מ"מ נשיא העליון פוגלמן: "אין מקום להתקפות אישיות נגד שופטים"
מ"מ נשיא העליון פוגלמן: "אין מקום להתקפות אישיות נגד שופטים"
פוגלמן אמר את הדברים ברקע דרישתו של ח"כ שמחה רוטמן להדיח את השופטת שרון לארי בבלי בעקבות החלטתה לשחרר ממעצר מפגינים מארגון "אחים לנשק". עוד התייחס פוגלמן למחלוקת עם לוין שמעכבת מינוי שופטים חדשים: "שיפור השירות לציבור כרוך קודם כל במינוי שופטים"; ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר: "ההפיכה המשטרית לא נזנחה"
"לצערי, בתקופה האחרונה אנו עדים למתקפות אישיות בלתי-לגיטימיות כלפי שופטים בישראל, בעקבות החלטות שיפוטיות שנתנו בהליכים משפטיים", כך אמר הבוקר (ב') מ"מ נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, בכנס לשכת עורכי הדין באילת.
לדברי השופט פוגלמן, "חשוב לזכור כי יכולתה של מערכת בתי המשפט לבצע את תפקידה בשירות הציבור הישראלי – ובכלל זה לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית – נשענת, בין היתר, על עיקרון העצמאות השיפוטית. מתוקף כך רשאי השופט – ולמעשה חייב – לפסוק אך ורק בהתאם להוראות הדין, ללא השפעות חיצוניות".
פוגלמן הדגיש כי "הרשות השופטת עומדת מאחורי כלל השופטים והרשמים, העושים את מלאכתם נאמנה בבתי המשפט ובבתי הדין ברחבי הארץ, ואשר מכריעים בהליכים שמובאים לפתחם מתוך תחושת שליחות ומסירות לשירות הציבור הישראלי. להבדיל מביקורת לגיטימית על תוכנן של החלטות, אין מקום להתקפות אישיות שנועדו להטות את פסיקותיהם של שופטי ורשמי ישראל. ניסיון זה לחתור תחת עיקרון העצמאות השיפוטית באמצעות מתקפות ולחצים אישיים – לא יצלח".
פוגלמן אמר את הדברים ברקע דרישתו של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, מהשבוע שעבר להדיח את שופטת השלום שרון לארי בבלי, לאחר שהחליטה לשחרר ממעצר את פעילי "אחים לנשק" שלטענת המשטרה תכננו לדרדר כלי רכב שאינם נוסעים לכביש 1 ולהצית אותם על מנת לחסום את הכביש. רוטמן טען כי השופטת "מתבססת על שיקולים לא ענייניים". למתקפה נגד לארי בבלי הצטרפו חברי כנסת נוספים כמו גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד).
עוד אמר פוגלמן בנאומו כי יש חשיבת רבה ל"עצמאות המוסדית", ש"מלכתחילה אינה מלאה ואינה שלמה". לדבריו, "בהתאם למסגרת הארגונית שנקבעה בחקיקה, היבטים מסוימים בניהולה של מערכת בתי המשפט אינם מתבצעים על ידי הרשות השופטת עצמה – אלא הם נתונים, לפחות במידה חלקית, להכרעתה של הרשות המבצעת".
פוגלמן ציטט בהקשר זה מדבריו של נשיא העליון לשעבר אהרון ברק כי "כל עוד המערכת המוסדית בה פועל השופט אינה בלתי תלויה, אי-התלות האישית של השופט אינה שלמה. אם מבקשים להבטיח אי-תלות בפעולת השפיטה, יש להבטיח אי-תלות של הסביבה המינהלית אשר באמצעותה נעשית השפיטה. המינויים המינהליים ברשות השופטת – ובראשם מינוי מנהל בתי המשפט, הנשיאים וסגני נשיאים של בתי המשפט – לא יהיו בידי הרשות המבצעת; המינויים בפועל של שופטים – לא יהיו בידי הרשות המבצעת".
פוגלמן, שנמצא כעת בלב המחלוקת בוועדה לבחירת שופטים מול שר המשפטים יריב לוין בנוגע למינוי שופטים ובכלל זה שני שופטים לעליון ונשיא קבוע לעליון, אמר בהקשר זה כי "דומה כי הדברים מדברים בעד עצמם. בימים לא פשוטים אלה, חשוב להזכיר מושכלות יסוד: העצמאות השיפוטית על שני היבטיה אינה קיימת לטובת הרשות השופטת עצמה, אלא היא נועדה לטובת הציבור הישראלי כולו. זאת, כחלק אינטגרלי מעיקרון שלטון החוק המהותי שעל יסודותיו הוקמה מדינת ישראל".
