הפיצויים: מענה כלכלי מלא לתושבי העוטף ונפגעי רכוש, סיוע חלקי לעסקים שנפגעו
הפיצויים: מענה כלכלי מלא לתושבי העוטף ונפגעי רכוש, סיוע חלקי לעסקים שנפגעו
לתוכנית המתגבשת באוצר ובבנק ישראל לפיצוי על נזקי המלחמה יש דמיון למתווה הסיוע לעסקים בעת משבר הקורונה. האוצר הכריז כי כבר השבוע יוחלט על מתווה שיאפשר להתמודד עם הדעיכה בפעילות העסקית, אבל הודה: "המדינה לא תשפה את כל ההפסדים בכל הארץ"
ביממה האחרונה הציגו פעמיים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וצמרת משרדו את הצעדים הכלכליים הראשוניים לתקופת המלחמה. כבר כעת ברור לכולם כי מדובר במערכה ארוכה, ולכן המגזר העסקי ציפה להכרזות על תוכניות הממשלה שיפיגו את אי־הוודאות.
בטרם נפרט את כלל הצעדים שמתכוונים לנקוט אותם, כדאי לחדד את המסרים שהממשלה ביקשה להעביר לציבור. מסר ראשון: לתושבי העוטף יינתנו מענים מלאים ככל שיידרש. מסר שני: כל מי שנמצא במעגל הראשון, כולל אנשי מילואים, לא ייפגע מבירוקרטיה טכנית - כמו תהליכי אכיפה וגבייה. מסר שלישי ופחות נעים נמסר על ידי ראש אגף תקציבים יוגב גרדוס: "המדינה לא תשפה ב־100% את כל ההפסדים העסקיים בכל הארץ. אין יכולת כזו".
את נזקי המלחמה נהוג לחלק לנזקים ישירים ועקיפים. נזקים ישירים הם כאלה שאירעו באופן ישיר מפגיעת טרור, זו יכולה להיות רקטה שפגעה בכלי רכב או במבנה, זה יכול להיות בית שניזוק מירי וכל אלימות אחרת. הפגיעות הללו מפוצות בכל רחבי הארץ באופן מלא מקופת המדינה דרך מנגנון שנקרא "מס רכוש, קרן הפיצויים". חלק מהנזקים דורשים בדיקת שמאי ומהנדס, ובחלק ניתן להסתפק באישור של קצין משטרה. לרשות המסים יש אפשרות להעניק מקדמות על חשבון תשלומי הפיצוי, כך שאנשים שנמצאים במצוקה תזרימית וחוו נזק ישיר יוכלו לעשות שימוש בכספים אלו. היקף הכספים הנמצא בקרן לפני פרוץ המלחמה עומד על 18 מיליארד שקל.
הנזקים העקיפים כוללים את הערים שלא ניתן לפתוח בהן עסקים בשל הנחיות פיקוד העורף. וגם אם ניתן לפתוח את העסקים, הרי שהפעילות העסקית דלילה. הנזקים העקיפים כוללים גם אובדן מלאי וכדומה. פיצוי זה רלבנטי במיוחד לעסקים שמבוססים על מבקרים כמו מסעדות וחדרי כושר. בנוסף עסקים אלה יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית, שמהווה תשלום על הוצאות קבועות. החוק קובע כי פיצויים על נזקים עקיפים יינתנו רק לעוטף עזה עד 7 ק"מ מהגבול.
אבל בשאר הארץ המצב אחר והחוק לא קובע פיצוי לנזקים עקיפים אף על פי שיש כאלה. עסקים בכל הארץ סובלים מירידה דרמטית בהיקפי הפעילות הן בשל מגבלות פיקוד העורף, הן בשל גיוס עובדים רבים בצו 8 והן בשל צניחה בביקוש עד קיפאון מלא בענפים רבים דוגמת קמעונאות, תרבות, פנאי ותיירות. בשל המצב הייחודי הזה, האוצר הכריז כי בתוך 48 שעות הוא יגבש מתווה למענקים שיאפשרו להתמודד עם הדעיכה בפעילות העסקית. התוכנית המתגבשת בימים אלה צפויה להיות דומה למתווה הסיוע לעסקים שהיה בעת משבר הקורונה, אז קיבלו עסקים רבים מענקים והקלות בשל העובדה שהיו מושבתים זמן רב.
