התכווצות האוכלוסייה – אירוע גדול ולא מדובר
התכווצות האוכלוסייה – אירוע גדול ולא מדובר
העולם עומד לעבור שינוי חד מצמיחה באוכלוסייה להתכווצותה. שינוי זה קרוב ומהיר הרבה יותר ממה שחשבו רק עד לפני מספר שנים. להתכווצות האוכלוסייה תהיה השפעה משמעותית ביותר על הכלכלה ועל השווקים הפיננסיים.
עשרות ואף מאות שנים האנושות הייתה מוטרדת מגידול מהיר באוכלוסייה שאיים להביא מחסור במשאבי טבע הדרושים לקיום בני אדם. אוכלוסיית העולם אכן גדלה במהירות מ-2.4 מיליארד אנשים בשנת 1950 ל-8.2 מיליארד בשנת 2024. לצד הדאגות מיכולת כדור הארץ לקיים את האוכלוסייה, גידול באוכלוסייה היה אחד המרכיבים העיקריים של הצמיחה הכלכלית.
אולם, קצב הגידול באוכלוסייה העולמית התחיל להתמתן ובחלק מהמדינות האוכלוסייה כבר יורדת. ב-20 השנים הקרובות האוכלוסייה במדינות מזרח אירופה רבות צפויה להתכווץ בשיעור של כ-15%, ביפן ב-12%, באיטליה ובקוריאה ב-9% ו-8%, ובסין ב-7%.
גודל האוכלוסייה נקבע במידה רבה על ידי שיעור פריון לאיש, שהוא מספר הילדים שצפויה אישה היפותטית ללדת בימי חיי, ועל ידי ההגירה. שיעור הפריון שאמור לשמור על גודל האוכלוסייה קבוע עומד על 2.1 ילדים לאישה. ברוב המדינות בעולם המפותח וגם המתפתח שיעור הפריון נמצא בעשורים האחרונים במגמת ירידה מואצת. במחצית מהמדינות שאחראיות על שני שלישים מהתמ"ג העולמי הוא נמוך מ-2.1.
לא רק יפן, סין, קוריאה ואירופה בסכנת התכווצות. בפיליפינים הפריון ירד מ-2.9 ב-2014 ל-1.9 ב-2024, בארגנטינה מ-2.4 ל-1.5, תופתעו אולי לגלות ששיעור הפריון ירד אפילו במדינות כמו מצרים וירדן. בטורקיה שיעור הפריון ירד מ-2.2 ב-2014 ל-1.6, באיראן הירידה הייתה מ-2 ל-1.7. ישראל היא מאוד יוצאת דופן, אך גם אצלנו הפריון ירד.
מהן ההשלכות הכלכליות והפיננסיות של התכווצות האוכלוסייה? זאת לא שאלה תיאורטית עתידית. התכווצות והזדקנות האוכלוסייה מתרחשת כבר עכשיו בהרבה מאוד מדינות שכספי החוסכים מושקעים בהן ואמורה להחמיר משמעותית בשנים הקרובות.
הנה מספר ציטוטים מהדוחות מהשנה האחרונה של קרן המטבע הבינלאומית שמתייחסים אל השלכות צמצום והזדקנות האוכלוסייה:
גרמניה: "צמצום האוכלוסייה בגיל העבודה צפוי להוריד שיעור הצמיחה הפוטנציאלי של הכלכלה ל-0.7% וצמיחה לנפש ל-0.6%, 0.7% פחות מאשר לפני המגפה".
יפן: "שיעור הצמיחה הפוטנציאלי צפוי לרדת בטווח בינוני מתחת ל-0.5% אחרי שתמוצה השפעת עלייה בשיעור ההשתתפות כוח העבודה של נשים. הוצאות בריאות של יפן צפויות להמשיך לגדול תחת לחצים של הזדקנות האוכלוסייה".
קוריאה: "תוכנית הפנסיה העיקרית של המדינה צפויה לעבור לגירעון ב-2041 ולהתרוקן מהנכסים עד 2055".
