ניתוחהחרדים דורשים: הגדלת קצבאות והכפלת תקציב למוסדות שלא מלמדים ליבה
ניתוח
החרדים דורשים: הגדלת קצבאות והכפלת תקציב למוסדות שלא מלמדים ליבה
המפלגות החרדיות יבקשו להכפיל את התקציבים למוסדות שאינם מלמדים ליבה. בנוסף, ידרשו תוספות שכר לגננות ולמורים המלמדים במוסדות החרדיים, למרות שאינם עובדי מדינה. ביהדות התורה מתחילים להכשיר את הקרקע להעלאת קצבאות הילדים. ש"ס תדרוש כרטיסי מזון לביטחון תזונתי במנגנון חלוקה שיסייע בעיקר לאברכים
הדרישות התקציביות החרדיות צפויות להסתכם בתוספות של מיליארדי שקלים בשנה. יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף העריך בעבר את הדרישות בתחום החינוך בלבד ב־3 מיליארד שקל ובבדיקה של הדרישות המפורטות נראה שהן אכן ינועו בין 2–3 מיליארד שקל בשנה. בין היתר ידרשו החרדים להכפיל את התקציב למוסדות שאינם מלמדים ליבה. גולדקנופף גם חשף שמנהיג החסידות שלו, האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר, מבקש לבדוק הגדלת קצבאות הילדים מחדש. דרישה מרכזית של יו"ר ש"ס אריה דרעי תהיה הפניית מיליארד שקל לביטחון תזונתי, סכום שיחולק לפי קריטריונים המעדיפים אברכים.
החרדים נחושים לעלות כמה מדרגות בסכומים שיקבלו. שני תקדימים שיצרה הממשלה היוצאת מאפשרים את זה לטענתם. הראשון הוא ההחלטה על הקצבת 53 מיליארד שקל לתוכנית לפיתוח חברתי כלכלי של המגזר הערבי (תוספת תקציב של כ־4 מיליארד שקל לשנה). השני הוא שהקואליציה היוצאת נתפסת כמי שהפרה את כללי המשחק הפוליטיים. זאת, בין היתר בכך שלא הקצתה לאופוזיציה ייצוג הולם בוועדות הכנסת ובכך שקיבלה החלטות משמעותיות בתקופת ממשלת מעבר. "לימדו אותנו מה זה שלטון ברוטלי", אומרים ביהדות התורה, "רמסו אותנו. זה יחזור אליהם כבומרנג. סר הפחד". לכך מצטרפת גם הכוונה להגביל את כוחו של בג"ץ ולהתחשב בו הרבה פחות בקבלת ההחלטות על ההקצבות.
בראיון החשיפה שלו ב"כלכליסט" ביולי האחרון אמר גולדקנופף ש"אנחנו נהיה אזרחי ישראל היקרים" והעריך את הדרישות שלו בתחומי החינוך ב־3 מיליארד שקל. כעת נראה שהן בהחלט יתקרבו לסכום הזה. גולדקנופף מגדיר את העיקרון כ"שוויון זכויות הילד והמחנך", אבל מתכוון בעצם לדרישה לתת לחינוך פרטי פורש תקציבים כמו לחינוך ממלכתי.
כשהוא מדבר על שוויון לילד הוא מתכוון בעיקר לתקציבי החינוך המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור, כלומר מוסדות החינוך הפרטיים לבנים שאינם מלמדים את תוכנית הליבה. מוסדות המוכש"ר מקבלים 75% מהתקציב לתלמיד בחינוך הממלכתי ומוסדות הפטור 55%. אלא שלפי פרשנות האוצר הם מקבלים את השיעור הזה רק מתקציבי הבסיס ולא מתקציבים תוספתיים. לטענת החרדים מוסדות הפטור מקבלים בפועל רק 25% מהתקציב לתלמיד ממלכתי ומוסדות המוכש"ר רק 34%. כלומר היענות לדרישת החרדים תכפיל את תקציב המוסדות הפרטיים ותחסל כל מוטיבציה שלהם ללימודי ליבה. ב־2021 עמדו תקציבי המוסדות האלה על כ־800 מיליון שקל כך שאפשר לצפות לדרישה להכפלת סכום זה ל־1.6 מיליארד שקל.
המרכיב השני בדרישה הוא מתן כל התוספות שיקבלו המורים בהסכם השכר של הסתדרות המורים גם למורים ולגננות חרדים וכן תוספות נוספות. זאת, למרות שאינם עובדי מדינה. מדובר בעצם בשורה של דרכים עקיפות להגדלת הכנסת משפחות אברכים. הגדלת המימון למוסדות החינוך הפרטיים אמורה למשל להקטין את שכר הלימוד שמשלמים ההורים החרדים.
כמובן, צפויות גם הדרישות המסורתיות להגדלת תקציבי רשתות החינוך המפלגתיות, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס (לשעבר מעין החינוך התורני). כן ידרשו תקציבים לשיעורי תורה (מימון לארגוני התרבות המפלגתיים ולארגוני החזרה בתשובה) ולפנימיות של ישיבות. תקציב הישיבות עצמו (האגף למוסדות תורניים), שעומד על כ־1.25 מיליארד שקל, לא קוצץ בתקופת הממשלה היוצאת. אלא שהיום התקציב הזה מבוסס על סכום קבוע שמתחלק למספר תלמידי הישיבות. תעלה דרישה להפוך אותו לתקציב שמתעדכן אוטומטית בהתאם למספר תלמידי הישיבות, מה שיפגע מאוד במאמצים להוצאת אברכים לעבודה. כמובן שכל הדרישות התקציביות בתחומי החינוך מתואמות עם ש"ס.
גולדקנופף מספר שהאדמו"ר מגור "ביקש לבדוק אם אפשר להחזיר את קצבאות הילדים, אצל הרב זה לא ירד מסדר היום". לא ברור מה יהיה היקף הדרישה. אחרי הבחירות ב־2015 סיכם ליצמן על הגדלת הקצבאות ב־2.65 מיליארד שקל לשנה, אבל בסופו של דבר הכסף הופנה לתוכנית חיסכון לכל ילד. השאלה העיקרית היא האם התוספת תופנה לילדים הראשונים במשפחה, כלומר לכל המגזרים, או שתיועד כמו בעבר הרחוק לילד החמישי ומעלה כלומר תכוון לילדים חרדים, חרד"לים ובדואים. בעבר חסם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ניסיונות לחדש את הקצבאות למשפחות מרובות ילדים. היום לא בטוח שיהיה מי שימנע הפיכה מחדש של קצבאות הילדים למסלול למימון משפחות אברכים.
ש"ס הצהירה לכל אורך מערכת הבחירות שתדרוש מיליארד שקל לשנה לכרטיסי מזון לביטחון תזונתי. היא תעמוד על כך שהכסף יחולק באמצעות הרשויות המקומיות למי שמקבלים הנחות גדולות בארנונה, מה שמעניק עדיפות אוטומטית למשפחות אברכים.
אחד הדברים הראשונים שהכנסת החדשה תעשה יהיה ביטול שני חוקים שהחרדים מתעקשים לראות כמכוונים נגדם - מס הכלים החד פעמיים ומס המשקאות הממותקים. ההכנסות ממס החד"פ מוערכות בכ־900 מיליון שקל לשנה וממס המשקאות הממותקים ב־250 מיליון שקל, כלומר מדובר בנזק לקופת המדינה של 1.15 מיליון שקל לשנה. כן צפוי ביטול מיידי של רפורמת הפרטת הכשרות שאמורה להפוך את הרבנות הראשית ממשגיחת הכשרות הלאומית לרגולטורית.
משמעויות כלכליות מרחיקות לכת עלולות להיות גם לדרישה של יהדות התורה שהיא מתחום הדת – הפסקת עבודות התחזוקה של הרכבת בשבת. גולדקנופף כיו"ר הוועדה למען השבת הוביל את המאבקים בנושא זה בעבר. קשה לאמוד מראש את הפסדי הענק שיגרמו למשק מהשבתות חוזרות ונשנות של הרכבת וחסימות של נתיבי איילון בימי חול לצורך העבודות. אפשר בהחלט לאמוד את כמויות הזעם שזה יעורר גם אצל מצביעי הליכוד.
חלוקת התיקים שבדרך
ש"ס לאוצר ולרווחה, יהדות התורה לשיכון?
עדיין לא ברור אם יו"ר ש"ס אריה דרעי ידרוש את תיק האוצר או תיק הפנים, זאת, בנוסף לתיקים המסורתיים של המפלגה – שירותי הדת ומשרד הפריפריה. מה שברור זה שש"ס תרצה תיק נוסף, אולי הרווחה. זה מתקשר לדרישה של ש"ס להקים רשות למלחמה בעוני. הבעיה של דרעי היא שצפוי דיון בבג"ץ בטענה שיש קלון בעבירות שבהן הורשע ולכן כלל לא ברור שיוכל לשבת בממשלה. גם הציונות הדתית מעוניינת במשרד לשירותי דת. האפשרויות שמוזכרות הן רוטציה או מצב שבו לש"ס יהיה שר ולציונות הדתית סגן שר. כמו כן הן יחלקו את הרבנות הראשית כאשר ש"ס תקבל בבחירות בשנה הבאה את תפקיד הרב הראשי הספרדי והציונות הדתית את הרב האשכנזי. יהדות התורה תדרוש כרגיל את ראשות ועדת הכספים למשה גפני. אלא שלראשונה מזה כמה קדנציות מסתמנת האפשרות שהיא תבקש את משרד השיכון ולא את משרד הבריאות. סביר שהדרישה הזאת תכלול גם אחריות לרמ"י. השאיפה היא להקל על מצוקת הדיור החרדי באמצעות בנייה מסיבית של אלפי דירות בצפון ובדרום ולהוזיל את מחיר הדיור לחרדים ובכלל. זאת, בין היתר באמצעות שיווק קרקעות בשיטה שתבטיח מחירי דירות נמוכים. למדיניות כזו צפויה עלות של כ־150 אלף שקל לדירה, כלומר 150 מיליון שקל לכל אלף דירות. צפוי עימות חריף עם האוצר.
