ריאיוןהנגיד אחרי החלטת הריבית: "הכרזת ניצחון מוקדמת על האינפלציה עלולה לגרום לה להשתרש"
ריאיון
הנגיד אחרי החלטת הריבית: "הכרזת ניצחון מוקדמת על האינפלציה עלולה לגרום לה להשתרש"
אחרי שבנק ישראל החליט להותיר את הריבית ברמה של 4.5% ולא להוריד אותה כפי שציפו רבים, פרופ' אמיר ירון מסביר: "יש אי ודאות גדולה מאוד, ולכן אנחנו עובדים בצורה מדודה וזהירה. ככל שהמצב יתייצב, נוכל להמשיך בתהליך ההורדה". על שילוב חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה: "צורך קריטי להמשך פוטנציאל הצמיחה של המשק"
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב') שלא להוריד את הריבית ולהותיר אותה ברמה של 4.5%. הנימוק העיקרי להחלטה היה רמת אי-הוודאות הגבוהה בשל המלחמה. אחרי ההחלטה שוחח הנגיד פרופ' אמיר ירון עם כלכליסט והרחיב על הנימוקים והשיקולים שמאחורי ההחלטה.
בשנים האחרונות הדגשת כל העת את העובדה שהחלטות הריבית הן "מבוססות נתונים". על ההחלטה הנוכחית – לא להוריד את הריבית כשהאינפלציה בשליטה - יהיו שיגידו שהיא לא "מבוססת נתונים".
"זה לא נכון, זו החלטה מאוד 'מבוססת נתונים'. אני אחדד - אמנם היינו מעל היעד (יעד האינפלציה - מתחת ל-3% - ש"ט), אבל ידענו די בבטחה שנהיה בתוך טווח היעד (האינפלציה במדד ינואר הגיעה ל-2.6% - ש"ט), ואפילו הערכנו את הסביבה הספציפית שאנחנו נמצאים בה כיום. יתרה מזו, הערכנו שהצמיחה ב-2023 תהיה 2%, ידענו שהפגיעה ברבעון הרביעי תהיה כפי שלבסוף יצא. כל זה תוכלל כבר בהחלטת הריבית הקודמת שלנו, וכבר אז אמרנו שיש סיכונים ואנחנו רוצים לראות את המשך התמתנות האינפלציה.
"ההחלטה היום נובעת מכך שאנחנו רוצים לראות את המשך התמתנות האינפלציה לאור הסיכונים שהצבענו עליהם - בין אם זה מחירי השכירות, בין אם זה הקמעונאים, בין אם זו אי הוודאות הגדולה סביב המלחמה ובין אם זו התגובה של המשק להרחבה התקציבית שהיתה עד כה ולהרחבות תקציבית נוספות אם יהיה בהן צורך. כל הדברים הללו, בצד ההיצע ובצד הביקוש, הם גורמי סיכון שעלולים להעיב על המשך התמתנות האינפלציה".
ומה לגבי החלטות הריבית הבאות? האם גם בהן לא צפויה הפחתה?
"בגדול, אני אומר - ככל שנראה התייצבות בסביבה הזו של האינפלציה, כל שכן אם נראה התבססות באמצע טווח היעד, זה בוודאי ייתן לנו את הבטחון להמשיך את ההורדות כפי שתיכננו. אני חושב שאנחנו מאוד 'מבוססי נתונים', ואנחנו נמשיך להיות 'מבוססי נתונים', ואם אנחנו נראה את האינפלציה מתייצבת בסביבה הנוכחית, כפי שהציפיות שלנו כרגע, אז נוכל להמשיך בתהליך הורדת הריבית. אבל אנחנו רוצים להיות זהירים לאור הסיכונים האלו.
"יש אי ודאות גדולה מאוד, ולכן אנחנו עובדים בצורה מדודה וזהירה. ועדיין, אנחנו מקדימים את רוב הבנקים המרכזיים, או אולי אפילו אנחנו הבנק המרכזי היחידי שהקדים להוריד את הריבית. אנחנו סימנו סביבה של כארבע הורדות ריבית (בשנה הקרובה - ש"ט). ההיסטוריה מראה שהכרזת ניצחון מוקדם מדי על האינפלציה עלולה לגרום לאינפלציה שמשתרשת הרבה יותר. בסך הכל אנחנו נמצאים בדיוק על התוואי שחזינו בהורדת הריבית הראשונה, אבל אנחנו כן רואים סיכונים. ככל שהמצב יתייצב, נוכל להמשיך בתהליך ההורדה".
