השתוללות החוק הנורבגי: גם תקציב הכנסת בעלייה
השתוללות החוק הנורבגי: גם תקציב הכנסת בעלייה
הוועדה לקביעת תקציב הכנסת אישרה כי תקציב הכנסת ב־2021 יעמוד על כ־822 מיליון שקל וב־2022 על 927 מיליון שקל - גידול של כ־13%. חלק גדול מהעלייה מיוחס למספר הגבוה של ח"כים שהצטרפו עקב החוק הנורבגי
תקציב הכנסת לשנת 2021 עמד על 821.9 מיליון שקל, גידול של 7% לעומת 2019, שבו עמד התקציב על 795.2 מיליון שקל.
התקציב בפועל ל־2020 עמד על 782.3 מיליון שקל בלבד משום שמ־2019 עד מאי 2020 הכנסת כמעט לא עבדה בשל ארבע מערכות הבחירות.
התקציב ל־2022 של הכנסת יעמוד על 927.2 מיליון שקל - גידול של 12.9% לעומת 2021.
חלק מהעלייה בתקציב מיוחס להרחבת החוק הנורבגי המאפשר לשרים להתפטר מחברותם בכנסת, ולחברים הבאים בתור בסיעתם להיכנס לכנסת במקומם.
החוק שעבר פעל בצורה מצומצמת יותר במסגרת הוראת שעה חוקק ביוני 2020. במהלך אותה שנה נכנסו לכנסת 10 ח"כים בזכות החוק הנורבגי. השנה, בכנסת ה־24, כבר נכנסו 21 ח"כים בזכות החוק.
בניגוד למשרדי הממשלה, הכנסת היא שקובעת את תקציבה באמצעות הוועדה לתקציב הכנסת, שהיא ועדה משותפת לוועדות הכנסת והכספים. הוועדה, בראשות ניר אורבך (ימינה), אישרה שלשום את הצעת התקציב ל־2022-2021, וכעת ההצעה מוכנסת להצעת תקציב המדינה.
כאמור, הגידול בתקציב הכנסת השנה ובשנה הבאה מוסבר בחקיקת החוק הנורבגי. בשנת 2020, לאחר הבחירות והקמת ממשלת נתניהו־גנץ, מנתה הכנסת 100 ח"כים שאינם שרים, מהם 10 כתוצאה מהחוק. ב־2021 מונה הכנסת 111 ח"כים שאינם שרים, מהם 21 כתוצאה מהחוק. לשם ההשוואה, עד ל־2019 כיהנו 90 חברי כנסת שאינם שרים. העלייה מ־11 ח"כים שנכנסו כך ל־21 מתבטאת בעלות של 35.7 מיליון שקל לשנה - 142.8 מיליון שקל לקדנציה.
עלות שנתית של לשכת ח"כ היא כ־1.7 מיליון שקל והיא כוללת שני מרכיבים עיקריים: שכר הח"כים מחד, והתקציב לפעילותם ופעילות לשכותיהם מאידך. סך כל תקציב הח"כים מגיע השנה ל־171.2 מיליון שקל וב־2022 יגיע ל־186.8 מיליון שקל. ב־2020 (שנה שבה הכנסת עבדה חלקית) התקציב עמד על 153.9 מיליון שקל. מדובר בעלייה של 21% בתוך שנתיים. שר שמכהן כח"כ מקבל משכורת מהממשלה ולא מהכנסת, והכנסת חוסכת את תשלום משכורתו.
חבר כנסת משתכר 45 אלף שקל ברוטו בחודש. רכיב השכר בסך התקציב למימון הח"כים ועבודתם מגיע השנה ל־75.160 מיליון שקל לעומת 72.756 מיליון שקל ב־2020 - גידול של 3%. ב־2022 יעמוד תקציב השכר על 85.630 מיליון שקל, גידול של 10.4 מיליון שקל לעומת 2021. בהשוואה ל־2020 מדובר בעלייה של 17%. הדבר מוסבר בכך שב־2022 כהונת כל הח"כים החדשים שנכנסו בזכות החוק הנורבגי תהיה למשך שנה שלמה בעוד השנה מרביתם נכנסו במחצית השנייה של 2021 לאור הקמתה של הממשלה ב־13 ביוני.
רק המימון של עבודת הח"כים גדל ב-24% מאז 2020
הצד השני של עלות הח"כים הוא כאמור מימון עבודתם. תקציב זה כולל שכירת יועצים פרלמנטריים, לשכת הח"כ בכנסת ומחוץ לה, הקשר עם הציבור, תקשורת, רכב, לינה לגרים רחוק מהכנסת ואפילו לימודי שפות. חלק זה של התקציב מגיע השנה ל־96.1 מיליון שקל לעומת 81.2 מיליון שקל התקציב בפועל ב־2020 - גידול של 18%. ב־2022 תקציב זה יגדל ל־101.2 מיליון שקל - גידול של 24% לעומת 2020.
סעיף זה כולל כאמור את תקציב היועצים הפרלמנטריים לחברי הכנסת המגיע השנה ל־62.9 מיליון שקל בדומה ל־2019. ב־2020 התקציב היה נמוך יותר והגיע ל־57.599 מיליון שקל, בין היתר בשל פגרת הבחירות והעובדה שהכנסת לא עבדה כמה חודשים. עם זאת, תקציב היועצים לחברי הכנסת יגדל ב־6.5 מיליון שקל ב־2022 לעומת 2021 ויעמוד על 69.4 מיליון שקל. מדובר בגידול של 10%.
מלבד שכר הח"כים ומימון עבודתם, תקציב הכנסת כולל רכיבים נוספים, כמו הוצאות שכרם של עובדי הכנסת (תחזוקה, אבטחה, שירותים וכו'), ביטחון ואבטחה, כיבוד בוועדות, קשרי חוץ וטקסים, ועוד. חלק מרכיבים אלה מושפעים גם הם מהעלייה במספר חברי הכנסת בפועל. למשל, הוצאות שכרם של עובדי הכנסת גדלו השנה ל־236.7 מיליון שקל לעומת 226.1 מיליון שקל ב־2019, וב־2022 יעמוד
על 259.1 מיליון שקל - גידול של כ־15%. הדבר מוסבר בכך שתוספת הח"כים בפועל הגדילה את פעילות הכנסת ואת כוח האדם הדרוש לתפעולה, כמו גם הוספת שלוש ועדות חדשות. מדובר בתוספת של 22 משרות עבור מרכז המחקר והמידע, לשכה משפטים סדרנים ודוברים.
גם סעיף הבינוי של הכנסת מושפע מעליית מספר הח"כים בפועל, מה שהוביל למצוקת מקום ומחסור בלשכות פנויות. התקציב לכך ב־2019 עמד על 24 מיליון שקל וגדל ל־58.3 מיליון שקל ב־2020. התקציב השנה יעמוד על 24.2 מיליון שקל וב־2022 על 78 מיליון שקל.
