חרף האיום המוחשי: צה"ל טרם החל בהכנת אזרחי ישראל למלחמה כוללת
חרף האיום המוחשי: צה"ל טרם החל בהכנת אזרחי ישראל למלחמה כוללת
לתגובה של איראן וארגוני הטרור תהיה השפעה דרמטית על המלחמה באזור. ישראל תלויה בשיתוף הפעולה של בנות בריתה, שעמן נקלעה לעימות סביב המלחמה בעזה. צה"ל מותש מלחימה, והמתח בינו לדרג המדיני שובר שיאים
איראן וארגוני הטרור שפועלים בחסותה מאיימים לנקום בישראל על חיסולו בשבוע שעבר של בכיר חזבאללה פואד שוכר בביירות והחיסול המיוחס לישראל של ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה בטהרן. ציר ההתנגדות לישראל שמר בסוף השבוע האחרון על ערפל קרב מסביב לאופי התגובה המתוכננת.
במערכת הביטחון מעריכים כי תגובתם הצפויה תהיה אגרסיבית יותר מליל הטילים והכטב"מים באמצע אפריל, שבו איראן שיגרה לעבר ישראל מאות טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מי נפץ בניסיון לפגוע בבסיסים של צה"ל ובמרכזם בסיס חיל האוויר בנבטים. תקיפה זו נחלה כישלון, כשרוב הטילים והכטב"מים יורטו בהצלחה באמצעות מערך ההגנה האווירית של ישראל ובאמצעות מטוסי חיל האוויר וחילות אוויר ידידותיים נוספים ובהם של ארה"ב, ירדן, בריטניה וצרפת. לאחר התקיפה האיראנית בכירים במערכת הביטחון אמרו כי לישראל יש יכולת לבלום גם מתקפות נרחבות ומורכבות יותר.
חרף כוננות השיא, והמתח הרב שניכר במהלך סוף השבוע האחרון בעורף הישראלי שנמצא בהמתנה מורטת עצבים, צה"ל ומשרד הביטחון טרם נקטו מהלכים להכנתו לתרחיש של מלחמה כוללת. אף שפיקוד העורף גיבש קמפיין הדרכה לציבור, הוא עדיין לא הושק. בחודשים האחרונים שאלת הכנת העורף למלחמה כוללת עלתה לדיון כמה פעמים. במערכת הביטחון חששו כי קמפיין כזה יעורר מחד בהלה בציבור ומאידך יתפרש בידי חזבאללה כהיערכות למתקפה ישראלית. ברקע כל אלה, דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי הבהיר בכמה הזדמנויות במהלך הימים האחרונים כי אין כל שינוי בהנחיות ההתגוננות בעורף.
על פי אחת ההערכות, איראן שואפת להוציא תגובה מתואמת ומתוזמנת עם חזבאללה בלבנון, המיליציות השיעיות הפרו־איראניות שפועלות בסוריה ובעיראק והחות'ים בתימן בניסיון להקשות על מערכות ההגנה בישראל ועל כוחות הקואליציה שאמורים לסייע לה גם הפעם. יותר מכך: בעוד חזבאללה לא השתתף במתקפת הטילים והכטב"מים מאיראן באפריל, הפעם הוא צפוי לקחת חלק פעיל ומרכזי בתקיפת ישראל. עוד לפני חיסולו של מספר 2 בארגון, חזבאללה איים כי תקיפה ישראלית בביירות תוביל להרחבת טווחי האש שלו לערים בעומק ישראל.
אפשר שהוא יכוון את תגובתו ליעדים באזור חיפה וגוש דן, שאינם בהכרח יעדים צבאיים. לרשות חזבאללה ארסנל של למעלה מ־150 אלף רקטות וטילים, חלקם מדויקים, ועל פי תרחישי הייחוס בישראל, במלחמה כוללת הוא עלול להפגין יכולת אש בקצב של כ־3,000—4,000 שיגורים ביממה. בשבועות האחרונים הארגון השיעי בלבנון התרברב בשורה של הישגים, כשהצליח לשגר כטב"מים שצילמו שורה ארוכה של אתרים אסטרטגיים במפרץ חיפה, את בסיס חיל האוויר רמת דוד ומחנות רבים של צה"ל בצפון הארץ וברמת הגולן במסגרת איסוף מודיעין לקראת מתקפה.
לצד כוננות שיא בכל יחידות הצבא, בדגש על מערך ההגנה האווירית, צה"ל וחיל האוויר הידקו במהלך הימים האחרונים את מנגנוני התיאום עם מפקדת פיקוד מרכז של צבא ארה"ב, סנטקום. זאת, לצד החלטת שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין לשגר לאזור מטוסי קרב, משחתות וספינות מלחמה ובהן גם את נושאת המטוסים אברהם לינקולן, בנוסף לנושאת המטוסים רוזוולט שכבר נמצאת באזור. כלי שיט אלה נושאים מערכות הגנה אווירית שבשעת הצורך אמורות לתגבר את מערך ההגנה האווירית של צה"ל ביירוט של טילים ורקטות כבדות.