הסיוע אז היה בכמה מישורים: ניתנו מענקים לעצמאים בהתאם לצניחה בגובה ההכנסות ומחזורי הפעילות שעמדו על אלפי שקלים בחודש. בנוסף כללה התוכנית מענק להשתתפות בהוצאות הקבועות של עסקים שהגיע עד ל־400 אלף שקל לעסק, גם כן כתלות בהיקף הפעילות והפגיעה בה. ניתן גם פטור מארנונה לכמה חודשים, הוקמה קרן הלוואות מיוחדת בערבות מדינה וכן הוגש סיוע לענפים שנפגעו במידה ניכרת ממשבר הקורונה. סביר כי רוב אם לא כל הפתרונות הללו יוצעו גם הפעם.
ייתכן שכחלק מלקחי משבר הקורונה המנגנונים לזכאות למענקים וההטבות יהיו פשוטים יותר, שכן לאחר הקורונה נוצרה סיטואציה לא נעימה שבה המדינה דרשה חזרה מענקים למי שבדיעבד לא עמד בתנאים. עוד נציין כי צעד מרכזי (ויקר) שננקט בקורונה לא צפוי להתרחש הפעם לפי דבריו של סמוטריץ'. הכוונה היא לתשלום שכר לעובדים שייצאו לחל"ת. פעולה זו ננקטה במשבר הקורונה והביאה להוצאה של מאות אלפי עובדים לחל"ת לתקופה ארוכה, ולהשלכות ארוכות טווח על שוק העבודה, וצורך בהפעלת מנגנוני מענקים לצורך עידודם לשוב לעבודה. הפעם נראה שבאוצר נזהרים מהשימוש בצעד זה, ואף על פי שיש ענפים שכבר מדברים על הוצאת עובדים לחל"ת. "אני מתנגד נחרצות למתווה החל"ת, אני חושב שהוא רע ולא מתאים", אמר סמוטריץ' בישיבה של ועדת הכספים אתמול.
בכל מקרה, הצעדים שנקטה ונוקטת המדינה לא מתיימרים לכסות את כל ההפסדים בגין המלחמה, אלא המטרה היא לאפשר לעסקים לשרוד. הסיבה שהממשלה לא רוצה לפצות באופן מלא על הנזקים העקיפים היא כפולה. ראשית, מדובר בסכומים גדולים מאוד. בוועדת הכספים נאמר כי מדובר ב־40 מיליארד שקל אם הלחימה תימשך כמה חודשים. שנית, הממשלה לא רוצה לייצר תמריץ לעסקים שלא לפעול, המטרה היא שכל עסק ירצה ויחתור כמה שיותר להמשך הפעילות שלו תוך כדי התאמה לתנאים הקשים שנכפו על ישראל. לצד מענקי ההמשכיות העסקית, האוצר הכריז על צעדים נוספים לסיוע לעסקים, בהם הגדלה של קרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים בהיקף של עוד 4 מיליארד שקל; דחייה של תשלומי מע"מ לכל העסקים שהמחזור שלהם עד 50 מיליון שקל (למעלה מסכום זה יש צורך בבקשה פרטנית); המדינה תאריך רישיונות ותדחה תשלום אגרות לתקופת הלחימה, ותקדים תשלומים לעסקים שמספקים למדינה מוצרים ושירותים. מעבר לכך, הוחלט על דחיית תשלומי ביטוח לאומי לעצמאים, כאשר בשלב זה אין דחייה לעסקים קטנים.
בנוגע למפונים מאזור עוטף עזה, הממשלה החליטה על מענק מיידי, שאינו קשור לנזקים הישירים והעקיפים, בהיקף של 1,000 שקל ליחיד ועד 5,000 שקל למשפחה, המענקים יוזרמו בתוך ימים ספורים לחשבונות הבנק של המפונים. בכנסת הושמעו קריאות להגדלת הסכום, ויש מקום להעריך שסכום זה יוגדל בהמשך. מעבר לכך, משרד האוצר הודיע שהמפונים לא ישלמו ארנונה על החודשים הקרובים, וגם מי ששילם מראש יוחזרו לו התשלומים. בנוסף נציין כי יש סיוע ייעודי לנפגעי משפחות איבה דרך ביטוח לאומי.
