נסגר בית הספר לטיסה של דן חלוץ; חניך: "כל חסכונותיי ירדו לטמיון"
נסגר בית הספר לטיסה של דן חלוץ; חניך: "כל חסכונותיי ירדו לטמיון"
בית הספר להכשרת טייסים מסחריים, בבעלותם של הרמטכ"ל לשעבר, מייסד ובעלי הדקה ה-90 לשעבר צביקה מושקוביץ ושותפים נוספים, הגיש בקשה לפירוק מרצון בשל חיסול הפעילות. חניכים טוענים לחובות כלפיהם והכשרות שנתקעו באמצע. מושקוביץ תולה את הקושי הכלכלי במגפת הקורונה ומבטיח: נסיים את ההכשרות ונחזיר את הכסף עד השקל האחרון
בית הספר הפרטי להכשרת טייסים מסחריים שבבעלות הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, מייסד חברת התיירות הדקה ה-90 ובעליה לשעבר, צביקה מושקוביץ, ושותפים נוספים מעולם הביטחון והתעופה - נקלע לקשיים כלכליים ובעליו החליטו לסגור אותו.
חלק מתלמידי בית הספר קיבלו את כספם בחזרה, בעוד אחרים טוענים כי הם רודפים אחר כספים ששילמו עבור הכשרה ושעות טיסה, שטרם הושלמו. היו"ר מושקוביץ אמר ל"כלכליסט" בתגובה כי הוחלט לסגור את החברה לאחר שנקלעה לקשיים בשל מגפת הקורונה, מה שהקשה על גיוס חניכים והדרכתם. לדבריו, החברה לוקחת אחריות ומתכוונת להשלים את הכשרת החניכים שנותרו, ולהשיב כספים "עד השקל האחרון".
CAA האקדמיה הישראלית לטיס מסחרי שיווקה את עצמה תחת שם זה והציעה, לפי אתרה, "קורס טיס אזרחי כחול לבן שיהפוך אותך לטייס מסחרי ומבוקש". החברה מתהדרת בכך שיזמיה הם "מהמובילים בעולם התעופה האזרחית והצבאית", וכל זה "בהובלת נשיא האקדמיה רב-אלוף (בדימוס) דן חלוץ". החברה הציעה קורס טיס מסחרי בעלות של כרבע מיליון שקל, עבור הכשרה תיאורטית ומעשית, הכוללת 200 שעות טיסה, מה שמאפשר לקבל רישיון טיס מסחרי בתוך כשנתיים. כמו כן מכרה "חבילות טיסה" בהיקפי שעות שונים לצבירת ניסיון.
החברה הוקמה בפברואר 2018 על ידי מושקוביץ, שמשמש כיו"ר האקדמיה, ועד היום מחזיק במרבית מניותיה. מבדיקת "כלכליסט" בתיק החברה ברשם התאגידים עולה כי הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר לשעבר חלוץ הצטרף כשותף בספטמבר 2018, באמצעות חברת דן ע.ט.ר.י ייעוץ ניהול והשקעות שבבעלותו, וביולי 2019 הוא מונה בחברה גם לדירקטור. שמו של חלוץ סייע לחברה בשיווק הקורסים שלה, תחילה כאשר פעלה בשדה התעופה באילת, וגם לאחר שנאלצה לעבור בשנת 2019 לשדה התעופה במחניים.
במהלך השנים הצטרפו לחברה אנשי עסקים נוספים, כולם שמות מוכרים בעולם התעופה והעולמות הביטחוניים – כמו יוחנן שמר, טייס אל על ששירת 24 שנה כטייס קרב בחיל האוויר ושימש כמנכ"ל האקדמיה; קובי מור, לשעבר מנכ"ל רשות שדות התעופה, שכיהן כדירקטור; ובעלי מניות נוספים כמו יוסף אלמלם, טייס ויזם הייטק; תומר אבנון, בעלי קבוצת אבנון, החולשת על חברות רבות בתחומי הביטחון, הסייבר והגנת המולדת; ואריה גליקמן, טייס באל על שהיה מדריך הטיסה הראשי באקדמיה.
החברה הכשירה עשרות טייסים בכמה מחזורי קורסים שנפתחו, אולם מאז הקורונה, כך מספרים בחברה, התוכניות עלו על שרטון, והיא החלה לסבול מקשיים כלכליים.
בעקבות זאת היא נאלצה לקחת הלוואה בגובה 1.5 מיליון שקל מבנק הפועלים (מרביתה הוחזר) ומבעלי המניות חלוץ ומושקוביץ. לפי מסמכי החברה, חלוץ הזרים 420 אלף שקל ב-2020 למימון רכישת שני סימולטורים ועוד 240 אלף שקל ב-2022, ומושקוביץ הזרים 960 אלף שקל ב-2022. בשלבים שונים גם נרשמו לטובתם שעבודים על סימולטורים ומטוסי פייפר להבטחת ההחזרים.
רמז לבעיות החברה ניתן לראות גם בהתפטרות הדירקטורים – כשחלוץ סיים את כהונתו במאי השנה, ובאוגוסט עזבו שני דירקטורים נוספים. השיא הגיע ב-12 בספטמבר השנה, אז כונסה אספת בעלי המניות של בית הספר לטיסה, בה הם החליטו על "פירוק מרצון" ומינוי נאמן לחברה. "לאור הפסקת פעילותה של החברה הוחלט לפעול בהליך של פירוק מרצון לצורך חיסולה", נכתב בפרוטוקול הדיון שנחשף כאן לראשונה. עוד הוחלט למנות את מושקוביץ לנאמן – "ולהסמיך אותו לצורך הוצאתו לפועל של הליך הפירוק מרצון", ולשכור את שירותיו של עורך דין לטיפול בהליך.
