"הנזק לטבע יישאר לתמיד": מדוע מתעקש צה״ל להקים מתקן אימונים ענק בעין פית?
"הנזק לטבע יישאר לתמיד": מדוע מתעקש צה״ל להקים מתקן אימונים ענק בעין פית?
בשיפולי רמת הגולן שוכנת פנינת טבע ייחודית ששמה עין פית, המשמשת גם כביתם של בעלי חיים רבים; ואולם במסדרון האקולוגי החשוב הזה מבקש צה"ל להקים אתר לוחמה בשטח בנוי; הארגונים הירוקים דורשים לעצור את המהלך ואף הציעו חלופות שנדחו: "אנחנו בערפל"
בשיפולי צפון רמת הגולן שוכנת פנינת טבע ייחודית ששובה את ליבם של מטיילים רבים מכל קצוות הארץ כבר שנים ארוכות. קשה שלא להתפעל מהטבע הפראי הנחשף לעיניי המבקרים באזור; נחל זורם ומעיינות קטנים המוקפים בשדרת צפצפות גבוהות, יער אלות אטלנטיות, בוסתני פרי, טחנות קמח עתיקות ובתי כפר ישנים שהצמחייה השתלטה עליהם. זהו עין פית, אותו מכנים המטיילים ״גן עדן מרהיב״. אלא שלצה״ל יש תוכניות אחרות עבור המקום, בו יוקם בקרוב אתר לש"ב (לוחמה בשטח בנוי), עם עשרות רבות של מבני בטון ופעילות צבאית בהיקף גדול.
עין פית היה בעברו הרחוק כפר סורי. כשהאזור נכבש במהלך מלחמת ששת הימים, ננטש הכפר שברבות השנים הפך למוקד עניין למטיילים. בלב האזור זורם נחל פרע הנשפך למעין פרע בעין פית, אשר מוקף בעצי תאנה ובשיחי פטל. הנחל הוא יובל של הבניאס, שבניגוד לנחלים רבים בישראל – זורם כל השנה. לכן, לאורך הנחל מוצאים המטייל צמחיה ירוקה גם בקיץ, כזו המאפשרת להם לחסות בצילה בעודם משכשכים במי המעיין או הנביעות באזור. מטבע הדברים, השטח המיוחד הפך גם לביתם של בעלי חיים רבים. לא מדובר רק בפנינת טבע, אלא גם במכלול של נוף תרבות, הכולל שרידי מבני מגורים, דרכים היסטוריות, בארות ובוסתנים. לא בכדי מגיעים מטיילים רבים לנפוש במקום, ללקט צמחי בר ולמצוא פינה של שקט בטבע.
מתחם עין פית מוגדר כשטח אש ומשמש לאימונים של צה"ל ללא ירי במשך שנים. מזה כשנתיים-שלוש עוסק הצבא בתכנון בניית אתר ללוחמה בשטח בנוי באזור עין פית, ואולם התכניות לא היו גלויות לציבור ולגופים שומרי טבע. מזה כמה חודשים מתנהלים הן שיח והן מאבק כנגד היוזמה ההרסנית, אלא שהשבוע החל להתעורר מאבק אזרחי נרחב כשאוהבי המקום גילו שהצבא מתכנן בקרוב, כך לפי הסיכומים עם רשות הטבע והגנים, להקים אתר ענק לאימון לש״ב (לוחמה בשטח בנוי) בעין פית. הלש"ביה תכלול עשרות רבות של מבנים, צירי רכב כבד, משטחי התארגנות לחיילים, חנייה וכל המשתמע מן הצרכים של מסגרות צבאיות גדולות הנדרשות להתאמן בשטח באופן רצוף.
החברה להגנת הטבע נאבקת יחד עם מאות אזרחים שהתאגדו בתוך יממה בקבוצות ווטסאפ ייעודיות ואף החלו להחתים אלפים על עצומה נגד התוכנית של צה״ל. כעת, הם חוששים, הבנייה בעין פית תצטרף ללש"ביה המוקמת כבר בזעורה (ממזרח לעין פית) וכך ייחסם ולמעשה ייחוסל המסדרון האקולוגי בין שמורת הבניאס לשמורת יער אודם, שבו עוברים צבאים, דורבנים, זאבים, גיריות ועוד בעלי חיים רבים. הם דורשים מהרמטכ״ל לעצור את המהלך באופן מידי ולדון בחלופות הרסניות פחות.
לירון שפירא, רכז שמירת הטבע בחברה להגנת הטבע מסביר: ״זה אזור עשיר בערכי טבע חשובים. יש שם מעיין שממנו יורד נחל פרע, שמגיע עד שמורת הבניאס. האזור הזה היה צריך להכלל בתוך שמורת הבניאס, ולא ברור למה הוא לא שם מלכתחילה. יש בו עושר גדול מאוד של מיני בעלי חיים, המון תצפיות מתועדות של יונקים, עושר של עופות, זוחלים וצמחים. הוא גם מסדרון אקולוגי בין שמורת הבניאס לשמורת יער אודם. כבר מקימים שם לשביה אחת ממזרח למעיין בשטח אש שסוללים מחדש ויעשו בו אימונים באש חיה. עכשיו רוצים להוסיף את עין פית ולחסום את כל המסדרון האקולוגי״.