אחד הגורמים הבולטים למשבר האינפלציה הוא הסיוע שהעניקה המדינה בתקופת הקורונה. העובדה שלצרכנים ניתן כסף רב יותר גרמה להתפרצות ביקושים אחרי הסגרים, מה שהוביל לעליות מחירים. על האפשרות שתרחיש כזה יקרה גם הפעם אומר ירון: "אנחנו לא יודעים איך זעזוע הביקוש הזה יבוא לידי ביטוי בהמשך. אנחנו רואים התאוששות גדולה ברכישות כרטיסי האשראי ובמשרות הפנויות במשק".
ומה לגבי הכספים הקואליציוניים, המשרדים המיותרים ותקציבים סקטוריאליים - האם אלו סוגיות שקשורות לאינפלציה?
"אני חושב שהנושאים שעליהם אתה מדבר יותר קשורים לצמיחה", אומר ירון, תוך שהוא מתייחס לדוח שפרסמה מודי'ס בו החליטה להוריד את דירוג האשראי של ישראל: "מודי'ס דיברו על הערבוב של המלחמה, וההשפעה של זה על הפניות של הממשלה והכנסת לטפל בסוגיות ליבה חברתיות וכלכליות של המשק. גם בנק ישראל דיבר רבות, עוד הרבה לפני הממשלה הנוכחית ובוודאי לפני המלחמה, על זה שזה צורך קריטי להמשך פוטנציאל הצמיחה של המשק להכניס את הגברים בחברה החרדית לשוק העבודה, את הנשים בחברה הערבית לשוק העבודה, להכניס מיומנויות כדי שהם ישתכרו בצורה ראויה, יתרמו לפריון, וזה כרוך בהקניית מיומנויות, בלימוד ליבה. וזה לא רק האוכלוסיות האלו, אנחנו רואים פה אי שיוויון גדול מאוד בתחומי החינוך וצריך לסייע בזה. גם ההשקעה בתשתיות במשק - אלו סוגיות קריטיות להמשך הצמיחה של המשק. זה היה נכון לפני המלחמה, וזה בוודאי מאתגר מבחינה תקציבית כעת, כשהשמיכה קצרה יותר לאור הדרישות והצרכים התקציביים הביטחוניים".
הדגשתם בהודעת הריבית שאתם דואגים ל"ייצוב השווקים". האם בין הגורמים להחלטה על הותרת הריבית ללא שינוי יש איזשהו חשש ליציבות המערכת?
"אני חושב שהפעולות שנקטנו בתחילת המלחמה הובילו בסך הכל ליציבות בשווקים ולרגיעה. המדיניות שנקטנו בשוק המט"ח (מכירת דולרים - ש"ט), היתה לה השפעה פריפאלית על שוק האג"ח ועל שוק המניות. אבל ברור שאנחנו עדיין בסביבה עם אי ודאות מאוד גדולה, אנחנו עדיין רואים את זה בפרמיית הסיכון של המשק. אם אני חוזר להחלטות שלנו, בהתחלה ההחלטות היו מאוד ממוקדות, מתוך מטרה לבלום איזושהי פגיעה בתנודתיות וביציבות, ולכן מכרנו מט"ח ולא הורדנו ריבית. זה שלא הורדנו ריבית עכשיו זה חלק מהתוואי, ולא הייתי מפרשן אותו דווקא בקונטקסט של אי יציבות פיננסית".
בימים אלו ועדת האיתור במשרד האוצר עומלת על מינוי ראש רשות שוק ההון. כמומחה לרגולציה פיננסית שהיה מעורב במינויים של רגולטורים פיננסים, מה לדעתך התכונות הנדרשות מראש רשות שוק ההון הבא?
"קודם כל, זה צריך להיות פרסונה שיש לה הבנה פיננסית עמוקה, גם בשווקים הפיננסיים, גם בגופים החוץ בנקאיים, וכמובן בעולמות הביטוח ובעולמות המוסדיים. פרסונה עם אחריות ועם יכולת ניהולית. בנוסף, הייתי אומר פרסונה עם חזון או דרך לקדם את המערכת הפיננסית הישראלית. יש כל מיני שווקים ותובנות שאפשר לקדם, כמו חוק האיגוח שאני מקווה שנראה בקרוב. מעבר לכך, אנחנו רואים שמשברים ואירועים דרמטיים קורים לעיתים תכופות, אז צריך פרסונה שגם תדע לנהל ולהגיב בזמן ככל שיש צורך".
בעקבות לחץ של ה-OECD, משרד האוצר ורשות המסים מקדמים את ביטול הפטור מחובת הדיווח למשך עשר שנים שניתן לעולים חדשים ותושבים חוזרים. האם לדעתך, כתושב חוזר, המהלך יפגע בעלייה? ומה דעתך על המהלך כמעצב מדיניות כלכלית?
"אני לא חושב שזה יפגע בעלייה, ואין לי ספק שרשות המסים עושה את ההתאמות הנדרשות בהתאם לדרישות של ה-OECD".