החברה מסרה על כך הודעה לרשם התאגידים, ומושקוביץ חתם על "תצהיר כושר פירעון" שהוגש לרשם, שלפיו "בדקתי היטב את מצב עסקי החברה, ובאתי לכלל דעה שיש בידי החברה לשלם את חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים מתחילת פירוקה".
בסוף השבוע פרסם חניך בקורס של האקדמיה, יובל בן דוד, פוסט בפייסבוק שבו כתב כיצד שילם 270 אלף שקל עבור הקורס ועל החשש שלו ש"כל חסכונותיי מגיל 16 וכספים שהרווחתי במו ידיי ירדו לטמיון". לדבריו, הוא חלם להפוך לטייס מסחרי ולעבוד בתחום, אולם לא הספיק לסיים את הקורס, כשנודע לו לפתע שהאקדמיה לטיסה "התחילה בתהליך של פירוק מרצון והפסיקה את פעילותה ללא החזרת הכספים ששולמו והותירו אותי חסר כל. כל העתיד שלי נעצר ללא יכולת לעשות דבר". גם אביו, שמואל, פרסם ציוץ על כך בטוויטר, והשניים השתמשו בביטוי המפורסם של חלוץ מתקופת כהונתו כמפקד חיל האוויר – שהוא ושותפיו "מתייחסים לאירוע כמו 'מכה קלה בכנף'".
האב סיפר ל"כלכליסט" שעד כה השלים בנו רק כמחצית משעות הטיסה שעליהן שילם, ובתקופה האחרונה העסק החל "לגמגם", כשטיסות שנקבעו בוטלו או לא ניתן היה לקבוע טיסות הכשרה הדרושות כדי לקבל את רישיון הטיס המסחרי המובטח. "השאירו אותנו באוויר", הוא אומר. לדבריו, פניות שלו לחברה לקבלת החזר עבור כ-100 שעות טיסה שטרם בוצעו - לא צלחו, "והם ניתקו מאתנו מגע. ברוב חוצפתם התמונה של הבן שלי מטקס הפתיחה של הקורס עוד מופיעה באתר שלהם לשיווק הפעילות".
דור, חניך לשעבר בקורס, שאף עבד בבית הספר, מספר ל"כלכליסט": "הרבה חניכים שהתחילו את הקורסים לא סיימו אותם בגלל ההתנהלות הבעייתית של המקום. נרשמנו בהתחלה כי התלהבנו מהשם של דן חלוץ, שבעיקר היה הפנים של החברה אבל פחות מעורב במה שקורה. כשעבדתי אצלם ראיתי מקרוב בעיות שהיו כמו מחסור במטוסים ושעות טיסה שלא יוצאות לפועל, וממש משכו את החניכים. היו כמה שלא השלימו בגלל זה את הקורס ותבעו את החברה שהגיעה איתם להסכמי פשרה. למזלי שילמתי רק 90 אלף שקל - רק את הפעימה הראשונה - ולא את כל עלות הקורס מראש, אז נפלתי יחסית יותר בזול. הם תולים את הכל בקורונה, אבל הבלגן והבעיות התחילו עוד הרבה לפניה".
בשיחה עם "כלכליסט" אומר מושקוביץ: "הקורונה עשתה רע מאוד לענף הטיס ולבתי ספר ללימוד טיס, בין היתר גם לנו - וזו הסיבה המרכזית שהחלטנו על סגירת החברה. המצב הכלכלי שנוצר, בעיקר בקורונה, אמנם אפשר לנו ללכת להליך פירוק בחסות בית המשפט, מה שנהוג לכנות 'פשיטת רגל' – אבל אז היינו עלולים לפגוע בחניכים צעירים שחולמים להיות טייסים. לכן קיבלנו החלטה מוסרית וערכית, שאותה הובלתי ביחד עם דני חלוץ, להגיש בקשה לפירוק מרצון כדי לא להשאיר אף חניך עם חוב, ואנו לא מתכוונים להשאיר ולו חוב של שקל אחד. החברה החזירה נכון לרגע זה כ-99% מחובותיה. אין חובות לספקים, למס הכנסה ומע"מ ולביטוח לאומי. יש עוד כמה דברים מינוריים, וגם זה ייגמר בחודש וחצי הקרוב. הודענו לשלושה-ארבעה החניכים האחרונים שעוד נותרו לנו שאנו עושים את כל הפעולות כדי לסיים את ההדרכה שלהם, ומי שלא ישלים את ההכשרה – יקבל זיכוי".
חלוץ, שהתפטר ב-2007 מתפקיד הרמטכ"ל ערב פרסום מסקנות הביניים של דו"ח וינוגרד על מלחמת לבנון השנייה, כיהן בהמשך בשני תפקידים בכירים בשוק ההון: יו"ר יצרנית האנטנות ללוויינים סטרלינג תקשורת (שהיתה בשליטת אי.די.בי בימי נוחי דנקנר) ומנכ"ל קמור מוטורס (אז בשליטת דני ברנר), יבואנית רכבי ב.מ.וו. סטרלינג תחת ניהולו של חלוץ היתה הפסדית, נקלעה לקשיים והודבקה לה הערת "עסק חי", וב-2010 חלוץ התפטר מתפקידו. באותה שנה גם התפטר מתפקיד מנכ"ל קמור מוטורס, שנמכרה לאחר שנה לדלק רכב (החברה-האם שלה קמור נקלעה בהמשך לחובות לבעלי האג"ח שלקחו אותה לפירוק).
