ניתוחיחד עם תקציב הביטחון הוועדה תדחף עוד יותר ימינה את תפיסת הביטחון
ניתוח
יחד עם תקציב הביטחון הוועדה תדחף עוד יותר ימינה את תפיסת הביטחון
הרכב הוועדה לבחינת תקציב הביטחון מכוון לכך שדיוניה יהיו בעיקר ביטחוניים ופחות כלכליים. המינויים של סמוטריץ' ונתניהו נועדו לכך שהוועדה תספק אמירות שיאפשרו לממשלה לתקוף את צה"ל ולהסיר מעצמה אחריות
בראש הוועדה לבחינת תקציב הביטחון יעמוד נציג ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועדה, ראש המל"ל לשעבר יעקב נגל. לצידו של נגל יהיו חמישה חברים נוספים בוועדה: האלוף במיל' עמיקם נורקין, שהיה מפקד חיל האוויר; תא"ל במיל' מהרן פרוזנפר, שהיה היועץ הכלכלי לרמטכ"ל; מטעמו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נבחר קובי הבר, מנכ"ל ביטוח ישיר, ששימש בעבר כראש אגף תקציבים; והאלוף במיל' יעקב עמידרור, שהיה ראש המל"ל. נציג נוסף של נתניהו הוא תא"ל במיל' אפי איתם, שבתפקידו האחרון בצה"ל פיקד על עוצבת הגליל.
החתימה הסופית על כתב המינוי מתעכבת במשרד המשפטים בשל בדיקה של ניגודי עניינים, וההערכות הן שהמסמך ייחתם בתחילת השבוע. הכוונה להקים את הוועדה הוכרזה לראשונה בינואר על ידי נתניהו, אך התעכבה עד עתה בשל סחבת וחילוקי דעות. לוועדה יינתנו חודשיים להגיע למסקנות, אך ניתן להעריך כי דיוניה יארכו יותר מחודשיים.
ההסכמות על הקמת הוועדה הושגו אחרי שהובטח למערכת הביטחון כי לא יהיה דיון בהגדלות הרמטכ"ל ובפנסיות הגישור בצה"ל. ההסתייגות לא נכנסה לתוך כתב המינוי, אך ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את החוקים הבסיסיים המסדירים את הנושאים הללו. בכתב המינוי של הוועדה גם לא מוזכרת סוגיית גיוס החרדים במפורש, ובשלב זה לא ברור אם הוועדה תדון גם בכך, זאת אף שלשאלת גיוס החרדים יש עלות משקית משמעותית.
מבחינה עקרונית, הוועדה היתה אמורה לדון בהיקף התרחבות התקציב הנוסף למערכת הביטחון לשנים הקרובות, מעבר ל־10 מיליארד שקל שהובטחו כבר בדיוני התקציב ל־2024. היא נועדה בעיקר לאזן ולהכריע בין נקודת המבט של מערכת הביטחון לזו של האוצר. אך הרכב הוועדה המסתמן מעלה את האפשרות כי הדגשים בדיוניה יהיו פנים־ביטחוניים, והדיון הכלכלי בהם לא יהיה המרכזי. הרכב הוועדה הצפוי מהווה ניצחון משמעותי לשר האוצר לא רק על משרד הביטחון אך גם על בכירי משרדו. סמוטריץ' שידר מעל כל במה כי מבחינתו הוועדה נועדה לשנות את תפיסות היסוד של צה"ל, ואכן ההרכב המסתמן מכיל אנשי ביטחון שיש להם ביקורת לא מבוטלת על הצבא, ובקרב חלקם יש תמיכה בעמדות ניציות הקרובות לעמדותיו של סמוטריץ'. למרות החשש המוגזם של שר הביטחון יואב גלנט - שהוועדה תתפקד כ"ועדת חקירה" - יש חשש לא מבוטל כי הוועדה תספק מסקנות ואמירות שיאפשרו לפוליטיקאים לתקוף את הצבא ולהסיר מעצמם אחריות.
בנק ישראל נשאר בחוץ
גם מבחינת הפקידות במשרד האוצר הרכב הוועדה אינו מסמל הצלחה דרמטית, שכן הם רצו ועדה עם נוכחות כלכלית חזקה. באוצר מודים שהיו מעדיפים כי שני נציגי האוצר יהיו כלכלנים, אך סמוטריץ' התעקש שאחד מנציגי האוצר יהיה "ביטחוניסט" (עמידרור). באוצר גם רצו שנציג בנק ישראל יהיה חבר בוועדה, אך גם דרישה זו לא נענתה. בתגובה נמסר מבנק ישראל כי "השאלה לגבי אפיון תפקידו של נציג הבנק בוועדה צריכה להיות מופנית למי שמינה את הוועדה. כך או אחרת, בנק ישראל יתרום כתמיד ממקצועיותו וניסיונו לוועדה".
למעשה, הוועדה מכילה רק שני כלכלנים (הבר ופרוזנפר) כשאחד מהם הוא כלכלן שמחזיק בתפיסות עולם של מערכת הביטחון. באוצר לא שוללים את החשש כי הוועדה שנועדה במקור - לפחות לפי הצהרות הנגיד - למנוע התרחבות מופרזת של מערכת הביטחון, תביא דווקא לתוצאה ההפוכה, להתרחבות גדולה בהרבה של תקציב הביטחון. ההרכב המוטה־ביטחונית של הוועדה מעלה את השאלה אם הגענו לנקודה שעליה אמר בחודש שעבר פרופ' מנואל טרכטנברג, שותף בוועדת ברודט שעסקה בבדיקה דומה ב־2007, כי "בהרכבים מסוימים עדיף שהוועדה לא תקום".
כדאי לחזור אחורה ולהסתכל על ועדת ברודט וועדת לוקר (2014) כדי להבין את החולשה הכלכלית המסתמנת של הוועדה. בוועדת ברודט יו"ר הוועדה היה כלכלן, ומבין תשעת חברי הוועדה - שישה היו עם רקע כלכלי. בראש ועדת לוקר עמד יוחנן לוקר שהיה איש צבא, אך ארבעה מתוך תשעה היו בעלי רקע כלכלי מובהק. לא מיותר לציין כי בשתי הוועדות הקודמות היו חברות גם נשים: בוועדת לוקר כיהנו פרופ' רבקה כרמי וענת לוין, ובוועדת ברודט כיהנו ד"ר אורנה ברי ופרופ' קרנית פלוג. בוועדה זו לא צפויות לכהן נשים כחברות, אולי יכהנו כמשקיפות.
השקפת עולם ניצית
חברי הוועדה הינם כולם אנשים מרשימים ועתירי זכויות, רובם התבטאו באופן פומבי בסוגיות הנוגעות למלחמה ולתקציב הביטחון וניתן להעריך כי עמדות אלו גם יקבלו ביטוי בוועדה. היו"ר נגל הבהיר כי המלחמה בעזה דורשת את עדכון תפיסת הביטחון. טענתו של נגל היא כי תפיסת הביטחון הישראלית, שמבוססת על ארבע רגליים - הרתעה, התרעה, הגנה והכרעה - חייבת עדכון. המשמעות האופרטיבית, לדברי נגל, היא להסתמך פחות על מודיעין בזירה העזתית, ולבטל לחלוטין מושגים כמו "שקט, סבבים, הפסקות אש והכלה". לדעתו, ביום שאחרי יש צורך שבעזה תהיה שליטה ישראלית־ביטחונית מלאה, שהרצועה תהיה מפורזת לגמרי. עם זאת, הוא מסתייג מכך שישראל תנהל בעצמה את השיטור הפנימי בתוך עזה. הוא כינה את ההסדר שהוא רואה בעזה כ"שטחי B מינוס". מדברים אלו ניתן להעריך כי הדבר ישליך על הגדלת הצבא באופן משמעותי.
