דעהיד על הדופק: חייבים לשמר את אחוז החוב הנמוך של ישראל מהתוצר
דעה
יד על הדופק: חייבים לשמר את אחוז החוב הנמוך של ישראל מהתוצר
סך החוב, האשראי ואיגרות החוב שהנפיקו משקי בית בישראל היווה אשתקד 44.2% מהתוצר מקומי הגולמי. מדובר ביחס חוב-תוצר נמוך מאוד בהשוואה לרוב המדינות המפותחות, אבל רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, מזהיר מפני אובדן הנכס החשוב
"אנחנו בוכים וקונים דירה / במגרש קטנטן באזור יוקרה / בוכים כמו חתול ונוסעים לחו"ל / בוכים ושרים אחרי המבול".
בשירם "בוכים לך מולדת" מיטיבים לכאורה הגששים לתאר את הרגלי הצריכה של הציבור הישראלי – קונים ובוכים, אבל האמנם? מנתונים חדשים של קרן המטבע הבינלאומית עולה כי בכל הקשור לנטילת חובות הצרכן הישראלי והמשק בכלל מתנהלים כלל לא רע.
אז מה אכפת לי לפתוח שנת טורים חדשה עם ממצאים מפרגנים? כשבוחנים את סך החוב, האשראי ואיגרות חוב שהנפיקו משקי בית בישראל (מגזר עסקי) מגלים כי הם היוו 44.2% בלבד מהתוצר המקומי הגולמי בשנה שעברה.
רוב המדינות עם שיעורי חוב נמוכים יותר הן משקים מתעוררים ומתפתחים. לעומת זאת, בבריטניה עמד שיעור החוב על 83.2 אחוזים, בארה"ב 74.4% אחוזים, ביפן, שמשקי הבית שלה נחשבים חסכנים, 68.2 אחוזים ובקנדה, שימו לב, 102.4 אחוזים.
אם כך, משקי הבית בקרב המדינות המפותחות נוטות לפתח יחסי חוב גבוהים בהרבה בקרב משקי הבית מאשר בישראל, אבל לא מדובר רק במשקי הבית, גם הממשלה נוטה לנהל מדיניות תקציבית שקולה וחסכנית, יחסית. כך לפחות מעידים נתוני 2022. כשבוחנים את שיעור החוב מהתוצר של ההתחייבויות הממשלתיות הציבוריות (איגרות ונכסי חוב שהונפקו על ידה) מגלים כי בישראל עמד שיעורן על 60.9% בשנה שעברה, כשיחס חוב תוצר של 60 אחוזים נחשב סוג של תקן שמדינות מפותחות מכוונות אליו לאורך זמן. הישגה של ישראל מרשים הן בהיבט זה והן לאור מהירות החזרה לרף הרצוי לאחר סטייה גדולה שגרמה הקורונה. גם בהיבט של ההוצאות הביטחוניות שצורכות מתקציב המדינה נתחים גדולים יותר מאשר מדינות מפותחות רבות אחרות, ההישג מרשים.
ובעולם? גם כאן הסיפור של יפן מוכר – יחס החוב הממשלתי לתוצר שלה עמד על 261.3% בשנה שעברה. למזלה של הממשלה שם, גם תשואות הפדיון על איגרות החוב הללו נמוכות - יש להן ביקוש. ואולם, מדינות מפותחות רבות אחרות "מתהדרות" ביחס חוב ממשלתי לתוצר גבוה מ-100%: ארה"ב עם 121.4%; צרפת עם 111.7%; קנדה עם 106.6%; בריטניה עם 101.4% ועוד. תשואות הפדיון במדינות הללו קצת פחות נמוכות.
מצב דברים זה מקנה לישראל כבר מספר שנים יתרון על פני מדינות אחרות בכל הקשור לציוני החוב של המשק בידי סוכנויות דירוג האשראי. מדובר באחד הפרמטרים החשובים ביותר לדירוגים הללו. העלאות הריבית החדות הפוקדות זה שנה וחצי את העולם המפותח בעייתיות יותר עבור מדינות שיחסי החוב–תוצר שלהן, הן של הממשלה והן של משקי הבית, גבוהים. כך גם ההוצאות הכבדו בעת הקורונה.
ישראל, מנגד, הרשימה עם עודף תקציבי בשנה שעברה וכאמור משקי הבית שלה הוציאו פחות ונטלו פחות התחייבויות. השנה משתנה התמונה ותקציב המדינה שב לגירעון שלעת עתה גדל והולך, אם כי עדיין נמוך משמעותית מהרף המקובל למדינות המפותחות, כ-3 אחוזים מהתוצר.
בהקשר זה, שנת 2024 עלולה להיות מאתגרת יותר נוכח האטה של צד ההכנסות וגידול של צד ההוצאות. כדי לשמר את היתרון הישראלי בכל הקשור ליחסי החוב, החשיבות של נקיטת משמעת פיסקאלית גדלה והולכת. חשוב שלא נאבד את הנכס הזה וגם אם רוב הזרקורים מופנים כיום לסוגיות המשפטיות והביטחוניות, על המדיניות התקציבית להיות אחראית ומרוסנת. זה חשוב תמיד וזה חשוב עוד יותר כיום.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