לעיתים כשמדברים על הסיכון לכלכלה מצמצום האוכלוסייה, שומעים שהטכנולוגיה תפתור את הבעיה של מחסור בעובדים. יתכן שזה נכון, אך הבעיה היא שטכנולוגיה לא קונה מכוניות, לא הולכת למסעדות ולא נוסעת לחופש. כלומר, הצד החמור ביותר של ירידה באוכלוסייה זאת ירידה בביקוש.
האוכלוסייה לא רק תתכווץ, אלא גם תזדקן ולזה יש השלכות חמורות ביותר על הכלכלה. ראשית, המבוגרים מוציאים פחות מהצעירים על הכל למעט בריאות ותחזוקת הבית. הירידה בשיעור הצעירים פוגעת בדינמיות ובפריון בכלכלה. הצעירים יכולים לעשות שינויים בקלות יותר, יוזמים יותר, פותחים יותר עסקים, חשופים יותר לטכנולוגיות ופתוחים לרעיונות חדשים.
אוכלוסייה מתכווצת ומזדקנת דורשת פחות תשתיות, מבנים לתעשייה, למשרדים ולמסחר. בדרום קוריאה התחלות בנייה של מבנים למסחר ירדו בעשור האחרון ב-20% ומבנים לחינוך ב-20%. ירידה במספר התושבים צפויה להוביל לירידה בביקוש לנדל"ן למגורים ולירידה בהשקעות בבנייה למגורים, במיוחד באזורי פריפריה. בעשור האחרון, השקעות בבנייה למגורים ביפן ירדו ב-12%. בדרום קוריאה מספר התחלות בנייה למגורים ירד בעשור האחרון ב-45%. עליות מחירי הדירות צפויות להתמתן ואף לעבור לירידה תוך שונות גדולה בין האזורים.
יש גם חדשות טובות - התכווצות והזדקנות האוכלוסייה הולכות להחמיר מחסור בעובדים ולגרום לעליות שכר. כדאי לשים לב שבשנים האחרונות למרות הצמיחה הנמוכה מאוד באירופה, שיעור האבטלה במדינות המפותחות נותר ברמות שפל היסטוריות, למרות שברובן הצמיחה הייתה נמוכה ולעתים אפסית, כמו באירופה.
חובות הממשלות צפויים לזנק. מצד אחד ירידה בצמיחה ובכמות העובדים תוריד הכנסות ממיסים ובמקביל הממשלות יצטרכו להגדיל הוצאות לטיפול באוכלוסייה מתבגרת.
למרות לחצים לעליית שכר והגירעונות הממשלתיים, הכוחות הדומיננטיים של ירידה בביקושים בהשפעת הדמוגרפיה והתפתחות טכנולוגית צפויים ללחוץ לירידה במחירי המוצרים והשירותים ולאינפלציה נמוכה. הבנקים המרכזיים צפויים להחזיק ריבית ברמה נמוכה, אך יתכן מאוד שבגלל גידול בחובות הממשלות הריבית לטווחים הארוכים יותר תהיה דווקא גבוהה.
איך השינויים ישפיעו על ההשקעות?
עולם ההשקעות צפוי לעבור שינוי משמעותי. דפוסי השקעה בכלכלה מתכווצת לאורך זמן בגלל סיבות דמוגרפיות שונים מאוד מהעולם שקיים עשרות ואף מאות שנים האחרונות בהם צמיחה הייתה התופעה השולטת למעט תקופות קצרות של מיתון. קריטריון דמוגרפי יהיה אחד המרכזיים בהקצאת השקעות מבחינה גאוגרפית וסקטוריאלית. צמיחה נמוכה או שלילית פירושה פחות רווחים לחלוקה. חובות מזנקים של הממשלות עלולים להעלות תשואות אגרות החוב ולהפוך חובות הממשלות למסוכנים יותר, אולי אפילו מאשר חובות של חלק מהחברות.
אלכס זבז'ינסקי הוא כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב
