בג"ץ צפוי לטלטל את הסדר ההקצבות לישיבות
בג"ץ צפוי לטלטל את הסדר ההקצבות לישיבות
בג"ץ צפוי להורות השבוע על עצירת המימון הלא־חוקי לתלמידי הישיבות. השאלה הגדולה: מה יהיה היקף הצו שיוציאו השופטים וממתי ייאסר המימון
בלי קשר להחלטת הממשלה על חוק ההשתמטות הצפויה השבוע, בג"ץ צפוי להוציא במהלך השבוע צו האוסר על העברת מימון ל־56,500 בחורי ישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות. עדכון על המספר הזה מסרה הפרקליטות ביום חמישי בשעת ליל לבית המשפט.
לכאורה, החלטת הממשלה לא משנה את המצב החוקי הקיים ומוסכם גם על היועמ"שית עו"ד גלי בהרב־מיארה, שאין בסיס חוקי למימון תלמידי ישיבות שמעמדם הצבאי לא מוסדר. השאלות הפתוחות עכשיו הן האם היועצת המשפטית לממשלה תנסה לשכנע את בג"ץ ליישם את הצו רק עם חלוף הדדליין שהיא קבעה לסיום חקיקת ההשתמטות בסוף יוני 2024 והאם בג"ץ ייעתר.
בסוף יוני 2023 פקעה ההארכה האחרונה שהעניק בג"ץ לחוק ההשתמטות הקודם ומאז אין אפשרות לתת לבחורי הישיבות דחיית שירות. שתים מחמש העתירות לבג"ץ בנושא גיוס בחורי הישיבות עוסקות במימון שלהם. על פי הקריטריונים להקצבות - אין אפשרות לממן בחורי ישיבות ואברכים (תלמידי ישיבות נשואים) שמעמדם בנושא הגיוס אינו מוסדר.
ב־2014 במצב חוקי דומה הוציא הרכב של 9 שופטי בג"ץ בעתירת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון צו ביניים שאסר את ההקצבות עד להעברת חוק השתמטות חדש. לכן אין כמעט מחלוקת על המצב החוקי. חדו"ש יוצגה אז על ידי עו"ד גלעד ברנע שמייצג היום בעתירה דומה את התנועה הדמוקרטית האזרחית. השאלות הן מה יהיה היקף הצו שיוציאו שופטי בג"ץ וממתי ייאסר המימון.
בדיון הקודם בבג"ץ בעתירות בנושא גיוס בחורי הישיבות (26.2) דרש מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן נתונים מדויקים מהמדינה על תלמידי הישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות והבהיר שאם יהיו עיכובים בהעברת המידע, השופטים יוציאו צו רחב יותר. ביום חמישי בלילה הועברו הנתונים. התברר ש־63 אלף תלמידי ישיבות איבדו את המעמד בסוף יוני 2023. מתוכם תומכת המדינה ב־56.5 אלף תלמידים ב־1,500 ישיבות. אם יוציא בג"ץ צו על הפסקת התמיכות, יאבדו 250 ישיבות את כל התמיכה שלהן. זאת משום שירדו אל מתחת לסף המינימלי הדרוש של תלמידים. עוד 1,260 ישיבות יאבדו בין 5% ל־70% מהתמיכה.
שאלה אחת היא האם יוציאו השופטים את צו הביניים כבר בראשית השבוע לפני החלטת הממשלה או שיחכו לה. וכאמור, האם תבקש היועצת המשפטית מהשופטים להמתין עם עצירת ההקצבות עד סוף יוני בטענה שלמוסדות ייגרם נזק בלתי הפיך. בפועל, לאור המצב החוקי הברור, ראוי היה שההקצבות ייעצרו ביולי שעבר. עוד שאלה היא האם תבקש היועמ"שית מבג"ץ לקבוע שגם אם מוסד ירד בגלל צו הביניים אל מתחת לרף התלמידים הדרוש, לא יעצרו לו את ההקצבות אלא רק יפחיתו מהן את התלמידים שאיבדו את המעמד והאם בג"ץ ייעתר.
בפעם שעברה שבג"ץ עצר את ההקצבות ב־2014 קואליציית נתניהו־לפיד־בנט העבירה חוק השתמטות חדש בתוך זמן קצר. לכן ההחלטה ההיא יצרה תקדים חשוב אבל לא השפיעה משמעותית על תקציבי הישיבות. השאלה היא לכמה זמן ייעצרו התקציבים הפעם. לכאורה, אם הקואליציה תצליח להעביר חוק במושב הקיץ, יהיה מדובר רק בחודש־חודשיים של עצירת התקציבים. אם היא לא תצליח ומה שחמור הרבה יותר מנקודת מבט חרדית, אם המדינה תלך לבחירות, בלי חוק השתמטות, עצירת התקציבים יכולה להימשך עד סוף השנה. במקרה כזה חלק מהמוסדות עלולים לפשוט את הרגל.
מה יעשו העותרים במקרה שיועבר חוק השתמטות חדש? הם ינסו לשכנע את בג"ץ שבמצב של מלחמה ולאחר כל כך הרבה פעמים שהממשלה והכנסת שיחקו בבית המשפט, הגיע הזמן לדיון הרבה יותר מזורז. הם יבקשו צו ביניים שמשעה את תוקף החוק, לאור העובדה שיהיה כל כך ברור שהוא אינו חוקתי ואינו עומד במבחנים שהציב בג"ץ. במקרה כזה אפשר יהיה להמשיך בהקפאת הכספים. לחליפין יבקשו העותרים מבג"ץ לא לגרור את הדיון שנים כבעבר אלא הפעם לערוך דיון מזורז בפסילת החוק שיימשך מספר שבועות בלבד.