ביום שישי האחרון שר הביטחון יואב גלנט נפגש בלשכתו עם שר ההגנה הבריטי ג'ון הילי. הוא הדגיש בפני עמיתו הבריטי את חשיבות הצורך ביצירת קואליציה של מדינות להגנה על ישראל מאיראן וארגוני הפרוקסי שלה כתנאי ליציבות הביטחונית במזרח התיכון.
מעמדה המעורער של ישראל בעולם מעמיד בספק זמינות של חימושים בשל קריאות לאמברגו נשק ומשפיע גם על זמינות חומרי גלם מחו"ל לייצור חימושים בישראל
לאופי והיקף התגובה שמתכננים איראן וארגוני הטרור שפועלים בחסותה, כמו גם לתוצאותיה, תהיה השפעה דרמטית על התפתחות המלחמה במזרח התיכון. זאת, כשכל הצדדים שמעורבים בה עלולים למצוא עצמם בחילופי מהלומות שיתגלגלו עד לכדי התלקחות מהירה ורחבת היקף, למרות הבהרותיהם כי אין להם עניין במלחמה כוללת. מצב זה מעמיד את ישראל בנקודה הקרובה ביותר שהיתה בה למלחמה אזורית, וזאת בתנאים שאינם אידיאליים מבחינתה, שעה שבעזה מוחזקים 115 אזרחים וחיילים שנחטפו מיישובי העוטף במתקפת 7 באוקטובר.
לכך מתווסף גם משבר אמון חסר תקדים בין צה"ל ומערכת הביטחון לבין הדרג המדיני שהחמיר בשבוע שעבר כשחברי כנסת מהקואליציה ושרים עודדו פעילי ימין קיצוני להסתער על בסיס צה"ל שדה תימן בדרום ועל בסיס בית ליד שבשרון, שבו נמצא בית הדין הצבאי, בשל מעצרם של חיילי מילואים החשודים בהתעללות מינית במחבל חמאס.
1 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל הרצי הלוי ושר הביטחון יואב גלנט. גובש קמפיין הדרכה לציבור לקראת מלחמה כוללת אך הוא לא הושק
(צילומים: אריאל חרמוני משרד הביטחון, דובר צהל)
למתח הזה, ערב תקיפה נרחבת על ישראל, מתווסף גם דיון חריג מיום רביעי שעבר שהתקיים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ובמהלכו הוא האשים את ראשי מערכת הביטחון ברפיסות במו"מ לעסקת חטופים. לפי דיווחים מסוף השבוע, ראשי המוסד, שב"כ וצה"ל הפצירו בנתניהו למנף את החיסולים בביירות ובטהראן לקידום עסקה והבהירו לו כי שינויים שהוא מכניס למתווה העסקה מקשים על קידומה ומסכנים אותה. לפי אותם דיווחים נתניהו דפק על השולחן והטיח בהם "אתם רופסים ולא יודעים לנהל מו"מ קשוח. במקום ללחוץ את ראש הממשלה תלחצו את סינוואר".
פרט למשבר הפנימי בישראל, כניסה למלחמה כוללת תבוא אחרי חודשים ארוכים שבהם צה"ל מנהל לחימה שוחקת בעזה. זאת, מבלי שהדרג המדיני הציג אסטרטגיה סדורה לסיומה מלבד אמירות אמורפיות מצד נתניהו על "ניצחון מוחלט", בו בזמן ששותפיו הקואליציוניים מהימין הקיצוני מאיימים עליו כי הפסקת המלחמה בעזה תוביל מיידית לפירוק הממשלה.
למצב המסובך והמורכב שבו נתונה ישראל מתווספות גם שאלות הקשורות למלאי החלפים והחימושים שעומדים לרשות צה"ל. מעמדה המעורער של ישראל בעולם מעמיד בספק זמינות של חימושים מצד מדינות בעולם, על רקע קריאות לאמברגו נשק עליה. כך, הוא משפיע גם על זמינות של חומרי גלם מחו"ל שאמורים לשמש את התעשיות הביטחוניות לייצור חימושים ומערכות שנחוצים לצה"ל.
מתחילת המלחמה התעשיות הביטחוניות פועלות במתכונת חירום מסביב לשעון להגברת הייצור, בניסיון לצמצם את התלות של ישראל במדינות אחרות. ביטוי למאמץ הזה התקבל בסוף השבוע האחרון, כשמשרד הביטחון חתם על הזמנת ענק בהיקף של 1.5 מיליארד שקל מאלביט מערכות.
