פרשנותהמלחמה תחייב תקציב חדש ל־2024
פרשנות
המלחמה תחייב תקציב חדש ל־2024
ההוצאות האדירות על המלחמה יחייבו את האוצר לחשב מסלול מחדש ולפתוח את תקציב 2024; זו תהיה הזדמנות טובה לקיצוץ בכספים הקואליציוניים ולשינוי עמוק בתקציבים הבאים; אם החוב יוגדל כדי לממן את העלייה בגירעון, אחת ההשלכות עלולה להיות התייקרות המשכנתאות; והדילמה של הנגיד מורכבת במיוחד
1. למלחמה אין אף פעם טיימינג טוב, אולם למלחמה שנפתחה נגד ישראל שלשום התזמון הכלכלי גרוע במיוחד. ישראל מגיעה למלחמה הזו כאשר גם כך הצמיחה נמוכה, ומבחינה פיסקאלית ישנה הרעה - ירידה בהכנסות ובמקביל עלייה בהוצאות. המלחמה הנוכחית צפויה להחריף באופן משמעותי את המגמות הללו עד לכדי מיתון. אם כי יש גורמים אופטימיים, בהם גם בתוך משרד האוצר, שמעריכים שהפגיעה בתוצר תהיה לתקופה מוגבלת של רבעון עד שניים.
מאז שבת קיימה הנהלת משרד האוצר שתי ישיבות בנושא. הישיבות עסקו בהיערכות כללית למצב: הצרכים התקציביים של ניהול משק בזמן מלחמה, ומנגנון הפיצוי על נזקים ישירים. נפתחו הפניות לקרן מס רכוש של מס הכנסה לנזקים מהמלחמה, קרן שנכון להיום יש בה 18 מיליארד שקל, וצעדי תמיכה נוספים שהאגפים השונים באוצר התבקשו לגבש.
הנזקים הכלכליים מסבבי הלחימה הקודמים היו מוגבלים ולא דרמטיים. אלא שהפעם נראה שהמצב שונה ואנחנו נמצאים במלחמה שעלולה להיות ארוכה ויקרה במיוחד.
באוצר יצטרכו לחשב מסלול מחדש ולפתוח את התקציב לשנת 2024. ישנם גורמים שהעריכו שפתיחת התקציב עוד היתה מתבקשת גם לפני המלחמה, כעת ברור שהתמונה עומדת להשתנות דרמטית מהתמונה שהיתה בעת שאושר התקציב: ההכנסות יירדו דרמטית בשל השיתוק באזור הדרום, והירידה הצפויה בצריכה במשק כולו. מנגד ההוצאות צפויות לגדול משמעותית. ראשית, עלות המלחמה - עלות מבצע צוק איתן עמדה על 7 מיליארד שקל לפני 9 שנים. כעת ברור שמדובר במערכה מורכבת יותר, שעלותה עלולה להיות כפולה ואולי אף מעבר לכך לעומת צוק איתן. בנוסף לכך יידרשו משאבים רבים בתחומים נוספים כמו תקציב הבריאות, ותקציבים גם ליום שאחרי לשיקום צה"ל ולשיקום אזור עוטף עזה (או העברת התושבים לאזורים אחרים רחוק יותר מהגבול). המדינה תצטרך להכניס יד עמוק לכיס.
באוצר יוכלו להתמודד עם התוספות הדרמטיות הצפויות בכמה דרכים - הראשונה היא קיצוץ בתקציב. זו יכולה להיות הזדמנות טובה לקצץ בכספים הקואליציוניים הרבים שהוכנסו לתקציב, אם כי לא זה מה שיפתור את המצב. דרך שנייה היא כמובן הפטנט הישראלי של "קופסה", כלומר הכללת ההוצאות הללו אל מחוץ למסגרת התקציב בדומה למשברים שבהם כבר השתמשה הממשלה בשיטה זו, כמו במשבר הקורונה. בשיטה זו לכאורה הגירעון אינו מתנפח כתוצאה מהכללת ההוצאות, אם כי חברות הדירוג לא ממש קונות את הפתרון הזה. מה שכן, שימוש בקופסה מהווה הצהרה כי מדובר בהוצאה חד־פעמית ולא מתמשכת.
"הצד הפיסקאלי היה לאורך השנים האחרונות החוזקה של ישראל. נתוני הגירעון ויחס החוב־תוצר היו טובים מהממוצע בעולם, מה שהביא לכך שתשואות האג"ח בישראל נמוכות יחסית. בתקופה האחרונה חלה הרעה מסוימת בנתונים, ואולם המלחמה הנוכחית עלולה להביא אותנו לאבד את היתרון הזה", אומר כלכלן בכיר.
נראה שהדרך להגדלת הגירעון בלתי נמנעת, אולם ישנם גורמים כלכליים שמציינים שלא צריך להתרגש כל כך מהגדלת הגירעון, לאור נקודת הפתיחה הנוכחית. "לפני פתיחת המלחמה הגירעון אומנם היה במגמת עלייה, אולם הצפי היה שיגיע לאזור ה־2%. גם אם המלחמה הנוכחית תגזול משאבים רבים ונגיע אפילו לגירעון של 6%, זה אומנם לא נעים, אבל זה ממש לא נורא. המשק הישראלי יכול לספוג זאת. גם בתקופת הקורונה הגירעון עלה משמעותית, ולאחר מכן חזר לעצמו", אומר גורם כלכלי אחר.
