קצר יותר בשנתיים: הממשלה פרסמה לו"ז שאפתני לפינוי בזן
קצר יותר בשנתיים: הממשלה פרסמה לו"ז שאפתני לפינוי בזן
מפת הדרכים לפיתוח מפרץ חיפה הכתירה את 2029 כשנת היעד לסיום עידן זיקוק הדלקים המזהם, אך במשרדי הממשלה טוענים כבר היום כי הלו"ז אינו ריאלי. התנגדויות משפטיות ועיכוב בהסבת תשתיות אנרגיה צפויים להעיב על התהליך. משרד האנרגיה: "לוחות זמנים תיאורטיים ולא מחייבים"
משרד ראש הממשלה מפרסם הבוקר את מפת הדרכים לפיתוח מפרץ חיפה, ומכריז לראשונה על יעד לסיום עידן זיקוק הדלקים המזהם במפרץ חיפה: אוגוסט 2029. התאריך הזה משקף הקדמה בשנתיים של לוח הזמנים הכללי שבו נקבה הממשלה הקודמת, אך נראה כי רבים מטילים ספק ביכולת לעמוד בלו"ז המקוצר לפינוי הפעילות של בזן, שנמצאת בשליטת פטרוכימיים של דיוויד ועדי פדרמן, יעקב גוטשטיין ואלכס פסל.
הפסקת זיקוק הדלקים במפרץ חיפה דורשת היערכות של משק האנרגיה לעידן שבו ישראל תייבא ותאחסן תזקיקי נפט וגז בישול (גפ"מ). לוח הזמנים שפורסם כעת מפרט משימות ותאריכי יעד להשלמתן, אך במשרדי הממשלה טוענים כי דחיקת לוח הזמנים אינה ריאלית, שכן תהליך ההקמה של אחסון קבע לתזקיקים ולגפ"מ כרוך עשוי לקחת הרבה יותר משש שנים, וההיתכנות נמוכה להפסקת הזיקוק בחיפה לפני 2024.
גם בתוכנית העבודה עצמה מציינת המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה כי "לוחות הזמנים המוצגים בתוכנית העבודה לא לוקחים בחשבון עיכובים שיכולים להיווצר עקב עתירות והליכים משפטיים, כישלון של מכרזים, כשלים בהליכי הקמה והסבה של תשתיות אנרגיה".
ודוגמאות למהמורות משפטיות לא חסר. דוגמה לכך היא הקמת אתרים לאחסון וניפוק 550 אלף טון תזקיקים בצפון הארץ עלולה להיתקל בהתנגדויות מצד התושבים, ולמעשה היא כבר נתקלת בהן. מינהל התכנון סימן שבעה אתרים פוטנציאליים למכלי אחסון, ורשויות מקומיות בצפון כבר הטילו וטו על הקמתם והודיעו: "לא נאפשר שהפתרון להצלת חיפה יהיה על חשבון תושבינו". גם אם המתקנים הללו יהיו תת־קרקעיים, ראשי הערים ותושבים לא רוצים לשנע באזורם חומרים מסוכנים, וצפויים להתנגד.
גם לפי מסמך המינהלת, לאורך הדרך עלולים להתעורר מכשולים כמו התארכות אישור תמ"א 75 (התוכנית המהווה את הבסיס לפיתוח המחודש של מפרץ חיפה והיערכות משק האנרגיה) עקב התנגדויות תושבים, ארגונים, רשויות מקומיות, אי תקצוב ההקמה של האתר החדש או רכש מלאי התזקיקים על ידי משרד האוצר או רמ"י (רשות מקרקעי ישראל). בתקציב המדינה האחרון אושרו כ־620 מיליון שקל למכרז עבור הקמת מתקן אחסון גפ"מ אחד מתוך שלושה הנדרשים להיערכות מחודשת של משק האנרגיה. עוד מציינת המינהלת בין הגורמים שעשויים לעכב את המהלך כישלון אפשרי במכרזים, התארכות או כישלון בביצוע הפרויקט על ידי הספק שייבחר, התנגדויות לתוואי צנרת ההולכה ואי חיבורה בזמן, עתירות לבג"ץ ועוד.
