פרשנותזה לא רק ויכוח על הנחות במעונות, זו חזרה כללית לקראת משבר חוקתי
פרשנות
זה לא רק ויכוח על הנחות במעונות, זו חזרה כללית לקראת משבר חוקתי
היועמ"שית נגד הממשלה: בהרב־מיארה הורתה על פרסום מבחני ההנחות במעונות יום לשנה שלמה ולא לשלושה חודשים בלבד כפי שהממשלה החליטה. הפקידים, לפחות בשלב הזה, נשמעים לחוק וליועמ"שית. השאלה היא עד מתי
משבר ההנחות במעונות היום הופך ממאבק נגד אברכים משתמטים ומסיוט להורים שאינם מקבלים הנחות, לחזרה כללית למשבר החוקתי. ביום ראשון שעבר קיבלה הממשלה החלטה לפרסם מבחנים להנחות במעונות יום לשלושה חודשים בלבד, אף שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הבהירה מראש שההחלטה אינה חוקית. בהרב־מיארה הורתה ליועצת המשפטית של משרד העבודה ולחשב המשרד לפרסם מבחנים לשנה שלמה, כלומר לפעול בניגוד להחלטת הממשלה ועל פי החוק. הבשורה הטובה היא שלפחות בשלב זה הפקידים נשמעים ליועמ"שית כמייצגת את שלטון החוק ולא לממשלה כמייצגת את הרמיסה שלו. השאלה הגדולה לקראת המשבר החוקתי עצמו היא כמה זמן תימשך הכפיפות של הפקידים לחוק ולא לממשלה.
ההנחה במעונות היום היא הטבה תפורה למידותיה של המשפחה החרדית מפני שהיא ניתנת לפי מבחנים של הכנסה לנפש ללא דרישה של עבודת האב. המשמעות היא שמשפחות מרובות ילדים שהבעל בהן אברך יקבלו כמעט אוטומטית את ההנחות הגבוהות ביותר.
לאחר קיצוץ קצבאות הילדים ב־2003 הפכה ההנחה במעונות היום למרכיב החשוב ביותר בסל ההטבות לאברך. מתוך 120 אלף פעוטות במעונות ובמשפחתונים המסובסדים, 75 אלף ילדים ילדים מקבלים הנחות. מתוכם 40%, שהם 30 אלף, הם פעוטות חרדים. גובה הסבסוד נע בין 1,300 ל־2,300 שקל ורוב החרדים מקבלים הנחות גדולות. חשוב לשים לב שמדובר בהטבה נטו, ששווה הרבה יותר. מי שמשלם את הכסף הזה מכיסו משלם אותו מהנטו שלו. מתוך 1.2 מיליארד שקל סבסוד, 46% (שהם 550 מיליון שקל) מקבלות משפחות חרדיות. כך הפך תקציב שמיועד לעודד עבודת נשים למכשיר שמרחיק מעבודה אה האברכים ומחבל בעתיד המשק.
לכאורה, מדובר בוויכוח כמעט שולי. בג"ץ קבע במרץ כי מרגע שכ־80 אלף תלמידי ישיבות יאבדו את מעמד דחיית השירות, יש לגייס אותם ואין סמכות חוקית לתת להם קצבאות. יועמ"ש האוצר אסי מסינג הוציא באפריל מכתב ולפיו בעקבות החלטת בג"ץ יש לבדוק האם צריך לעצור עוד שורה של הטבות לתלמידי ישיבות ואברכים. באוגוסט קבעה היועמ"שית בהרב־מיארה שיש לעצור את ההנחות במעונות יום ל־6,700 אברכים משתמטים, אבל הסכימה לתת ארכה של שלושה חודשים עד סוף נובמבר לצורך היערכות של משרד העבודה.
בתגובה, שר העבודה יואב בן צור מש"ס נמנע מפרסום ההנחות לכלל הציבור, ובכך מנע הנחות מעשרות אלפי משפחות למען האברכים המשתמטים. בשבוע שעבר החליטה הממשלה להתחכם וקיבלה החלטה שההנחות יפורסמו לכלל הציבור ולא רק לאברכים אבל לשלושה חודשים בלבד. כלומר, הממשלה התעלמה מחוות דעת מפורשת של היועמ"שית שקבעה כי אין כל אפשרות להגביל את ההנחות לכלל הציבור לשלושה חודשים בלבד.