האלוף עמידרור מרבה להתבטא בסוגיית המלחמה בבמות שונות, הוא מחזיק בעמדה דומה לנגל לגבי תמונת עזה ביום שאחרי. אך במאמר שפרסם לאחרונה הזהיר מהפקת לקחים מהירה מדי מהמלחמה. הוא מסיק כי ישראל צריכה לשקול את האפשרות לתכנן מלחמות ברירה או מלחמות מנע, ולא להילחם רק כתגובה לאירוע חריף. עמידרור גם סבור כי צה"ל צריך לגדול באוגדת מילואים אחת נוספת לפחות וכי יש להעמיק את יכולת ההתגוננות של התושבים עצמם בקווי הגבול. בנוסף, עמידרור כותב כי יש להקים חיל טילים שאינו כפוף לחיל האוויר ולהיערך טכנולוגית לאיום ולהזדמנות שטמונים ברחפנים. אף על פי שעמידרור בז למי שמזלזל בברית עם האמריקאים, הוא סבור כי על ישראל לחזק את יכולת ייצור הנשק העצמית שלה.
החבר המפתיע בוועדה הוא אפי איתם שמינויו הגיע לאחר שנשקלה ונשללה מועמדותו של האלוף יפתח רון־טל. איתם נחשב למבקר חריף של המטכ"ל בצה"ל, ואף האשים אותו בכך שהוא "כולו מבית מדרש אחד, הסללה שבעיקר מגיעה מהאקדמיה האמריקאית". מבחינה מהותית, איתם סבור כי הכשל שהביא ל־7 באוקטובר נובע "מהעולם הערכי של המנהיגים, כי המלחמה הפכה להיות כמעט בלתי לגטימית. בגלל שהפכנו לסניף מחשבתי של העולם המערבי, הפסקנו לחשוב ולהתכונן למלחמה ברצינות". איתם סבור שלשם כך יש להקים "פיקוד תודעה" בצה"ל, וכי על הישראלים להיות מוכנים "להפוך להיות חברה לוחמת שהמודעות שלה לסיכונים הקיומיים גבוהה יותר".
איתם מונה על ידי ראש הממשלה נתניהו אף על פי שהוא סבור כי "ראש הממשלה כמו כל הנהגת מדינת ישראל ב־7 באוקטובר יצטרכו בשלב מסוים לפנות את מקומם, קשה לי לראות מישהו מתחמק מאחריות". עמדותיו של איתם בכמה סוגיות ביטחוניות נמצאות בצד שהוא ניצי הרבה יותר מנתניהו, והתבטא, בין היתר, כי "זו היתה טעות לתת אזרחות לערביי ישראל", ו"העולם נתן לנו לספח את רמת הגולן, וייתן לנו לספח ביו"ש".
להימנע מעשור אבוד דוגמת מלחמת כיפור
שלושת החברים האחרים בוועדה הינם מינויים שהובלו על ידי הדרגים המקצועיים (צה"ל והאוצר), אך גם בהתבטאויות שלהם ניתן למצוא כיוון לעתיד. כך לדוגמה פרוזנפר, ששימש כיועץ כספי לרמטכ"ל והוא איש מערכת הביטחון, דיבר לאחרונה בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואמר כי "אסור לקבוע תוכנית רב־שנתית בלי שמשנים או מטפלים בתפיסת הביטחון ומעדכנים תרחישי ייחוס". עם זאת, ככלכלן, גם פרוזנפר הדגיש כי יש להימנע ממצב של "עשור אבוד" כמו אחרי מלחמת יום הכיפורים, וכי לדעתו יש לממן את הגידול בתקציב הביטחון באמצעות הגדלת החוב.
הבר, שמונה על ידי הפקידות המקצועית באוצר, כמי שכיהן כממונה על התקציבים, מכיר לעומק את תקציב הביטחון ואת תפיסת העולם האוצרית. הבר הופיע באופן פומבי בדצמבר 2023 בשולחן עגול של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן בנושא "השפעות הלחימה על כלכלת ישראל", וביקש להדגיש כי "כשאנו מתגאים בכל המשברים שישראל הצליחה לצלוח, אסור לשכוח שמה שמאחד את ההצלחה הזו, זה השמירה על אמינות פיסקאלית, על היסודות המאקרו־כלכליים של גירעון, שיעור הוצאה נמוך".