מהמורה משמעותית נוספת היא המשא ומתן מול בעלי בזן על התנאים להפסקת פעילותם באזור, והמשמעות של קביעת יעד מדויק ומוחשי לפינוי מצד המדינה. במשרד ראש הממשלה מסבירים במפת הדרכים כי מתקיים מו"מ בין משרד האוצר, רמ"י ובזן על הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, וכי כדי לייצר ודאות לכלל הגורמים המעורבים בתוכנית מפרץ חיפה, ובזן בראשם, "יש לשאוף לסיים את המו"מ בהקדם, במהלך שנת 2024 לכל המאוחר".
באגף התקציבים במשרד האוצר התנגדו לאורך הדרך לקביעת יעד בשל החשש מדחיקת משק האנרגיה למועדים לא ריאליים, והחשש כי הדבר יעניק קלף מיקוח לבזן בהליך המשא ומתן. חשש נוסף הוא מפני משמעות קביעת יעד עבור ההשקעות בבזן ויכולתה של החברה לתפקד בשנים הקרובות תחת עננת סגירה. החברה נדרשת להשקיע בתחזוקת מתקניה כדי לעמוד בדרישות סביבתיות, ובימים אלו מתנהל הליך לחידוש היתר הפליטה של בזן, שתוקפו אמור לפוג בספטמבר, ותאריך יעד לפינוי עלול גם לשמש כטיעון מצד החברה לצמצום ההשקעה בהפחתת הזיהום הסביבתי שנגרם מפעילותה.
את מקומה של התעשייה המזהמת במפרץ חיפה אמורה לתפוס ביום מן הימים עיר חדשה. התוכנית שמקודמת כיום במועצה הארצית לתכנון ובנייה, שמכונה "שער המפרץ", חולשת על שטח של כ־20 אלף דונם, ותאפשר בניית 70-100 אלף דירות, שטחי תעסוקה בהיקף של 4 מיליון מ"ר, כ־1100 חדרי מלון ו־5,490 דונם של שטחים ירוקים.
אולי מבחינה מוניציפלית זו תהיה עוד שכונה בחיפה או באחת מערי המפרץ, אך סדר הגודל הזה הוא של עיר, שתשתרע בין נשר לחיפה ממערב. מפרץ חיפה, קריית ים, קריית מוצקין וקריית ביאלי יהיו מצפון לה, גבולה הדרומי יהיה כביש 70, וממזרח קריית אתא.
על פי תוכנית העבודה שנחשפה אתמול, הליכי התכנון אמורים להסתיים בדצמבר 2025, אבל זוהי רק הפעימה הראשונה בתוכנית הענק. תוכנית המתאר של "שער המפרץ" משרטטת רק את גבולות הגזרה, את מאפייני ואזורי התכנון. כדי שיתאפשר לבנות יהיה צורך בהכנת תוכניות מפורטות לארבעה מתחמי משנה. לאחר אישור כל התוכניות האלה יהיה צורך לדגום את הקרקע ולטהר אותה מחומרים מזהמים.
לפחות לעת עתה הממשלה מגויסת לכך ולוחצת על מוסדות התכנון להאיץ הליכים. אבל בישראל כמו בישראל גם הליכים מואצים נמשכים שנים. את תוכנית המתאר להקמת רובע חדש על חורבות שדה דב התחילו לקדם אי שם ב־2018, היא אושרה באוגוסט 2020, התוכנית המפורטת הראשונה מתוך שלוש אושרה שנה אחר כך, וחמש שנים לאחר מכן – תוכניות לשני מתחמים נוספים עדיין לא אושרו.
