ועדת הכספים דורשת ממועצת המים לא להעלות התעריף לחקלאים
ועדת הכספים דורשת ממועצת המים לא להעלות התעריף לחקלאים
על פי יו"ר הוועדה, משה גפני, ההחלטה על העלאת תעריפי המים שקולה לקביעת מדיניות ולכן יש להמתין להקמת ממשלה חדשה, ולהתעכב עם ההחלטה עד למרץ 2023 לפחות. מוקדם יותר דנה הוועדה בסגירת מפעל להבים בצפון, שתגרום לפיטורי 900 עובדים
בתום דיון שהתקיים היום (ב') בוועדת הכספים דרש יו"ר הוועדה משה גפני, ממועצת המים שלא להתקדם עם ההחלטה להעלאת תעריף המים לחקלאים עד להקמת ממשלה חדשה, זאת מכיוון שההחלטה על העלאת תעריפי המים לחקלאים היא החלטה שהיא שקולה ל'קביעת מדיניות', ולכן לא נכון לעשותה בין ממשלות מעבר. עם זאת, יש להזכיר כי למועצת המים יש סמכות חוקית להעלות את מחירי המים, ונציגי המועצה, הינם נציגי משרדי הממשלה, וההחלטה על העלאת מחירי המים התקבלה משיקולים כלכליים. מבחינה עקרונית, השימוע אמור להסתיים בינואר 2023 ומיד לאחר מכן על מועצת המים לקבל החלטה, אך כעת ועדת הכספים קוראת למועצת המים להתעכב עם ההחלטה עד למרץ 23 לכל הפחות.
את הדיון יזם ח"כ עמיחי שיקלי (ליכוד) על רקע ההחלטה של מועצת המים לפני כשלושה שבועות לצאת לשימוע לאימוץ ההמלצות הקובעות כי מחיר המים לצרכן הביתי יוזל ב-8%, ומחיר המים לחקלאי יעלה בעשרות אחוזים, ההמלצות מתבססות על העובדה כי כיום קיים 'סבסוד צולב' של מחירי המים לחקלאים על ידי הצרכנים הביתיים. המשמעות היא כפי שאמר נציג האוצר בדיון, חיים בורובסקי "בכל חשבון מים שהצרכן הישראלי משלם, יש מתוכם 8% שהוא מסבסד את החקלאי". במהלך הדיון הושמעה גם עמדה כלכלית הפוכה לזו של האוצר, והוצגה על ידי מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, לדבריו כל הניתוח לפיו יש 'סבסוד צולב' הוא שגוי מבחינה כלכלית.
משק המים בישראל מתנהל כ'משק סגור', המשמעות היא שכל צרכן אמור לשלם את מחיר העלות של השימוש שלו במים, מחיר שלוקח בחשבון את עלויות התשתיות והאספקה. וזו הסיבה שבמועצת המים ובאוצר קוראים מזה זמן רב לתיקון העיוות שהצרכנים הביתיים מסבסדים את החקלאים. אך שר החקלאות לשעבר, אילן שוסטר שנכח בדיון אמר: "אני מבקש לפתוח את עצם ההנחה הזו לדיון, אין משק סגור בבטחון, אין משק סגור בהגנת הסביבה, ברכבת, או בחינוך או בבריאות. כל המנגנון של משק סגור בשוק המים פוגע באינטרסים של ישראל, בשמירה על הקרקע ובשימוש במי קולחין".
במהלך הדיון, החקלאים טענו שמימוש של העלאת המחירים הזו עשויה להביא לזניחת שטח על ידי החקלאים, כיוון שמחירי המים יהפכו את עיבוד הקרקע ללא כדאי. מנגד, נציג האוצר טען כי בעבר היו העלאות של מחירי המים והדבר לא גרם לאובדן של דונם אחד, זאת מכיוון שהאוצר תמיד העניק פיצוי כספי בגין עליות מחירי המים.
מה יעלה בגורל מפעל להבים בצפון
מוקדם יותר התקיים דיון בועדת הכספים בנוגע להחלטתה של יצרנית מנועי המטוסים האמריקאית פראט אנד וויטני (Pratt & Whitney) לסגור את מפעלי הלהבים בנהריה ובתפן, סגירה שתביא ככל הנראה לפיטוריהם של כ-900 עובדים. במהלך הדיון עלו מספר כיווני פעולה שונים, ביניהם שהממשלה תגדיל את השקעותיה במפעל, שמשרד הבטחון יבצע הזמנות ישירות מן המפעל עבור מנועי המטוסים, שמשרד הכלכלה יסייע בהסבת המפעל לייצור מוצרים אחרים שפארט אנד וויטני מייצרת, או שבמקום לסגור את המפעל החברה תימכר לרוכש שמעוניין לרכוש אותה. כלל הכיוונים שהוצעו נענו בשלילה על ידי נציג חברת פארט אנד וויטני שנכח בדיון, ודבריו תורגמו באופן סימולטני לכלל המשתתפים.
