פרשנותהמשימה הבלתי אפשרית של הפרויקטור האזרחי החדש
פרשנות
המשימה הבלתי אפשרית של הפרויקטור האזרחי החדש
מנכ"ל החברה למתנ"סים טל בסכס נכנס לתפקיד אחרי שמבקר המדינה כבר קבע שהטיפול בעורף נכשל. עדיין לא ברור מה יהיו סמכויותיו בשטח
הנסיבות שבהן טל בסכס (47) נכנס לתפקיד הפרויקטור האזרחי במלחמה אינן קלות. זה קורה אחרי שמבקר המדינה כבר הגדיר את הטיפול בעורף ככישלון, אבל עדיין נשאר בהחלט לאן להידרדר. בסכס היה בכלל המועמד הרביעי לתפקיד, מה שלא מעיד על מחסור בכישורים, אבל מבהיר שהוא לא היה בחירה ראשונה של מקבלי ההחלטות.
ומעל הכל, כלל לא ברור מהן הסמכויות של הפרויקטור האזרחי. הוא אמור לעמוד בראש גוף על־משרדי מתכלל לניתוב עבודת הממשלה לפתרון בעיות וצרכים שיעלו מהשטח עם תקציב של 15 מיליארד שקל. אבל לא ברור מה היחסים ומאזן הסמכויות בינו לבין אינספור גופים, מינהלות, פרויקטורים, משרדים ופיקודים אחרים. כלומר, חלק מהאתגר שלו לא יהיה ביצוע - אלא למנוע מאבקי סמכויות וליצור שיתופי פעולה.
בסכס מביא איתו לתפקיד יתרונות וחסרונות. החיסרון העיקרי הוא שאת רוב הקריירה שלו עשה בעולם העסקים וההייטק והחברה למתנ"סים היא תפקיד הניהול הציבורי הבכיר הראשון שלו. זה אומר שאין לו יתרון של סמכותיות כלפי בכירי השלטון הציבורי. היתרון הגדול הוא שבתור מנכ"ל החברה למתנ"סים הוא היה הבוס של אלף מרכזים קהילתיים שהם כלי ביצוע מרכזי בפרויקטים אזרחיים ושלצורך זה הוא עבד מול שורה של משרדים אזרחיים שמולם יעבוד גם בשיקום המפונים והעוטף. בסכס, כמה סימלי למצב, יצא לחל"ת מהחברה למתנ"סים.
עוד יתרון גדול הוא שפרויקטור אינו תפקיד חדש לבסכס. זה המקצוע שלו כבר הרבה שנים. בתפקידו הקודם כסמנכ"ל חברת ניהול הפרויקטים מילגם בסכס היה אחראי על עשרות פרויקטים, בין היתר במגזר הציבורי ובמשרדי הממשלה. גם כמנכ"ל החברה למתנס"ים הוא נתפס כפרויקטור. למשל, מטרה שהוא הציב מאוד גבוה בסדר העדיפויות היתה שילוב דיגיטציה בחברה.
בניגוד למועמדים שקדמו לו לתפקיד הפרויקטור האזרחי כמו מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר אודי אדירי ומנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר, לבסכס התפקיד הוא קידום. הוא יקבל חשיפה תקשורתית לאומית שלא היתה לו מעולם, ואם לא יתרסק יתקדם לדרג הראשון של המנהלים בשירות הציבורי ואולי לא רק שם. זאת כמובן אם לא יאלץ להתפטר כמו לא מעט פרויקטורים.
ביוני 2021, זמן קצר לפני סיום כהונתם, שר החינוך יואב גלנט ושר הדיגיטל הלאומי דוד אמסלם חתמו על כתב מינויו של בסכס בחברה למתנ"סים. למרות העיתוי החשוד המינוי לא נחשד כפוליטי וגם אושר על ידי הוועדה לבדיקת מינויים. יו"ר החברה למתנ"סים אבי וורצמן הסביר את המינוי ברצון "לקדם, כאסטרטגיה, את נושא הפיתוח הכלכלי, החדשנות והטכנולוגיה והחיבורים עם המגזר העסקי".
לבסכס יש יתרון נוסף. בשבועות האחרונים הוא הרבה להסתובב ברחבי הארץ בין הקהילות המפונות והנצורות ולמד להכיר את הצרכים שלהן וגם עד כמה הם לא מסופקים. מקורבים מדווחים שהוא מאוד מודאג מהמצב במלונות המפונים וחושש שהוא עלול להפוך לפצצת זמן ולהתדרדר לתופעות מסוכנות: אלימות נוער משוטט ופגיעות מיניות. כלומר אחת המטרות העיקריות שלו צריכה להיות פתיחת בתי ספר תיכון למפונים ושילובם במסגרות חינוך משלים.
באוגוסט השתתף בסכס בוועידת החינוך של ynet ו"ידיעות אחרונות". אמירה ביקורתית שלו היתה ש"אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא שרק 2%, מעט מדי מתקציב המדינה מופנה לאתגרים של החינוך הבלתי־פורמלי". לאור הנפיצות הגדולה של הנעשה ברחוב הערבי והשאלה האם יפרצו או לא מהומות שם, כדאי לשים לב לאמירה שלו ששיעור הצעירים הרעבים חסרי המעש - 29% - כפול מממוצע ה־OECD. לדבריו, "כשאתה חסר מעש, אתה נפלט לרחובות". עכשיו קיים חשש שחוסר המעש יוביל להתלקחות בערים המעורבות ובסכס יצטרף לנסות למנוע זאת.
