פרסום ראשוןבדקה ה-90: נדחתה הגעת משלחת ה-OECD להשקת הדו"ח על ישראל
פרסום ראשון
בדקה ה-90: נדחתה הגעת משלחת ה-OECD להשקת הדו"ח על ישראל
האירוע החגיגי, במסגרתו אמור היה להגיע לארץ הכלכלן הראשי של ה-OECD, ד''ר אלברו פריירה, תוכנן ל-2 באפריל; ואולם ראשי הארגון הודיעו במפתיע על דחייתו, עקב "אילוצי לו"ז"; כפי שפורסם בכלכליסט, הדו"ח עצמו כולל אזהרה מפורשת לגבי ההשלכות הכלכליות של ההפיכה המשטרית
עוד מכה דיפלומטית: ארגון ה-OECD הודיע בימים האחרונים כי הוא "דוחה" את אירוע השקת הדו"ח הדו-שנתי על כלכלת ישראל שהיתה אמורה להתקיים בעוד כשבוע (2 באפריל) בארץ - כך נודע ל"כלכליסט". עד נודע כי ראשי הארגון "הנחיתו" את ההודעה על המשלחת, והסתפקו בהסבר לפיו הסיבה לדחייה היא "אילוצי לו"ז".
האירוע החגיגי תוכנן במשך כמה חודשים, וביטול אירוע כזה, בדקה ה-90, הוא נדיר מאוד.
טיות הדו"ח מוכנה כבר כחודש - והוא יפורסם בכל מקרה, גם אם לא יתקיים אירוע השקה.
במרכז האירוע – שמתקיים בישראל בכל שנתיים - עומדת הגעתו ארצה של הכלכלן הראשי של ה-OECD, ד''ר אלברו פריירה, שידוע באהדתו הרבה לישראל. גורמים המעורים בפרטים מסרו כי אין לפסול שה"דחייה" קשורה קשר ישיר להפיכה השלטונית שמתכננת הממשלה.
בפברואר נחשף ב"כלכליסט" כי הדו"ח יכלול אזהרה מפורשת לגבי ההשלכות הכלכליות של ההפיכה המשטרית: "עצמאות המערכת המשפטית והבלמים והאיזונים המשפטיים הינם חיוניים למערכת ציבורית איתנה ובעלת יושרה, לאמון בממשלה ובמוסדות הציבוריים, ולסביבה עסקית המושכת השקעות והמקדמת ביצועים כלכליים חזקים". מדובר במסקנה בלתי שגרתית שנמצאה בשנים האחרונות רק בדו"ח של מדינה אחת בלבד: פולין.
ארגון המדינות המפותחות אליו הצטרפה ישראל ב-2010 משיק דוח דו-שנתי עב כרס. כעת מנסים לבדוק במשלחת הישראלית האם להשיק את הדוח בזמן המתוכנן –ללא אירוע בישראל או להמתין ולא לפספס את אירוע השיא שבין ישראל ל-OECD.
הדוח השנתי של ה-OECD על כלכלת ישראל- יחד עם זה של קרן המטבע הבינלאומית - נחשבים לדו"חות האיכותיים, המעמיקים והמקצועיים ביותר של גופים זרים על המשק המקומי; משקיעים זרים, סוכנויות דירוג ומוסדות פיננסיים בינלאומיים נותנים להם חשיבות רבה.
בסוף 2022, במפגש מיוחד של כלל נציגי ה-OECD בלוקסמבורג, הם חתמו על "הצהרה על בניית אמון וחיזוק הדמוקרטיה" ושם נכתב: "אנו מחזקים את המחויבות המשותפת שלנו לערכי הליבה של הדמוקרטיה, לרבות כיבוד זכויות האדם וחירויות היסוד, בחירות חופשיות והוגנות, כיבוד שלטון החוק, הפרדת רשויות, עצמאות הרשות השופטת, שקיפות, יושרה ואחריות במגזר הציבורי, ומרחב אזרחי מוגן".
