דוח המבקר230 מיליון שקל הושקעו בפיתוח חיסון ישראלי לקורונה - שהופסק ללא תוצאות
דוח המבקר
230 מיליון שקל הושקעו בפיתוח חיסון ישראלי לקורונה - שהופסק ללא תוצאות
דוח מבקר המדינה חושף שורה של כשלים של המכון הביולוגי בפיתוח החיסון הישראלי לקורונה: החל מההערכות הכספיות שגדלו פי 22 לאורך התהליך, דרך ההתעלמות מהסימנים לאי יעילותו של החיסון וכלה בליקויים שכבר נמצאו בעבר במכון
230 מיליון שקל הושקעו בפיתוח חיסון ישראלי לקורונה שהופסק לבסוף ללא תוצאות - כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (ג').
לפי הדוח, המכון למחקר ביולוגי בישראל הכפוף למשרד הביטחון העריך בתחילה כי פיתוח של חיסון כזה יעלה 63 מיליון שקל. אולם, האומדן המעודכן האחרון שהונפק עמד על 1.4 מיליארד שקל (פי 22). עוד עולה כי גם האומדן לאורך הפרויקט עודכן מ-11 חודשים ל-36 חודשים - יותר מפי 3.
הדוח חושף סדרה ארוכה של כשלים במהלך כל התהליך. ראשית כל, מתברר כי התמודדות עם מגפות ופיתוח חיסונים אינם חלק מתפקידו וייעודו של המכון. שנית, מנהל המכון דאז, פרופ' שמואל שפירא, שהתבטא בחריפות נגד החיסון של פייזר, "לא כלל התייחסות למרכיבי יסוד מרכזיים הנדרשים בהליך פיתוח וייצור של חיסונים, ולפיכך לוח הזמנים שהוצג לראש הממשלה עד להגעה לשלב של תחילת ייצור חיסונים לא הביא לידי ביטוי תהליכים חיוניים אלו", כך לפי הדוח. יתרה מכך, "לא נכללה בו התייחסות (ולו כללית) להיבטי תקציב".
עוד כותב המבקר כי "הצעת מנהל המכון, כפי שבאה לידי ביטוי במכתב האמור, לא עלתה בקנה אחד עם היכולות המוגבלות של המכון בתחום הייצור כפי שהיו לפני פרוץ מגפת הקורונה".
עוד עולה כי התהליך נעשה ללא מעורבות מטה עוזר השר, ובלי שהתקיימו עבודת מטה ותהליך בקרה; הפרויקט נוהל ברשלנות: ללא מסמכי היסוד הנדרשים, ללא ניתוח האפשרויות באמצעים הקיימים בעולם והאומדנים לגבי עלויות הפיתוח, הרכש וההצטיידות וללא ועדת פיתוח. כמו כן, צוות ליווי ותמיכה לפרויקט בהנחיית עוזר שר הביטחון התכנס פעם אחת בלבד ולא זכה לשת"פ.
עוד עולה מהדוח כי כבר בתחילת תהליך הפיתוח עלה ספק לגבי היתכנות המנגנון המחסן, ועל אף שהסוגייה הייתה ידועה היא מעולם לא זכתה למענה. יתרה מזו, משרד הבריאות אישר למכון להתחיל בשלב הניסוי הקליני בלי שהסוגייה הובהרה - המכון החל אפוא בניסויים בבני אדם ללא הוכחת המנגנון המחסן, וכך גדל הסיכון שבניסויים הקליניים יימצא שהחיסון אינו יעיל.
המבקר חושף כי חברת התרופות מרק ביצעה ניסוי קליני בחיסון המבוסס על פלטפורמה זהה ובמינון דומה למכון, ובינואר 2021 פרסמה כי אכן לא נצפתה ממנו תגובה חיסונית מספקת וכי היא מפסיקה את פיתוחו. למרות זאת, במכון לא התרשמו, ולא רק שלא עצרו, אלא שגם לא התייחסו לכישלון של אותו ניסוי.
עוד חושף המבקר כי כבר לפני פרוץ המגפה היה ברור כי מערכי הייצור של המכון היו מיושנים ולא פעלו באופן סדור ושוטף, ושדרוגם לצורך עמידה בתנאי ייצור עדכניים חייבה השקעה של 700-500 מיליון שקל. יתרה מזו, ביקורות משרד הבריאות העלו ליקויים רבים, ובהם אי-התאמת המתקן, אי-קיומו של ייצור באופן רציף וחוסר מיומנות של כוח האדם. למעשה, כבר באוגוסט 2019 הנחה עוזר שר הביטחון על הפסקת ייצור חיסונים במכון.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "התפרצות מגפת הקורונה לוותה בתחושה של מצב חירום, עם רמת אי ודאות גבוהה באשר למאפייני הנגיף והיקפי התחלואה והתמותה הצפויים. בנסיבות אלו, פעל המכון למחקר ביולוגי בתחושת שליחות ודחיפות לאומית והציע לדרג המדיני פרויקט לפיתוח חיסון, שהתנעתו אושרה ותוקצבה. החיסון שפותח בתוך כ-9 חודשים, בתקציב ובכח אדם נמוכים משמעותית מגופים אחרים בעולם, עבר בהצלחה שני סבבים של ניסויים קליניים, תוך בקרה של הדרגים השונים לרבות משרד הבריאות. תהליכי הייצור והניסויים הופסקו לאחר חיסון מרבית אזרחי המדינה. למרות שפיתוח החיסון לא הסתיים בהליך מסחור, ההשקעה בפיתוח החיסון שידרגה את יכולות המכון להתמודדות עם איומים ביולוגיים וכימיים".