פוגלמן אמר עוד כי "יכולתה של מערכת בתי המשפט לספק שירות משפטי איכותי לציבור בישראל מושפעת במישרין מהעומס שמוטל על המערכת. אין זה סוד שעומס העבודה שמוטל על שופטי ורשמי ישראל הוא חריג ביותר בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי. לשם המחשה, בשנת 2023 כל שופט שלום הכריע בממוצע ב-1,660 תיקים. זהו עומס בלתי נתפס אשר משליך, מטבע הדברים, על התמשכות ההליכים ועל האפשרות להכריע בהם באופן יעיל ומהיר. שיפור השירות לציבור בהקשר זה כרוך, מטבע הדברים, קודם כל במינוי שופטים במקום אלה שפורשים ובהגדלת מספר השופטים והרשמים שמכהנים במערכת בתי המשפט".
פוגלמן אמר כי "לאחרונה עלה בידינו להשיג התקדמות במישור זה ויש לברך על כך: כידוע, לאחר פרק זמן ארוך שבמהלכו לא כונסה הוועדה לבחירת שופטים, בחודשים האחרונים נבחרו 146 נושאי משרה שיפוטית לכהונה בערכאות השונות ברחבי הארץ".
פוגלמן אמר כי "דיוני הוועדה לבחירת שופטים בחודשים האחרונים לא היו חפים ממחלוקות ומקשיים: בתקופה זו אף נרשמו אירועים חמורים של הדלפות מטעות ומגמתיות מדיוני הוועדה, והמלאכה טרם הושלמה ביחס לכלל מחוזות השיפוט וביחס לבתי הדין לעבודה".
בין השאר הוא תקף את העובדה שטרם מונו שני שופטים מחליפים חסרים לעליון ונשיא קבוע: "מאז פרישת הנשיאה לשעבר, השופטת בדימוס אסתר חיות, לפני למעלה משבעה חודשים, טרם התקיימה בוועדה הצבעה על מינוי נשיא לבית המשפט העליון, וכן טרם נבחרו שופטים לבית המשפט העליון במקומן של הנשיאה לשעבר והשופטת בדימוס ענת ברון. מכיוון שקיימת עתירה תלויה ועומדת בסוגיה זו, מטבע הדברים לא אוכל להרחיב בנושא – אך כפי שהדגשתי במספר הזדמנויות בעבר, המצב שבו לא ממונה לבית המשפט העליון נשיא קבוע הוא חסר תקדים בתולדות המדינה. במבט צופה פני עתיד, אציין כי אני תקווה שנוכל להמשיך ולהתקדם בעבודת הוועדה לבחירת שופטים, לרבות בבחירת שופטים ונשיא קבוע לבית המשפט העליון, כמתחייב מתפקידה המקצועי והממלכתי של הוועדה ומן המחויבות שלה לקידום טובתו של הציבור הישראלי כולו".
"ההפיכה המשטרית לא נזנחה"
"אנחנו מוקירים את מערכות אכיפת החוק שפועלות בתנאים קשים מאוד, נוכח מציאות מורכבת מחוץ, ונוכח גורמים חסרי אחריות מבית, לרבות שרים, חברי כנסת ומובילי דעה בתקשורת, שפועלים לכרסם בפעולות אכיפת החוק מבפנים, ובאמצעות הצהרות רהב נפשעות פוגעים במעמדה הבין לאומי של ישראל מחוץ, ומסכנים את קיומה של מדינת ישראל, ומחלישים את מעמדה בעיני בנות בריתנו", אמר ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר בנאום שפתח את כנס לשכת עורכי הדין באילת הבוקר.
בכר אמר כי "רק השבוע קיבלנו תזכורת לפגיעה שכזאת, דוגמה אחת מיני רבות, כאשר איתמר בן גביר, לבושתנו שר בממשלת ישראל, הצהיר שהוא רוצה להתיישב בעזה. ראש הממשלה צריך לפטר שר כזה, ובהיעדר פיטורים הוא האחראי להשלכות שעולות מדברי בלע אלה".
