המשך קידום חוק ההשתמטות: החרדים ישימו דגש על יעדי גיוס שנוחים להם
המשך קידום חוק ההשתמטות: החרדים ישימו דגש על יעדי גיוס שנוחים להם
פסיקת בג"ץ רק חיזקה את עמדת יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, שלפיה יש לחוקק חוק "עם שיניים" שיגרום לגיוס חרדים עם יעדים ברורים, וגם יטיל סנקציות על תלמידי הישיבות שלא יתגייסו, ולא על הישיבות עצמן; בלית ברירה, החרדים יצטרכו לשתף פעולה עם הוועדה
הקואליציה לא תיתן לחוק ההשתמטות לפרק אותה, והיא בדרך לנסח חוק שיעבור את בג"ץ. "הדיונים בנושא חוק הגיוס ממשיכים כרגיל בוועדת חוץ וביטחון", הכריז יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד), שיהיה אחראי על הכנת החוק לקריאה השנייה והשלישית. את הדברים אמר אדלשטיין לאחר פסיקת בג"ץ. עוד אמר: "או שהחוק יעבור בהסכמה רחבה או שלא יעבור בכלל".
אתמול הבהיר אדלשטיין את עמדתו: "אני לא הולך להיות ילד כאפות של אף אחד. אני לא מתכוון לשמוע 'לא' מחברי הוועדה ולא משאר חברי הכנסת. המטרה שלי היא לא איזה סיכום פוליטי ולמשוך את החוק ולעשות 'בכאילו', וששום דבר לא ייצא ממנו".
פסיקת בג"ץ רק חיזקה את עמדת אדלשטיין, שלפיה יש לחוקק חוק "עם שיניים" שיגרום לגיוס חרדים עם יעדים ברורים, שמותאמים לצורכי מערכת הביטחון, וגם יטיל סנקציות על תלמידי הישיבות שלא יתגייסו, ולא על הישיבות עצמן.
אדלשטיין, שמהווה במידה רבה אופוזיציה לנתניהו, נלחם בחודשים האחרונים להעברת החוק לוועדתו, לאחר שאנשי נתניהו שקלו להקים ועדה מיוחדת לעניין, בראשותו של יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (ליכוד), שהוא חייל נאמן של נתניהו. אלא שאדלשטיין נעמד על הרגליים האחוריות והבהיר שיתנגד לכך ועל כן החוק הועבר לוועדתו. כעת אדלשטיין לא יחמיץ את ההזדמנות להטביע את חותמו על החוק הזה.
אדלשטיין, שלא קיבל תיק בכיר בממשלות נתניהו האחרונות, רואה בחקיקת החוק הזה את פרויקט הדגל שלו בקדנציה הנוכחית. הוא כינס את הוועדה היום בערב לדיון עם ראשי הצבא במטרה לסיים את החקיקה עד 17 ביולי כדי שמליאת הכנסת תאשרו בקריאה השנייה והשלישית עד ליום הרשמי האחרון של כנס הקיץ, 28 ביולי. הוועדה תכונס בקצב מזורז יותר כדי להשלים את חקיקת החוק בטרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ, ממנה תשוב רק בסוף אוקטובר 2024.
יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף, יו"ר דגל התורה משה גפני ויו"ר ש"ס אריה דרעי כבר נערכו מראש לאפשרות שבג"ץ יורה על גיוס החרדים ועל שלילת התקציבים. היום, לאחר היוודע פסק הדין של בג"ץ, הם לא איימו בפרישה מהקואליציה. החרדים אומרים בשיחות פנימיות כי מצד אחד לא ייתנו לבג"ץ את התענוג של פירוק הממשלה והקדמת הבחירות. מצד שני, לפי סקרי דעת הקהל האחרונים, אם יהיו בחירות נתניהו לא ירכיב את הממשלה הבאה. במקרה כזה הם חוששים שהקמת ממשלה על ידי בנט, לפיד, ליברמן, גנץ, וסער ובלעדי המפלגות החרדיות – תוביל לחקיקת חוק השתמטות נוקשה יותר.
לפיכך, בלית ברירה, החרדים יצטרכו לשתף פעולה בוועדת חוץ וביטחון לחקיקת חוק עם יעדי גיוס של 3,000 חרדים בשנה והטלת סנקציות. העניין הוא שהחרדים מעוניינים שיעדי הגיוס ייקבעו על ידי הממשלה, כך שהיא תוכל לשנותם מעת לעת בקלות. שינוי יעדי הגיוס בחקיקה שתיקבע על ידי הכנסת היא מורכבת וקשה יותר. הפעם, בעצם, הכדור להמשך חוסנה של הקואליציה והחרדים הוא בידי אדלשטיין, ופחות בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
קריאות בוועדה להטיל סנקציות על ישיבות, לא על התלמידים
שר החינוך לשעבר שי פירון אמר בדיון ועדת החוץ והביטחון שנפגש עם שורת גדולי התורה בחודש האחרון, ולדבריו, "אין גדול תורה אחד שאמר שהוא מוכן לתלמיד ישיבה מתגייס אחד. את מי יגייסו? ישלחו את אלה שלא מתאימים לישיבה ואחרי זה יגידו שקלקלנו אותם".
בדיון נשמעה קריאות להחליף את הסנקציות הכלכליות המינוריות על ישיבות בהצעת החוק בסנקציות אישיות על תלמידי הישיבות. השר עמיחי שיקלי מהליכוד אמר ש"סנקציות צריכות להיות אישיות. על מי שמחויב גיוס ובחר לא להתגייס, לא על ישיבות". לעמדה זו הצטרף פירון. לדבריו, "אף אחד לא היה קונס את הישיבה של הבן שלי אם הוא לא היה מתגייס. אם לא מתגייס, היו באים אליו הביתה. כל אזרח שלא מתגייס, יש שורה של סנקנציות שחלות עליו".
ח"כ נעמה לזימי מהעבודה אמרה ש"זו חרפה שלא נעשתה עבודה על ההשלכות הכלכליות של החוק לגיוס בחורי הישיבות. לא נעשה מחקר עומק להשלכות הגיוס. לא בדקו השלכות על נשות חיילי המילואים, מערכת בריאות הנפש. האם נשעבד עתיד ילדינו?".