"אין ספק שמבחינה ביטחונית, המלחמה שנפתחה אתמול היא אחד האירועים הקשים שידעה המדינה מאז הקמתה, אולם מבחינה כלכלית משבר הקורונה, שבו המשק היה משותק כולו לתקופה ארוכה, היה אירוע קשה יותר", מוסיף הגורם.
ומשבר גם יכול להיות הזדמנות. אומנם קשה עדיין לראות את ההזדמנות, לאור התמונות הקשות והמספרים הבלתי נתפסים של כמות הנפגעים. מבחינה כלכלית האירוע הנוכחי יכול להיות גם הזדמנות ליצירת תקציב טוב ונכון יותר, שמטפל בסדרי העדיפויות. ברור שאחרי המלחמה הנוכחית צה"ל יצטרך לבצע השקעות רבות לשיקומו, ולעבות משמעותית את כוחות היבשה, בעיקר לאורך הגבול. המשבר הנוכחי הוא הזדמנות לעשות תיקונים משמעותיים בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה ובניהולו ולאזן בין הצרכים של הצבא לשאר השירותים החברתיים. היכולת הפוליטית לבצע שינויים מקצועיים ונכונים למשק הישראלי אמורה להיות טובה יותר, שכן המכה הקשה שספגה מדינת ישראל הבהירה לה היטב את סדרי העדיפות הנכונים. ועדיין, השאלה היא האם ההזדמנות הנדירה הזו לשינויים בעלי השלכות ארוכות טווח תמומש או תתפספס.
2. העלייה הצפויה בגירעון היא כבר עובדה מוגמרת, והדרך לממן אותו צפויה להיות באמצעות הגדלת החוב. כאן ישראל נמצאת דווקא בנקודת פתיחה עם יחס חוב־תוצר שהוא בסביבות ה־60%. "באינתיפאדה והמיתון של השנים 2003-2002 יחס החוב־תוצר היה גבוה משמעותית, ואפילו עלה בשלב מסוים חשש ליכולת של ישראל לעמוד בתשלומי החוב שלה. כאן אנחנו רחוקים מאוד מהמצב, גם אם נצטרך להגדיל את החוב למימון הוצאות המלחמה ושאר ההשלכות שלה", אומר גורם כלכלי בכיר. עם זאת, להגדלת החוב עלולות להיות השלכות נוספות. העלייה בהיצע האג"ח הממשלתיות צפויה להביא לעליית תשואות. הצפי לעליית התשואות התבטא כבר אתמול במסחר, כאשר מחירי האג"ח הלא צמודות הארוכות ירדו בעד 2.5%.
לעליית התשואות בשוק האג"ח יש השפעה רחבה - זהו למעשה הבנצ'מרק לשוק האשראי כולו. המשמעות היא שעלייה בתשואות עלולה להביא להתייקרות המשכנתאות, ההלוואות לעסקים קטנים ועוד. הלוואות אלו התייקרו ממילא בשל עליית הריבית בשנה וחצי האחרונות, ועלולות כעת להתייקר שוב בעקבות המלחמה.
3. ההחמרה הכלכלית הצפויה היא לא רק כאב הראש של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אלא גם של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. בעוד שבועיים תתפרסם החלטת הריבית של הנגיד, והדילמה שלו צפויה להיות מורכבת במיוחד. מצד אחד, נראה כי השקל שכבר החל במגמת הפיחות בעקבות המהפכה המשפטית, צפוי עוד להיחלש בעקבות המלחמה, מה שאמור להעלות את האינפלציה ולאלץ אותו להעלות את הריבית. מצד שני, ברור גם שהמשק נכנס להאטה, והעלאת הריבית רק תכביד עוד יותר. "בסופו של דבר, המטרה הראשונה של בנק ישראל היא לרסן את האינפלציה, ולכן סיכוי גבוה יותר שהריבית תעלה", מעריך כלכלן בכיר.
במערכת הכלכלית מציינים שהמצב מזכיר את המשבר הכלכלי הביטחוני של תחילת המילניום שהתאפיין גם כן במיתון ועליית ריבית בשל האינפלציה. אך גורמים כלכליים מציינים כי לצד זאת כיום יש לבנק ישראל כלים נוספים להתמודדות עם היחלשות השקל מלבד העלאת הריבית, בהם יתרות מט"ח עצומות בהיקף של 200 מיליארד דולר, או ביצוע עסקאות SWAP להשאלת דולרים, כשם שעשה בקורונה, מה שאמור לשפר את הנזילות ולהכניס מעט רוגע לשוק המט"ח. בינתיים קשה להעריך את תגובת שוק המט"ח, שכן אתמול לא היה מסחר (למעט מסחר באופציות על הדולר). היום תתבהר יותר התמונה עד כמה השפעת האירועים על השקל משמעותית, ועד כמה גדל הסיכוי להעלאת ריבית נוספת.
