האם מצבם המשפטי של ידועים בציבור זהה לבני זוג נשואים?
האם מצבם המשפטי של ידועים בציבור זהה לבני זוג נשואים?
בשנים האחרונות אנחנו עדים להתפתחות והתקדמות מאוד משמעותית מבחינת הכרה בזכויות של ידועים בציבור, אשר רשומים בתעודת הזהות כרווקים, ובפועל זכאים לזכויות מגופים שונים במדינה, אשר אינן שונות במהותן מבני זוג אשר התחתנו כדת משה וישראל ורשומים כנשואים. יחד עם זאת, מבחינת בתי המשפט לענייני משפחה נראה כי הדרך עדיין ארוכה עד אשר יתקיים שיוויון מלא בין בני זוג ידועים בציבור לעומת בני זוג אשר התחתנו כדת משה וישראל
הדוגמא המרכזית והבולטת להבדל בין ידועים בציבור לבני בני זוג אשר התחתנו כדת משה וישראל הינה מבחינת יחסי השיתוף הרכושי ביניהם.
כאשר זוג מתחתן כדת משה וישראל, ולא עורך הסכם ממון אשר קובע אחרת, חלות עליו הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג – 1973 אשר קובע כי החל ממועד הנישואין ועד מועד פקיעת הנישואין, הצדדים צוברים רכוש במשותף ובמקרה של מחלוקת ביניהם יאוזן הרכוש המשותף שצברו הצדדים. כמובן, יש לקחת בחשבון את החריגים של הוראות חוק יחסי ממון בעניין שיתוף רכושי, כגון נכסים שהתקבלו במתנה וירושה אשר אינם נכללים על פי החוק במסגרת הרכוש המשותף וחריגים נוספים. כאשר גם לחריגים אלו ישנם סייגים שונים אשר נבחנים בכל מקרה לגופו.
בניגוד לבני זוג שהתחתנו כדת משה וישראל, בני זוג אשר חיים תחת קורת גג אחת ואינם רשומים כנשואים, במקרה של פרידה ומחלוקת ביניהם, יידרשו לעבור דרך ארוכה מאוד בבית משפט לענייני משפחה, על מנת להיות זכאים בסופו של יום לקבלת זכויות רכושיות אשר שוות לבני זוג שהיו נשואים כדת משה וישראל.
תחילה, יידרש בית משפט לענייני משפחה לבחון האם יש להכיר בבני הזוג כידועים בציבור והאם עברו את שלב ״ניסיון״ ביניהם ואכן בחרו לקשור את גורלם ביחד. לאחר בחינת רצונם של הצדדים והכרעה כי אכן יש להכיר בבני הזוג כידועים בציבור לפי מבחן מצטבר של ניהול חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף, יידרש בית משפט לענייני משפחה לבחון האם יש להחיל את חזקת השיתוף ברכושם.
כאן, באופן שונה ומובהק מבני זוג אשר התחתנו כדת משה וישראל, יידרשו בני זוג המוכרים כידועים בציבור להוכיח את כוונת השיתוף האחד של השני באשר לרכוש שצברו לאורך מערכת היחסים ביניהם. כלומר, עצם ההכרה של בני זוג כידועים בציבור, אינה מחילה באופן אוטומטי שיתוף רכושי בין בני הזוג, בניגוד לבני זוג אשר התחתנו כדת משה וישראל.
הפיתרון לקושי זה, הינו עריכת הסכם בין בני זוג החיים כידועים בציבור, בו הם יקבעו בהסכמה ביניהם את אופן השיתוף הרכושי ביניהם ובכך יוכלו לחסוך בעתיד, במקרה של מחלוקות ביניהם, הליך משפטי ארוך בבית משפט של הוכחות בדבר כוונת השיתוף ביניהם וייקחו את השליטה לידיהם באשר לכוונותיהם בדבר אופן ניהול התא המשפחתי והעניינים הרכושיים שלהם.
מאת עו״ד ומגשרת מרב רייכמן-שקד, שותפה במשרד אירית רייכמן ושות׳ המתמחה בדיני משפחה, ירושה ועסקים משפחתיים
d&b – לדעת להחליט