שפירא מסביר כי מדובר רק בתוכנית ראשונה כשעל הפרק ישנן לצה״ל תוכניות נוספות שמאיימות על השטחים הפתוחים. ״אנחנו יודעים שיש לצבא עוד תוכניות על המרחב הזה, והוא במידה רבה יחסל או ייפגע בצורה אנושה על ידי התשתיות והפעילות של צה״ל״, הוא מסביר. ״אנחנו מכירים את הדינמיקה: כל דבר שעושים היום, בעוד כמה שנים הוא יתעצם. יגדילו את השטח, יכניסו עוד כוחות, יעשו תאורה, יוסיפו צירים, יסללו אותם וכדומה. כפי שקרה בציר 5 בחרמון. מהרגע שיש שם פיתוח הוא רק יגבר, ואנחנו נראה תשתיות עצומות, כוחות גדולים שיתאמנו ואזור שיחוסל״. הנזק לטבע יישאר לתמיד, הרבה אחרי שמפקדי הצבא הנוכחיים כבר לא יהיו בתפקידיהם".
אנשי החברה להגנת הטבע הציעו לצבא חלופות, אך אלו נשללו. ההחלטה התקבלה לבסוף בוועדה למתקנים ביטחוניים, בידיעה ובתיאום עם רשות הטבע והגנים תואמה פשרה: רדיוס של 100 מטר סביב המעיין יהיה מחוץ למתקן והגישה אליו תוסדר עבור האזרחים ובשטח יבוצעו אימונים ללא אש חיה.
״זה ממש לא מספיק. מקימים שם מבני בטון על שטח בגודל שכונת מגורים, חיילים יסתערו ויצעקו בשטח, נגמשים יסעו בו. ברור שלא תוכל להתקיים שם סביבה אקולוגית בריאה. הסיפור הזה בצדק הופך למחאה גדולה. הצענו חלופות לאזורים אחרים, אבל הצבא פשוט לא מוכן לשמוע. רט״ג התפשרו איתם ואישרו להם, אז הם יכולים מבחינתם להתקדם. לא עמדו כאן על הרגליים האחוריות. רט״ג נטשו את המאבק הזה והגיעו להסכמות עם הצבא מסיבותיהם. כל ההליך מתנהל בצורה לא שקופה: ועדה חסויה שמאשרת את תוכנית הבנייה בעין פית, צה״ל לא משחרר את התוכניות להערות הציבור וטוען שהן מסווגות. התוכניות והפרוטוקולים של הוועדה חסויים, לכן אנחנו גם לא יכולים להשתתף בתכנון כמו בתוכנית אזרחית, אנחנו לא יכולים לדעת ולבדוק האם יעמדו בכללים כלשהם ויצמצמו את הפגיעה בסביבה. אנחנו בערפל״.
אוכלוסיית ישראל הולכת וגדלה ומכלה משנה לשנה את השטחים הפתוחים ברחבי הארץ. בשנים 2017-2020, איבדה המדינה כ-70 קילומטרים רבועים של שטח טבעי ומיוער, יותר מגודלה של תל אביב. כך גם מצטמצמים השטחים בהם יכולים האזרחים לבלות בחיק הטבע. האזרחים נדחקים מהטבע הפתוח גם עבור שימושי הצבא הגדלים; אף על פי שמ-2017 גדל היקף שמורות הטבע בישראל בכ-9.6%, כמחצית מהן וכ-15% משטחי היערות בישראל עדיין נמצאים בשטחי אש פעילים שביקור בהם נמצא תחת מגבלות צה"ל.
תגובת דובר צה"ל: ״מתחם עין פית מצוי בתחומי שטח אש ומשמש לאימונים של צה״ל באש חיה משנת 1982. צה״ל מודע לחשיבות הסביבה שבמתחם ופועל בתיאום עם כלל הרשויות הרלוונטיות כדי לממש את משימתו ללא פגיעה באתרי טבע. הסדרת המתחם בו יוקם מתקן האימונים נעשתה לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים ובתיאום וליווי צמוד של רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, רשות העתיקות ויועצי הנוף והסביבה של לשכת התכנון של מחוז צפון. במהלך תכנון המתקן אף שונתה התוכנית במידה מסוימת והוכנסו הגבלות במטרה להגשים את הצרכים הביטחוניים לצד שמירה מיטבית על הסביבה. במתחם המתוכנן עתידים להתאמן כוחות צה"ל ללא שימוש באש חיה, והסדרתו תשפר את נגישות המתחם לציבור בצורה בטוחה, בכפוף לנהלים לעניין הכניסה לשטחי אש. הכניסה לשטחי האש של צה"ל, בניגוד לנהלים והוראות צה"ל, מסוכנת ומנוגדת לחוק״.
מרשות הטבע והגנים נמסר: ״מדובר בתוכנית שעברה בוועדה למתקנים ביטחוניים ולא בתוכנית משותפת. רשות הטבע והגנים פעלה על מנת לטייב את התוכנית ולצמצם את הנזק למעיין ולסביבה ככל שניתן״.
