חרם בלתי פורמלי: מדינות מפסיקות למכור תחמושת "פשוטה" לישראל
חרם בלתי פורמלי: מדינות מפסיקות למכור תחמושת "פשוטה" לישראל
מעצמה זרה שאינה ארה"ב מסרבת לספק לישראל חומרי גלם לתחמושת • איטליה, קנדה ובלגיה הצהירו על הפסקת היצוא הביטחוני • ספרד הקשתה על הגעת משלוח גדול מהודו • במערכת הביטחון מודאגים מאפשרות של מחסור בתחמושת "פשוטה"
"אם נצטרך לעמוד לבד, נעמוד לבד. אם צריך, נילחם בציפורניים", הכריז ראש הממשלה נתניהו לפני חודשיים בסרטון שצולם על רקע חילוקי הדעות הגוברים והולכים בין ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקאי והנשיא ביידן. חודש לאחר מכן, נתניהו הגדיל את ההימור והפך את מה שנאמר בחדרי חדרים לפומבי: "לא ייתכן שארה"ב מעכבת משלוחי נשק לישראל", הכריז באנגלית בסרטון שפרסם ברשתות החברתיות.
אף שהיחסים הסבוכים עם האמריקאים סביב הסיוע לישראל תופסים את מרב תשומת הלב הציבורית, במשרד הביטחון ובצה"ל מודאגים בימים אלו דווקא ממציאות אחרת שמתפתחת: אפשרות למחסור בתחמושת לאחר שכמה מדינות בעולם הפסיקו באופן לא פורמלי לסחור עם ישראל. לכלכליסט נודע כי ספקי נשק ממדינות אירופיות פשוט הפסיקו לענות למקביליהם הישראלים, וכן כי מעצמה זרה שאינה ארה"ב שבעבר סחרה עם ישראל, מסרבת מאז 7 באוקטובר לספק לישראל חומרי גלם שמהם ניתן לייצר תחמושת.
לפי דיווח של "הניו יורק טיימס", צה"ל מתמודד עם מחסור בפגזי 120 מ"מ לטנקים עד כדי כך שחלק מהטנקים שמוצבים בעזה נמצאים כעת בכוננות חלקית ונושאים כמות קטנה יותר של פגזים - זאת כדי לשמור פגזים למקרה של התלקחות בגזרה הצפונית. לכלכליסט נודע מפי בכירים בצה"ל כי אכן מתנהלת "כלכלת חימושים". ב"ניו יורק טיימס" דיווחו כי הצבא מתמודד גם עם מחסור בחלקי חילוף לטנקים, דחפורי D9, משוריינים ותחמושת יבשתית קלה נוספת.
הפתרון המרכזי שמערכת הביטחון מקדמת בכל הקשור למחסור בתחמושת הוא קידום של התעשייה המקומית וצמצום ההסתמכות על יבוא פגזים ותחמושת ממדינות זרות. המהלך הזה צפוי להשפיע לחיוב על התעשייה הביטחונית הישראלית, אבל יהיו לו גם השלכות כלכליות שליליות: התחמושת שמיוצרת בישראל נחשבת ליקרה בעשרות אחוזים מזו שניתן לייבא מחו"ל, והקמה ותחזוקה של מפעלי תחמושת "פשוטה" שמייצרים, למשל, פגזי ארטילריה וטנקים נחשבות ליקרות במיוחד. ישנן גם השלכות נוספות: בין השאר, צורך זה צפוי לדחות את פינוי מתחם תעש ברמת השרון, כדי לאפשר לאלביט להמשיך לייצר שם תחמושת, כפי שפורסם לפני חודש וחצי בכלכליסט.