לאברכים המשתמטים יש בין 8,000 ל־10,000 ילדים במעונות המסובסדים, כלומר בן צור מפקיר 20 אלף פעוטות חרדים אחרים לטובת זכותם של האברכים הצעירים יותר לקבל מהמדינה מימון להשתמטותם. במהלך שלושת החודשים, ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד העבודה ישראל אוזן תגבש מבחנים להנחות שיתעלמו מהאב ויתייחסו רק לאם ובכך יאפשרו המשך מתן הנחות למשפחות של משתמטים.
בינתיים נוצר כאוס. כ־60 אלף משפחות שבנו על המעונות ועל ההנחות כדי שהנשים יוכלו לצאת לעבודה צריכות עכשיו לשלם מדי חודש סכומים גבוהים בהרבה. מדובר במשפחות חלשות במיוחד מבחינה חברתית כלכלית, מספיק חלשות בשביל לזכות בהנחות במעונות יום. וכך ש"ס שכל כך מתגאה בדאגתה לשקופים, רומסת אותם.
בהרב־מיארה הגיבה במתן הוראה ליועצת המשפטית של משרד העבודה דבי ספיר אליעזר לפרסם את הקריטריונים לשנה שלמה. מבחינתה פרסום לשלושה חודשים מנוגד לחוק ולזכותם של ההורים שאינם משתמטים להסתמך על מתן ההנחות. היא ציינה שזה לא מונע שינוי של הקריטריונים בעוד שלושה חודשים. בן צור שלח לה מכתב זועם ובו האשים אותה במתן הוראה שלא לקיים את החלטת הממשלה ובחתירה תחת הדמוקרטיה.
מי שולט – החוק או הממשלה?
וכך הוויכוח על הנחות לכמה אלפי משפחות הפך למקרה מבחן לשאלה מי שולט בישראל – החוק והפרשנית המוסמכת שלו, שהיא היועצת המשפטית, או ממשלה שעוברת על החוק? בהרב־מיארה הבהירה לממשלה שהיא לא יכולה ללא כל הצדקה משפטית לשלול מהורים ל־65 אלף ילדים את הזכות להנחה לכל השנה. הממשלה התעלמה כי זו ממשלה שמתנהגת באופן קבוע כמו נהג בהתקף זעם בכביש.
המשבר הזה העמיד למבחן את השאלה המרכזית של המשבר החוקתי: למי יישמעו הפקידים. לפחות בשלב זה הם נשמעים לחוק ולפרשנית המוסמכת שלו ולא לממשלה שרומסת אותו. בימים שבהם ההפיכה המשטרית דוהרת שוב השאלה היא כמובן לכמה זמן.
הוויכוח הזה הולך והופך למלחמה משום שהוא משקף התנגשות דרמטית בין תפיסות עולם. מבחינת היועצת המשפטית והרוב המשרת, מדובר באברכים משתמטים ומפירי חוק שלמדינה אין סמכות חוקית לממן את השתמטותם. מבחינת המפלגות החרדיות, העולם מתקיים למען האברכים – ושאר הציבור אמור להתנדב לממן אותם, מרצון או בכוח.
דרך החיים של חברת הלומדים החרדית בנויה על הזכות להשתמט ולקבל על כך סבסוד נדיב מהמדינה. לש"ס אין שום דרך להסכים שאברכים משתמטים לא יקבלו הנחה שהורים אחרים מקבלים. ואם כדי להילחם על הזכות הזו צריך שכל ההורים האחרים יסבלו, אז שיסבלו. בש"ס לא נלהבים מהעימות הזה ומעדיפים גישה ממלכתית. ש"ס נגררה לעימות בעל כורחה. הרבה זמן קיוותה שתצליח לכופף את החוק כפי שהאברכים רגילים כבר כל כך הרבה שנים.
בינתיים לא מדובר במשבר חוקתי מלא. הוא יגיע כשהממשלה תסרב להישמע לבג"ץ. במקרה הזה סביר שתישמע לו. שלוש עתירות כבר הוגשו: של ארגונים חרדיים נגד ביטול ההנחות, של התנועה לאיכות השלטון נגד הדחייה של שלושה חודשים שהעניקה היועמ"שית ושל נעמת וקרן ברל כצנלסון נגד החלטת הממשלה ובדרישה לפרסם מיד מבחני הנחות לשנה כולה. ויש כאן רווח צדדי: כשבג"ץ ידון בסוגיה, הוא יידרש לעסוק שוב בשאלה האם ניתן לממן אברכים משתמטים ומפירי חוק.
