ניהול לקוי: תקציב 2024 בדרך להיפתח בפעם הרביעית
ניהול לקוי: תקציב 2024 בדרך להיפתח בפעם הרביעית
דחיית העברת כספי הסיוע מארה"ב תחייב פתיחה נוספת של התקציב. שר האוצר התעלם מהאזהרות לא לפתוח את התקציב בספטמבר, ולרשלנות יהיה מחיר
למשרד האוצר כבר ברור, יהיה צורך לפתוח את תקציב 2024 בפעם הרביעית. התקציב הראשון ל־2024 עבר במאי 2023, התקציב השני שעודכן בעקבות המלחמה עבר בכנסת בפברואר 2024, והתקציב השלישי שעודכן בכ־3.5 מיליארד שקלים עבר בספטמבר 2024. כעת יהיה צורך להעביר תקציב רביעי שיכלול תוספת תקציבית משמעותית שתעמוד על למעלה מ־18 מיליארד שקל, בשבועות הקרובים.
בדרך כלל לא משנים את המסגרת התקציבית במהלך שנת התקציב. ניתן לבצע שינויים רבים בתוך התקציב, להסיט כספים מחינוך לרווחה, ממלחמה בפשיעה למלחמה בסמים, ומתקציב אבטחה של נציגויות בחו"ל לתקציב דיפלומטים בחו"ל, אבל המסגרת הגדולה נשמרת. ולכן, מבחינה טכנית, כל שינוי של מסגרת התקציב הוא למעשה העברת תקציב מחדש. וזה כבר נחשב לחריג מאוד בקרב מדינות מודרניות.
בהקשר הישראלי של מלחמת חרבות ברזל, לא באמת היתה ברירה, אלא לפתוח את התקציב. בדרך כלל קביעת תקציב היא ניסיון להכתיב את הוצאות הממשלה בשנה הקרובה. אך יש מקרים שבהם הוצאות הממשלה בפועל מכתיבות את התקציב. זה המקרה של מלחמה שמפתיעה את כל המערכת. אבל התקציב הוא מקום טוב להבין מה המצב שלנו כמדינה וכחברה. כך עולה שאנו ברמת אי ודאות גבוהה, שאיננו מסוגלים לתכנן אפילו חודש־חודשיים קדימה. התקציב שהועבר בפברואר הניח שהמפונים יחזרו הביתה עד ספטמבר. והתקציב שהועבר בספטמבר התעלם מכך שהאמריקאים בסוף דוחים את העברת כספי הסיוע.
ההגדלה התקציבית שצפויה להיות בשבועות הקרובים נובעת הן מדחיית כספי הסיוע האמריקאיים לשנת 2025 והן מדרישות תקציביות נוספות של משרד הביטחון. עם זאת, בשלב זה נראה שרוב העלויות של התרחבות המלחמה והתמשכותה יבואו לידי ביטוי בתקציב 2025 ולא בתקציב 2024. בעקבות התוספות הללו הגירעון יתקרב לרמה של כ־7.5% תוצר (בבנק ישראל העריכו את הגירעון ב־7.2%, אך ללא תוספות בשל התרחבות המלחמה). ההגדלות הללו לא נוהלו בצורה הטובה ביותר. הממונה על התקציבים יוגב גרדוס הציע לדחות את פתיחת התקציב בספטמבר ולהשקיע מאמצים בשכנוע האמריקאיים להקדמת הסיוע לשנת 2024.
ניתן להעריך שהפתיחה התקציבית הנוספת תתקבל בשווקים הפיננסיים בהבנה בשל מצב המלחמה. אבל השווקים הפיננסיים כן מבינים את התמונה הגדולה יותר שמשתקפת בפתיחות החוזרות ונשנות, והיא שמדינת ישראל עדיין מנוהלת על ידי המלחמה והשלכותיה, ולא מנהלת את המלחמה בשליטה מלאה. שהתחזיות שישראל נתנה לעצמה לגבי סיום המלחמה והעלויות שלה מתבררות שוב ושוב כאופטימיות מדי. במקביל, קיים חשש כי פתיחת התקציב שוב תזמין לחצים תקציביים נוספים מכל מיני משרדים וגורמים שירצו תוספות כאלו ואחרות. העובדה שהחל התהליך של תקציב 2025 מקטינה מעט את החשש הזה בגלל שכעת יוכלו פקידי האוצר לדחות את הדרישות מהמשרדים לבניית תקציב 2025.
באופן אבסורדי למדי, שר האוצר סמוטריץ' והממשלה מרוויחים מכך שכספי הסיוע האמריקאיים נדחים לשנת 2025. תקציב 2024 עבר על בסיס ההערכה שהכסף האמריקאי יגיע ולכן נקבעה תקרת גירעון של 6.6%. מכיוון שהכסף לא יגיע השנה הרי שיהיה צורך להגדיל את הגירעון בשנה הזו. אך יהיה ניתן על בסיס הכסף האמריקאי להקטין את הגירעון ב־2025, שכן מדובר במקור תקציבי נוסף של כ־18 מיליארד שקל. סמוטריץ' שם לעצמו יעד של 4% גירעון ב־2025, וכספי הסיוע האמריקאי מקטינים לו את הוצאות הממשלה ב־2025 בערך בסכום זה. אם כספים אלו היו מגיעים ב־2024, הרי שהיה עליו להגדיל את היקף הצעדים הפיסקליים (הגזירות) לשנת 2025.