אבל הליכי התכנון הם החלק הקל בהפיכת המפרץ המזוהם לעיר ירוקה. החלק המסובך הוא פינוי התעשייה המזהמת, ובמיוחד מפעלי בזן. יש קשר ישיר בין הליכי התכנון לפינוי בזן משום ששינוי ייעוד הקרקע מתעשייה לאזור מגורים יסמן את סופם של בתי הזיקוק. שינוי הייעוד ושיווק המגרשים לחברות יזמיות יניבו למדינה עשרות מיליארדי שקלים, שיהיו נחוצים בין היתר לתשלום פיצויים לבזן. נדבך תכנוני נוסף קשר להיערכות משק האנרגיה ליום שאחרי פינוי בזן משום שלפני שייסגר השאלטר על בזן, צריך להקים מתקני אחסון לתזקיקים וזאת לאחר שיושלמו הליכי התכנון.
על פי תוכנית העבודה, ההסכם עם בזן על פינוי המפעיל ייחתם בספטמבר 2024, והקרקע, 2,132 דונם, תחזור לחזקת רמ"י באוגוסט 2029. בינואר 2007 נחתם עם בזן הסכם שבו ניתנה לה זכות חכירה לדורות למשך 49 שנים, כלומר עד 2056, ואפשרות הארכה ב־49 שנים נוספות. ההסדר קובע כי הקרקע מוחכרת לבזן למטרת זיקוק נפט ותעשיות קשורות, כלומר לחברה יש טיעון לא רע לדרוש פיצויים. החברה טוענת כי השקיעה מאות מיליוני שקלים תוך הסתמכות על התחייבות המדינה. בין היתר שילמה לרמ"י דמי הרשאה בסך מאות מיליוני שקלים, והשקיעה עוד מיליונים בהיבטים הקשורים לרגולציה ואיכות הסביבה.
הממשלה סימנה בתוכנית העבודה יעד יומרני לסילוק החברה מהשטח, ואף נכתב כי היא תנסה לקצר הליכים. ככל שהחוזה עם בזן יתקצר כך יגדל הפיצוי סכום שהיא תתבע. ההכנסות משיווק המגרשים לבנייה יכולים להוות מקור לתשלום הפיצויים. אפשרות אחרת היא להעניק לחברה זכות להסב את המגרשים שבחזקתה למגורים, תעשייה או משרדים.
על פי תוכנית העבודה, בסוף 2025 יפונה מתחם דשנים של כיל, בגשטח של כ־500 דונם שבו החברה מייצרת דשנים כימיים לחקלאות. הפינוי הזה מסובך פחות משום שאפשר להעתיק את פעילות המפעל, ככל הנראה לנגב, אזור בו לכיל יש פעילות נוספת.
תגובת משרד האנרגיה: ״המשרד הציג את הדרישות ההכרחיות להקמת המתקנים הפיזיים הנדרשים לצורך מתן מענה לצרכי האנרגיה של מדינת ישראל בעשורים הקרובים ושמירת הבטחון האנרגטי ורציפות התפקוד למען אזרחי ישראל. המשרד מזכיר כי בשלב זה מדובר על לוחות זמנים תיאורטיים בלבד. כדי לקדם את שינוי פני המפרץ, יש להשלים תהליכי תכנון הכוללים הקמה של 6 מתחמי אנרגיה גדולים, מערכת צנרת למוצרי דלק באורך של עשרות קילומטר, נמלים לקליטת וייצוא מוצרי אנרגיה בשלושה אתרים שונים. לאור זאת, קביעת לוחות זמנים בשלב זה הינה תיאורטית ואיננה מחייבת. כמו כן, קבעה החלטת הממשלה כי שר האנרגיה והתשתיות יציג לממשלה, חמש שנים לפני סגירת בזן, את מוכנות המשק למצב זה. נכון לעכשיו לא התקבלה הוודאות המאפשרת לשר להוציא דיווח כאמור לממשלה״.
