תעריף המים יעלה ב-1.6% בלבד ביולי; "השר כהן הפעיל לחצים למיתון העלייה - בניגוד לחוק"
תעריף המים יעלה ב-1.6% בלבד ביולי; "השר כהן הפעיל לחצים למיתון העלייה - בניגוד לחוק"
ההערכות היו כי ההתייקרות תעמוד על 7.7%. ברשות המים טוענים כי מיתון ההתייקרות התאפשר בשל גורמים טכניים, אולם גורמים במשק המים מעידים על לחץ אדיר על הרשות מצד שר האנרגיה, בניגוד לחוק המחייב את עצמאותה. החשש: דחיית ההתייקרות תוביל לעלייה משמעותית בתעריף בינואר
החל מיולי יעלה תעריף המים ב-1.6% - נמוך בהרבה מההערכות הראשוניות של רשות המים שעמדו על 7.7%. כיום חשבון המים הממוצע למשק בית הכולל 4 נפשות עומד על 141.5 שקל, כאשר העלייה המתוכננת צפויה לייקר את החשבון בכ-2.2 שקלים בחודש, כך שהחשבון הממוצע יגיע לכ-144 שקל בחודש. ההחלטה עוד כפופה לשימוע, אך כבר כעת עולות טענות במשק המים על המעורבות הפוליטית הבוטה של שר האנרגיה אלי כהן בקביעת התעריף, בניגוד לחוק המחייב לקבוע את העצמאות של רשות המים בקביעת התעריף.
תעריף המים מתעדכן פעמיים בשנה, בינואר וביולי, והוא נמדד לפי שורה של פרמטרים כגון מדד המחירים לצרכן והערכת העלויות במשק המים. על מנת לעודד צריכה חכמה של מים, התעריף מחולק לשתי מדרגות: תעריף נמוך (עד 3.5 מ"ק לנפש במשק בית, החל מ-7 מ"ק) ותעריף גבוה לכל כמות נוספת. התעריף הנמוך יעלה בכ-1.59% לכ-8.082 שקלים למ"ק (לעומת 7.955 שקלים למ"ק, כולל מע"מ). התעריף הגבוה יעלה בכ-1.602% לכ-14.834 שקל (לעומת 14.600 שקל למ"ק, כולל מע"מ).
מדובר בפעם השנייה ברציפות שברשות המים דוחים את העלייה בתעריף המים הדרושה לצורך תחזוק תשתיות המים. בין היתר ברשות המים מסבירים את העלייה המתונה בשל מצב המלחמה והרצון שלא להכביד עלויות נוספות על הציבור, בדומה לעדכון המחירים בינואר האחרון. ההחלטה לדחות שוב את העלייה הנדרשת להחזרת העלויות במשק המים מובילה לחשש שבינואר תהיה עלייה משמעותית בתעריף.
ברשות המים מסבירים את השינוי במספר גורמים: כמו הכרה מוקדמת בהכנסות ממכירת מתקן ההתפלה על ידי מקורות, כך שבמקום לפרוס את ההכנסה להנחה בתעריף המים על 6-5 שנים, ההנחה תתרכז בשנתיים בלבד. כמו כן, ירידה נוספת בתעריף המים נובעת מעיכוב בהקמת מתקני התפלה חדשים. מכיוון שעלות המים המותפלים גבוהה, ככל שיש יותר מתקני התפלה, התעריף עולה. העיכוב בהקמת מתקני ההתפלה הוריד את עלויות התפעול של משק המים בכ-190-180 מיליון שקל. כמו כן, גם התחשבנות על חובות עבר בין מקורות לרשות המים איפשרו למתן את העלייה.
עם זאת, שורה של גורמים במשק המים מעידים על לחץ אדיר מצד שר האנרגיה אלי כהן על רשות המים שבראשות חזי ליפשיץ למתן את העלייה בתעריף. זאת, על אף שלפי החוק אסור לשר האנרגיה להתערב בקביעת התעריפים. בכנס של המכון לאנרגיה וסביבה שנערך לפני כחודש התגאה כהן בכך שהצליח לדחות את הדיון בהעלאת התעריף שתוכננה לעמוד על 7.7%. האיסור למעורבות הפוליטית בקביעת תעריף המים (והחשמל) נובע מהחשש שהרצון של הדרג הפוליטי למתן את עליות המחירים תבוא על חשבון ההשקעה בתשתיות המים – מה שיוביל לפגיעה בציבור בטווח הארוך ולרמת שירות נמוכה בהרבה ממה שהצרכן הישראלי התרגל.
כאמור, תעריף המים מתעדכן פעמיים בשנה – בינואר וביולי. התעריף נקבע לפי "סל המדדים" הכולל את מדד המחירים לצרכן (85%), השכר הממוצע (10%) ותעריף החשמל (5%). הסיבה שתעריף החשמל משפיע בצורה משמעותית על תעריף המים היא צריכת האנרגיה הגבוה הדרושה להפעלת מתקני ההתפלה והולכת המים. כך למשל, חברת מקורות, שאחראית על הולכת מים ממתקני ההתפלה ועד לכניסה לערים (ולא מפעילה את מתקני ההתפלה) צורכת כ-4%-5% מכל החשמל המופק בישראל. בכך, מקורות היא צרכנית האנרגיה האזרחית הגדולה במדינה.