נציגי החברה הדגישו במהלך הדיון כי הפיטורים לא יתחילו לפני שנת 2024, ובמהלך שנת 2023 החברה צפויה להמשיך לעבוד כרגיל. כמו כן, נציגי החברה ציינו כי על אף שפעילות ייצור 'להבי הקומפרסור' צפויה להיפסק, הרי שפעילות ייצור להבים בשיטת IBR תישאר בישראל, ואף תוגדל מ-90 עובדים ל-120 עובדים. כמו כן, פעילות ייצור להבי הטורבינה בישראל צפויה להישאר בישראל ללא שינוי.
הרקע לסגירת המפעל הוא ירידה של 50% בהזמנות של להבי קומפרסור, לטענת החברה, הם הפסידו כבר מאות מיליוני דולרים על פעילות זו. נציגי פארט אנד וויטני טענו כי גם התחזיות קדימה מדברות על הפסדים, וזו הסיבה שהם לא הצליחו למצוא קונה לפעילות הזו. מנגד, נציג ההסתדרות, אשר שמואלי, אמר: כי הוא מכיר שלושה קונים פוטנציאליים והחברה לא רוצה למכור מכיוון שהיא רוצה לחסל את המתחרים.
גם נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, הצטרף לטענה כי מאחורי סגירת המפעל בישראל יש שיקולים רחבים שקשורים למאמץ האמריקאי להחזיר את פעילות הייצור לאמריקה. לדבריו: "החברה קיבלה החלטה אסטרטגית לבנות מפעל חדיש בארצות הברית, בצפון קורליינה, זו זכותם. אבל אני חושב שאם נשדרג את המפעל בישראל לטכנולוגיה מתקדמת הוא יוכל להציע מחיר תחרותי, יהיה ניתן להיכנס לחוזה ארוך טווח מול פראט אנד וויטני".
תומר הוסיף כי להערכתו, הרפורמות של טראמפ וביידן לעידוד השבת התעשיה לאמריקה, יפגעו בעוד יצואנים. מנגד, נציגי חברת פארט אנד וויטני, דחו את ההאשמות ואמרו כי "אין קשר בין הקמת המפעל החדיש לבין סגירת המפעל בישראל, וכי המפעל החדש לא אמור לייצר בכלל להבי קומפרסור".
גפני אמר כי הוא שוחח עם מנכ"ל משרד הבטחון, אמיר אשל בנושא. אך נציג משרד הבטחון, יוסי סרוסי, שנכח בדיון הציג תמונה מורכבת יותר, מחד, סרוסי הבהיר כי "משרד הבטחון לא רוכש את הפריטים הללו באופן ישיר". (כלומר, הוא רוכש מנוע של מטוס כשהוא כבר מוכן, ש"ט). אך מאידך, סרוסי אמר כי "למשרד הביטחון יש תפיסה האומרת שיש לשמר את הידע ואת היכולות והטכנולוגיות בארץ, בימים הקרובים נבדוק יותר לעומק ולגבש פתרונות".
הנהלת החברה הישראלית שנכחה בדיון, השלימה עם הפיטורים ואמרה כי יש לוודא שהעובדים המפוטרים יזכו לתנאים טובים ועסקאות פרישה משתלמות. גם מנהלת זרוע העבודה, תאיר איפרגן, אמרה כי הם התחילו במיפוי של ההשכלה, הגיל והכישורים שיש לעובדים שעשוייים להיות מפוטרים אל מול צרכי המשק. עם זאת, יו"ר הועדה, משה גפני, קטע מספר פעמים את הדיון כשהוא הגיע לעיסוק בשאלת ה'עובדים', גפני הבהיר כי לטעמו יש להתעסק כעת רק בשאלת 'השארת המפעל'. וכי ניסיון העבר הראה שלמאבקים מסוג זה יש יכולת להצליח, גפני הכריז כי הוא יקיים דיון של ועדת הכספים במפעל הלהבים, וכי הוא ידבר עם ראש הממשלה המיועד, נתניהו, שייכנס לנושא, שכן נודע לו שלביבי יש קשרים והיכרות עם חברת פראט אנד וויטני.
