכים יותר בחשבונות החשמל, התעשייה היתה משלמת פחות על האנרגיה שהיא צורכת ומדינת ישראל היתה נמצאת במצב שבו היא פולטת פחות גזי חממה, פחות מזהמי אוויר שפוגעים בבריאות ובחיים שלנו, והיה פחות צורך של הקמה של תחנות כוח חדשות. זאת סיטואציה שאנחנו מפסידים בה, לא משנה איך אנחנו מסתכלים על זה״.
אילון מספרת שתוכנית להתייעלות אנרגטית בטכניון הצליחה לחסוך יותר מפי 10 מהסכום שהושקע בה, בזמן שרשויות המדינה גררו את הציבור הישראלי ליותר מעשור אבוד בתחום. ״יש דרכים רבות לקדם התייעלות אנרגטית. מוסד שמואל נאמן היה מעורב בתוכנית הראשונה להפחתת פליטות והתייעלות אנרגטית, שהיתה אמורה להשקיע 2.2 מיליארד שקל מ־2010 למשך עשור, ולחסוך 34 מיליארד שקל. בפועל בישראל, יש צבר אקלקטי של תוכנית שמונחות על השולחן, יש ויכוחים אינסופיים בין משרד האנרגיה, הגנת סביבה והאוצר אבל, בפועל קורה מעט מדי״.
לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, התייעלות אנרגטית יכולה להפחית 40% מהפליטות שאותן נדרשת האנושות לחתוך עד 2040. במהלך השנים הקרובות, במסגרת תוכנית הפחתת האינפלציה בארה״ב, תוכנית REPowerEU של האיחוד האירופי, תוכנית הטרנספורמציה הירוקה (GX) של יפן ו־13 מדינות נוספות יושקעו מיליארדי דולרים על ייעול צריכת אנרגיה בבניינים, מעבר לתחבורה חשמלית, וצמצום צריכת האנרגיה בתעשייה. בסין כוללת תוכנית החומש יעדי התייעלות אנרגטית של 65% ב־2030 בהשוואה ל־2005.
גרינפיס ישראל פנו ליו״ר רשות החשמל לשעבר, אמנון שפירה, שכתב עבורם דו"ח בנוגע לצעדים מיידים להפחתת פליטות גזי חממה במשק האנרגיה והוא מתייחס בהרחבה לחידלון המקומי בתחום. לדבריו, ב־2025 תהיה עלייה של 33% ביכולת ייצור האנרגיה בהשוואה ל־2021. כלומר, עלייה ברורה בביקוש לחשמל - מגמה הפוכה להתייעלות אנרגטית.
לישראל גם אין מדדי ביניים לתוכנית ההתייעלות ל־2030 או יעדים מספקים. אפשר, למשל, לא לתת היתר בנייה למבנים שאין בהם אלמנטים שמובילים לעצמאות חשמלית, ולחייב ביצוע פרויקטים של התייעלות אנרגטית. תקן הבנייה הירוקה בישראל אמנם נהפך למחייב, אבל הוא מציב דרישות מינימליות, ומאפשר לבניינים להסתפק בדירוג אחד מתוך חמש.
אם הממשלה לא תיקח את הנושא לידיים "ב־2050 נהיה פה 16 מיליון איש, ומבחינת אנרגיה זה הרסני״, מסבירה פרופ׳ יעל פרג, סגנית דיקן בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן. ״אנחנו במצב הרבה יותר אקוטי ממדינות אחרות, במיוחד כשמסתכלים על צפיפות האוכלוסייה והשטח המועט שיש לנו, אל מול הצריכה העולה לנפש. אנחנו הולכים לחשמל את סקטור התחבורה, ובגלל שינויי האקלים נשתמש גם ביותר מיזוג. ישראל צריכה לבצע התייעלות אנרגטית על סטרואידים״.
לדברי רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, החלטת הממשלה שעברה לפני כשנה וחצי בתחום, עשויה לחולל מהפכה. ״התייעלות באנרגיה היא הדרך הכי טובה להגיע ליעדי הפחתת הפליטות ולחסוך בהוצאות החשמל. התוכנית שאושרה בממשלה ב־2021 לא נשארה על הנייר. במקביל למענקים שכבר חולקו לרשויות המקומיות ולתעשייה נעשו צעדים רגולטוריים בכדי להביא להתייעלות במבנים ובמוצרי החשמל״.
