יו"ר ועדת הכלכלה: "הממשלה צריכה לוודא שהפחתות המכסים יגיעו לצרכן"
יו"ר ועדת הכלכלה: "הממשלה צריכה לוודא שהפחתות המכסים יגיעו לצרכן"
בדיון על כוונת האוצר לבטל מכסים על מוצרי תעשיה, מזון וחקלאות אמר ח"כ מיכאל ביטון, כי השוק ישראלי בנוי על ריכוזיות וקרטלים. ח"כים נוספים הביעו ביקורת. ח"כ מרגי: "לא ייתכן שמדינה מתוקנת תוותר על הכנסות של 1.3 מיליארד שקל בלי לדעת לאן זה יילך"; האוצר: "לרוב הצעד מביא לירידת מחירים"
"הפחתת מכסים לא תמיד מגיעה לצרכן, מפני שבשוק הישראלי ובייבוא לישראל יש ריכוזיות וקרטלים. כשממשלת ישראל מורידה מכסים היא צריכה לדעת שרוב הכסף יגיע ללקוח", כך אמר יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון בדיון סוער שהתקיים היום (ב') בכנסת אודות כוונת משרד האוצר לבטל מכסים על מוצרי תעשיה, מזון, וחקלאות.
ביטון הדגים את עמדתו באמצעות נתונים שהוצגו על ידי הממ"מ (מרכז המידע והמחקר של הכנסת) שהראו כי הפחתת המכסים על דג האמנון נוצלה בעיקר על ידי המשווקים (כ-66%) ורק מיעוטה (34%) התגלגלה לצרכנים.
במהלך הדיון כינה ביטון שוב ושוב את היבואנים הגדולים במשק בכינוי 'חזירים', ואמר כי "דיפלומט ושסטוביץ לא נענו להזמנת ועדת הכלכלה להתייצב בדיונים מכיוון שאנחנו (חברי הכנסת) לא מדגדגים להם".
ביטון הביע מורת רוח מכך שחלק הייבוא בצריכת המזון הולך ועולה בשנים האחרונות, כך בשנת 2008 משקל המזון המיובא היה כ-12% מסך צריכת המזון בישראל, וב-2019 חלק הייבוא גדל ל-19%. עם זאת, ניתוח שביצע הממ"מ מראה כי עליית המחירים בעשור האחרון היתה נמוכה יותר בענפי המזון שיש בהם שיעור ייבוא גבוה.
עמדתו של ביטון זכתה לתמיכה מחברי כנסת רבים שנכחו בדיון, כך לדוגמה, אמר ח"כ יעקב מרגי "הדיון היום הוא לא על איך לנהל כלכלה גלובלית. זה דיון על שוק ריכוזי מאוד. לא ייתכן שמדינה מתוקנת תוותר על הכנסות של 1.3 מיליארד שקל בלי לדעת לאן זה יילך".
חברי הכנסת אורי מקלב וענבר בזק טענו כי יש לבחון את סוגיית הייצור המקומי גם מכיוונים ערכיים ולא רק מנקודת מבט כלכלית. ח"כ ניר ברקת מתח ביקורת על כך שהתמיכה הישראלית בחקלאות המקומית היא נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD וכי מדובר ב-13% מסך תקבולים החקלאים בישראל, לעומת 17.1%, ואמר כי על פקידי האוצר לראות בחקלאות המקומית 'השקעה' ולא 'הוצאה'.
נציגי האוצר בדיון ציינו כי במרבית הפעמים הפחתת המכסים הביאה לירידת מחירים לצרכן, לשיפור הפריון והיעילות של היצרנים הישראלים שנאלצו להתמודד עם תחרות עולמית, ולהקטנת נתחי השוק של השחקנים הגדולים במשק.
בהזדמנויות אחרות, אמרו בכירים באוצר לכלכליסט כי "ברור שהפחתת מכסים תתגלגל בחלקה ליצרן ובחלקה לצרכנים, האמירה ששום דבר לא יתגלגל לצרכן היא לא סבירה, שכן אין שוק בישראל שהוא מונופול מושלם. הטונה לדוגמה הוא שוק תחרותי מאוד, והתחרות החזקה היא דווקא מהייבואנים".
ביטול המכסים יוזיל את עלויות הייצור בישראל
על דברי האוצר יש להוסיף כי למהלך של הפחתת המכסים יש תועלת כלכלית מעבר לירידת המחיר הישירה. ביטול המכסים מקל מאוד את תהליך הייבוא עבור יבואנים חדשים, ומגדיל את כושר התחרות של יבואנים קטנים. בנוסף, ביטול המכסים כולל שורה רחבה של מוצרים המשמשים את התעשיה הישראלית, כך שביטול המכסים יוזיל את עלויות הייצור בישראל.
בנוסף, כפי שציין ביטון בעצמו במהלך הדיון, מהלך הפחתת המכסים אינו מתקיים בחלל ריק. לצד הפחתת המכסים מוקדמים כעת במרץ שני מהלכים, המהלך הראשון הוא רפורמת הייבוא שצפויה להגדיל מאוד את התחרותיות בייבוא לישראל. והמהלך השני, הוא צוות הריכוזיות בהובלת מנכ"ל משרד האוצר שצפוי לגבש המלצות למלחמה בריכוזיות בענף המזון.
בסיכום הדיון אמר ביטון כי הוא היה מעדיף בשלב זה כי האוצר ישהה את תכנית ביטול המכסים, ובמקום לוותר על 1.3 מיליארד שקל מהכנסות המדינה, יפנה את הכסף הזה להגדלת מענקי העבודה למקבלי שכר מינימום. מאז הכרזת בנט, ליברמן ובריבאי על התכנית למאבק ביוקר המחיה, ביטון ניצל מספר הזדמנויות להשמיע את ביקורתו. לדעתו, מרבית הכסף בתוכנית הופנה דווקא למעמד הביניים והמעמד הגבוה, ולא למעמד הנמוך.