בכר דיבר על הרפורמה המשפטית ואמר כי "מדובר במהפכה משטרית שמאיימת לחסל את הדמוקרטיה בישראל. מהלך ההפיכה המשטרית, אשר לצערי לא נזנח לרגע, לא התמצה רק בסדרת הצעות חוק, שחלקן נבלמו על ידי מחאה אזרחית היסטורית ומעוררת כבוד, וחלקן על ידי החלטת בית המשפט העליון; ההפיכה המשטרית הייתה מורכבת מהצעות החוק, ביניהן ניסיון לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים תוך השתלטות השלטון על המינויים, ניסיון לחוקק חוקי יסוד כלאחר יד, ביטול עילת הסבירות ועוד; מטרתן הייתה פגיעה בעצמאות בית המשפט העליון, ופגיעה בעצמאות היועצת המשפטית לממשלה - שני העוגנים שבהיעדר חוקה ובהיעדר מנהיגות ממלכתית נבחרת, הם המגן האחרון על יסודות המשטר הדמוקרטי בישראל".
אלא שלדברי בכר, "ניסיונות החקיקה הם לא הכלי היחידי. לצידן פעולות שלטוניות ומאמץ תקשורתי של שרים ומנהיגים, שפועלים ללא הרף לפגוע בלגיטימציה של בית המשפט ושל היועצת המשפטית ומערכת אכיפת החוק, והם פועלים לפגוע במוסדות ובאנשים שעומדים בראש המוסדות. מכאן אני פונה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה – בשם כל עורכות ועורכי הדין בישראל וכלל הקהילה המשפטית, אנו מחזקים את ידייך, וקוראים לך להמשיך לשמור על עצמאות מערך הייעוץ המשפטי ומערכת אכיפת החוק. להמשיך לפעול במקצועיות ובענייניות, כשטובת הציבור והאינטרס הציבורי הם המנחים".
בשלב הזה בנאומו התפרץ מישהו מקהל וצעק לעבר בכר, שהוא אינו מייצג אותו, ובכר ענה לו כי "התקיימו בחירות ללשכה ועורכי הדין אמרו את דברם".
בכר גם פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "כאשר שרים בממשלתך, ועוד ממפלגתך, קוראים ליועצת המשפטית אויבת הציבור, עליך לפטרם לאלתר, ואם לא - אתה נושא בהשלכות של מעשיהם ודבריהם. ממשלה שפוגעת ביסודות המשטר הדמוקרטי מפרה את חובתה כלפי האזרחים, וודאי בעת מלחמה הדורשת הכרעות ערכיות קשות".
בכר קרא להשלים את מינוי השופטים החסרים במערכת, ובכללם נשיא קבוע לבית המשפט העליון: "החיסרון באי-מינוי שופטים פוגע בבית המשפט ובכל אחד מאזרחי ישראל ושוחק את אמון הציבור במערכת המשפט. החוסר העצום של שופטים בערכאות השונות, ואי-מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, נבע מההימנעות הלא חוקית והלא אחראית של שר המשפטים לכנס את הוועדה, ובהמשך מדרישתו הבלתי חוקית שיתקיימו בוועדה רק הצבעות שהן בהסכמת כל חברי הוועדה. בזכות העמידה האיתנה של כלל הגורמים הממלכתיים בוועדה, ובהנהגה השקולה והשקטה של כבודו מ"מ הנשיא, הוועדה הצליחה להביא לבחירת שופטים רבים, טובים, מצטיינים וערכיים, מכל חלקי החברה הישראלית.
"כך, אנו נביא גם לבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון, בהתאם לשיטת הסניוריטי הנהוגה מקום המדינה. השיטה אינה אופטימלית ואני מודע לחסרונותיה. אך יש בשיטה את הרכיב הנדרש, של ניתוק מוחלט של בחירת הנשיא מהגורם הממנה ובעיקר מהשלטון, יהא אשר יהא".
בכר גם תקף את שר המשפטים יריב לוין: "עצם העובדה ששר המשפטים מסרב להעלות להצבעה את מינוי נשיא בית המשפט, היא כשלעצמה חלק מאותו ניסיון הפיכה משטרית, ניסיון בלתי חוקי ולא לגיטימי ציבורית. אנחנו ניאבק בכל הכלים שעומדים לרשותנו במהלך זה, לשכת עורכי הדין בראשותי לא תשלים עם מצב דברים שבו לא ימונה נשיא קבוע לבית המשפט העליון עד למועד פרישתו של מ"מ הנשיא השופט פוגלמן. אנחנו נשתמש בכל האמצעים המשפטייים שעומדים לרשותנו. ואני מתחייב בפני הציבור שאנחנו נצליח גם במאבק חשוב זה".