למרות הניסיון המתבקש לחזק את התעשייה המקומית ובכך לצמצם את התלות בעולם, מי שסבור שישראל תוכל לייצר לעצמה את כל התחמושת שהיא זקוקה לה צפוי להתבדות. ראשית כל, גם במקרה של הגברה מסיבית של כושר הייצור הישראלי, חלק ניכר מהתחמושת עדיין צפוי להגיע ממדינות זרות בכל תרחיש עקב פוטנציאל ייצור מוגבל. אפילו ארה"ב מתקשה בימים אלו לספק לעצמה ולבעלות בריתה, בהן ישראל ואוקראינה, את כל הפגזים שהן זקוקות להם. שנית, על מנת שהתעשיות הביטחוניות הישראליות יוכלו לייצר חומרי נשק בכמות גדולה, יש צורך בכמות גדולה של חומרי גלם שמהם ניתן לייצר פצצות ולא ניתן לכרות בישראל, ולכן גם אלו מוכרחים להגיע בסופו של דבר ממדינות זרות.
כאמור, מלבד החרם הלא רשמי שהוטל על ידי חלק מהספקים בכל הקשור למכירת תחמושת לישראל, לכלכליסט נודע כי גם ספקיות מרכזיות של חומרי גלם שמהם מייצרים פצצות הפסיקו למכור לישראל מאז פרוץ המלחמה. הפתרון של מערכת הביטחון לחרם הזה הוא גיוון הספקים, רכישה מבעוד מועד של מלאי חומרי גלם שישמש בעתיד להכנת פצצות ויצירה של מאגרי ענק של חומרי גלם בישראל. העובדה כי בצה"ל ובמשרד הביטחון מתעסקים בנושא ישירות הוא חריג, ובעבר התעשיות הביטחוניות היו דואגות לספק לעצמן חומרי גלם ללא התערבות ישירה של הצבא והדרג המדיני.
מאז פרוץ המלחמה מתקבלים עוד ועוד דיווחים על מדינות וחברות שמעוניינות לצמצם או להגביל את הסחר הביטחוני עם ישראל. בין השאר, דווח על בעיה באספקת חלקי חילוף של F-35 מול ספקים הולנדיים; ממשלות איטליה, קנדה ובלגיה הודיעו על הפסקת יצוא ביטחוני לישראל (למרות דיווחים על משלוחים שממשיכים להגיע ועסקאות שממשיכות להיחתם); וממשלת ספרד אף מנעה מאונייה שנשאה משלוח נשק מהודו לישראל לעגון בחופי המדינה.
המשלוח שנמנע ממנו מלעצור בנמל קרטחנה הספרדי הכיל 27 טונות של חומר נפץ שמקורו בהודו, כך על פי דיווחים בתקשורת הזרה. מקרה זה ממחיש את האסטרטגיה הישראלית של גיוון מקורות: הודו, שהיא היבואנית מספר אחת של יצוא ביטחוני ישראלי, הפכה כעת גם לספקית של חומרי גלם ביטחוניים ואף של אמצעי לחימה לישראל.
בצד החיובי, לכלכליסט נודע כי מדינה נוספת החלה למכור חומרי גלם שמשמשים את התעשייה הביטחונית הישראלית, ולפי דיווחים אחרים בתקשורת, סרביה סיפקה רכבת אווירית ביטחונית לישראל מאז פרוץ המלחמה.
מלבד ההקשר המדיני שמקשה על מערכת הביטחון בכל הקשור ליבוא ביטחוני, ישנו גם הקשר כלכלי גלובלי. השימוש המוגבר בתחמושת במלחמות בעזה ובאוקראינה הוביל את העולם למחסור עולמי חריג בתחמושת מכל הסוגים, מה שהוביל לעליית מחירים ותחרות מוגברת בין המדינות השונות על תחמושת וחומרי גלם.
כבר בינואר פורסם בכלכליסט כי צה"ל נאלץ לנהל את קצב ההפצצות בעקבות המחסור העולמי ובעקבות השימוש האינטנסיבי בתחמושת שנעשה בתחילת המבצע. בסוף נובמבר, פחות מחודשיים מתחילת המלחמה, צה"ל הודיע שחיל התותחנים השתמש ביותר מ־100 אלף פגזים.
