אושרה התוכנית לשדרוג שדה התעופה בחיפה - מספר הנוסעים יגדל פי 10
אושרה התוכנית לשדרוג שדה התעופה בחיפה - מספר הנוסעים יגדל פי 10
התוכנית שאישרה הוועדה הלאומית לתשתיות נועדה להסדיר ולהרחיב את השימוש בשדה התעופה האזרחי הראשון בישראל. חוקרת ההשגות לתוכנית דחתה את היוזמה להפיכתו לבינלאומי, אך גם את הדרישה לסגירתו משיקולי איכות סביבה
הות"ל (הוועדה הלאומית לתשתיות) החליטה לאחרונה (23.10.23) לאשר את תוכנית תת"ל 80 א', שמסדירה ומרחיבה את השימוש בשדה התעופה הקיים בחיפה. לתוכנית הוגשו 36 השגות (התנגדויות) על ידי הרשויות המקומיות השכנות, ארגוני סביבה, יזמי נדל"ן ואחרים, ובהמשך היא תובא לאישור הממשלה.
שדה התעופה חיפה הוקם בשנת 1934 כשדה התעופה האזרחי הראשון בארץ. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא הוסב לשימוש הצבא הבריטי ואחרי קום המדינה הוא שימש לתעופה אזרחית, בעיקר לאילת. תוכנית תת"ל 80א' הוכנה ביוזמת רשות שדות התעופה ע"י צוות בראשות משרד האדריכלים פרחי צפריר.
התוכנית, שמתפרסת על שטח של כ-125,000 דונם, קובעת את יעודי הקרקע, את שטחי הבנייה, את התנאים לרישוי הבנייה ועוד. בשנים האחרונות טסו משדה התעופה פחות מ-100,000 איש בשנה. על פי התוכנית, ניתן יהיה להרחיב את היקף הטיסות עד לכמות של מיליון נוסעים בשנה.
קבוצת המשיגים, הכוללת את עיריית חיפה, רשויות עמק יזרעאל והתאחדות המלונות, ביקשה להאריך את מסלול השדה הקיים מ-1,326 מ' ל-2,100 מ', כך שיהיה שדה תעופה משלים לנתב"ג. תשובת חוקרת ההשגות בשם הות"ל, אילנה רודשבסקי, היתה שלא ניתן להגדיל את אורך המסלול ואת שדה התעופה עקב מכשולים קיימים, לרבות מנופי הנמל הימי, רכס הכרמל וקרבה לשדה התעופה הצבאי רמת דוד.
ההשגה של איגוד ערים אזור מפרץ חיפה, עליה חתום המתכנן טל רובין, עוסקת במפגעים הסביבתיים הצפויים להתעורר, או להתעצם, כתוצאה מאישור התוכנית: "התוכנית המוצעת בחרה להתעלם מעצם העובדה ששדה התעופה בחיפה נמצא בסמוך לריכוזי אוכלוסייה. אוכלוסייה זו, שסבלה מהמפגעים הסביבתיים החמורים בישראל, לא צריכה לקבל תכנון שממשיך את הכשלים והמפגעים מנתב"ג אל מפרץ חיפה. התוכנית במתכונת הנוכחית תהווה מפגע בריאותי, בטיחותי וסביבתי לתושבי המפרץ". תשובת חוקרת ההשגות היתה ש"ניצול השדה הקיים במיקומו הנוכחי עדיף על סגירת שדה התעופה, שתוביל להקמתו באתר חדש - מה שיגרום לפגיעה משמעותית יותר".
הרשויות המקומיות הגובלות בשטח שדה התעופה ויזמי הנדל"ן היו מוטרדות בעיקר ממגבלות הגובה שהתוכנית משיתה. בהתנגדות של עיריית קריית ביאליק, עליה חתומה היועצת המשפטית של העירייה עו"ד ענת קרקופולסקי פרץ, נכתב בין השאר כי "הרחבת שדה התעופה באופן המוצע, ותוך שימת דגש על המשפכים של המטוסים הקטנים שיהיו היחידים שיוכלו לטוס ובפרט, הגבהים של הבנייה שתותר, תוביל לכך שהעירייה, וכל הרשויות הסובבות, לא תוכלנה לקדם כל תוכנית בנייה לגובה".
חברת הכשרת הישוב, שמקדמת תוכנית התחדשות עירונית במתחם צבא קבע בקריית ים ויוצגה ע"י משרד עו"ד ענת בירן טענה כי התוכנית מתעלמת מתוכניות מאושרות: "למרות שהתוכנית המפורטת אושרה וקיבלה תוקף אך לא מכבר, ועוד טרם יבשה הדיו על מסמכיה, ולמרות שבשנת 2018 נערך סקר אווירונאוטי כולל לעיר קרית ים, לרגל קידומה של תוכנית המתאר הכוללנית לעיר, סקר שאושר אף הוא על ידי רת"א עצמה, באה תת"ל 80 א' וטורפת את הקלפים בכך שהיא מתעלמת לחלוטין מקיומה של התוכנית המפורטת ומאישור רת"א שניתן לה, ומחילה על תחומה את מגבלות הבניה לגובה הקבועות בה ואת ההוראות לגבי מנגנון אישור חריגה מהגובה".
חוקרת ההשגות קיבלה חלק מההשגות בנושא הגובה וקבעה כי "רשויות מקומיות בתחום התוכנית, ולחילופין גופים כדוגמת רמ"י המעוניינים לקדם הליכי תכנון נרחבים למגורים ולפיתוח עירוני בבנייה גבוהה החורגת ממגבלת הגובה, יכולים להגיש סקר אווירונאוטי למתחמים שלמים ועל פיו תיבחן האפשרות לצמצום ההגבלות במתחמים אלה".
עוד היא דרשה לצרף לתת"ל נספח רקע, שבו יסומנו תחומי ההחרגה כפי שבאים לידי ביטוי בסקרים האווירונאוטיים המאושרים, כך שאת התוכניות התואמות את ההקלות שכבר אושרו בבנייה לגובה, במסגרת הסקרים שהושלמו, ניתן יהיה לקדם ללא התהליך הארוך מול רת"א והוועדה למר"מ (מתחמי רעש מטוסים), גם אם הגובה המוצע בהן לא תואם את מגבלות התת"ל עצמה.