ברשות המסים הכריזו כבר בשבוע שעבר על דחיית מועדים בשורה של נושאים, בהם הצהרות הון, דיווחים למע"מ, עצירה של קנסות בגין פיגור, ועצירה של פעולות אכיפה וגבייה בתקופה הקרובה. כמו כן, בכוונת הרשות להאריך "מועדים מהותיים" בדיני המסים, כלומר שכל חובה התלויה בחוק במספר של ימים או חודשים, לא תכלול בתוכה את ימי הלחימה. מהלך זה מצטרף למהלך כללי של הממשלה להאריך את הרישיונות והאגרות בכלל התחומים לזמן הלחימה.
בנק ישראל הבין עוד לפני משרד האוצר שנדרשים צעדים דרמטיים כדי לייצב את המשק והשווקים. זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה הודיע הנגיד פרופ' אמיר ירון על תוכנית למכירת דולרים בהיקף של 30 מיליארד דולר. השקל אומנם נחלש מאז המלחמה והוא נושק כבר לרמה של 4 שקלים, אולם בהחלט ייתכן שלולא אותה תוכנית של בנק ישראל, הוא כבר מזמן היה חוצה את שער זה לאור האירועים הדרמטיים. בנוסף, ביום ראשון פורסם המתווה שהפיקוח על הבנקים גיבש ביחד עם הבנקים להקפאת הלוואות ומתן פטור מעמלות לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה. לפי מתווה זה, אוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה - יישובים הנמצאים 30 ק"מ מהגבול, משפחות הנרצחים והנעדרים ואוכלוסיית המילואים - יהיו זכאים להקפאת הלוואות למשך שלושה חודשים ללא צבירת ריבית על תקופת ההלוואה וכן פטור ממרבית העמלות בבנק. שאר הציבור יוכל גם כן להקפיא הלוואות לשלושה חודשים, אך יצבור ריבית על תקופת ההקפאה בדומה למתווה הקפאת ההלוואות בקורונה.
המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי ציין במסיבת עיתונאים שערך אתמול כי מהערכות ראשונות שנעשו הרי שעלות יישום המתווה לבנקים תעמוד על 3-2 מיליארד שקל. "המערכת הבנקאית הרוויחה יפה בשנתיים האחרונות. המתווה שלנו נותן מענה לאוכלוסייה שנקלעה לקשיים, והעלויות שלו סבירות עבור המערכת הבנקאית", הוא אמר.
מתווה הבנקים עורר ביקורת על כך שאינו כולל מספיק הטבות, בטח בהשוואה למצבם של הבנקים שנהנים מרווחיות גבוהה. אשתקד הרוויחו הבנקים 24 מיליארד שקל. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני אמר כי "נגיד בנק ישראל הכין תוכנית שאני לא מרוצה ממנה. אני מבקש שהבנקים יוותרו על הריבית". ואילו סמוטריץ' אמר בוועדת הכספים כי הוא מצפה שהבנקים ייכנסו מתחת לאלונקה: "הבנקים נכנסו למצב עם כיסים מלאים, והם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה. אני לא רוצה להגיד מה אם לא, אם זה לא יעבוד בטוב, זה יעבוד בחקיקה".
בתגובה לביקורת שנשמעה אמר חחיאושילי שהמתווה נותן מענה טוב ובעיקר מהיר לאוכלוסייה שנפגעה במשבר, וכי הוא בהחלט עשוי להשתנות ולהתרחב בהתאם להתפתחויות. עוד רמז חחיאושילי כי ישנם צעדים נוספים שמתוכננים: "אנחנו חושבים לטווח ארוך. לא נכון לשלוף כבר עכשיו את כל התותחים הכבדים".
יוזמה נוספת רחבה יותר בנוגע לפטור מתשלומי חוב מקדם שר המשפטים יריב לוין. מדובר בתזכיר חוק, ולפיו אוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה יוכלו לדחות באופן גורף את כל התשלומים שלהן עד לסוף השנה. הצעת חוק שאם תהפוך לחוק, תחול גם על הבנקים. חחיאושילי הסתייג אתמול מהיוזמה הזו ואמר כי "אנחנו בשיח עם משרד המשפטים. חשוב להבין עד הסוף את ההשפעות המאקרו־כלכליות של חוק כזה - הוא מאוד רחב, הוא כולל המון תשלומים שהציבור צריך לשלם ולדחייה גורפת של כל התשלומים עלולות להיות השלכות וצריך לחשוב טוב לפני שעושים כזה צעד. המתווה שהקמנו נותן מענה לאוכלוסיות הללו לפחות בכל מה שקשור אל מול המערכת הבנקאית".
