המחלוקת על מינוי נציב שירות המדינה: כהונת הרשקוביץ הוארכה בשלושה חודשים
המחלוקת על מינוי נציב שירות המדינה: כהונת הרשקוביץ הוארכה בשלושה חודשים
הממשלה אישרה את הארכת הכהונה של דניאל הרשקוביץ "לאור נסיבות חריגות שנוצרו". זאת, לאחר שהיועמ"שית יצאה נגד כוונת ראש הממשלה נתניהו למינוי אישי של נציב, ללא ועדת איתור
הממשלה אישרה היום את הארכת כהונתו של נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ בשלושה חודשים חודשים נוספים. כהונתו של הרשקוביץ היתה אמורה להסתיים ביום חמישי הקרוב, והיא הוארכה עד 12 בדצמבר או עד למינוי נציב קבוע, המוקדם מביניהם.
לפני כחודשיים וחצי שלחה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרה מיארה, מכתב לנתניהו, בו קבעה כי יש להקים ועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס לטובת מינוי נציב שירות המדינה הבא. זאת, על בסיס החלטות ממשלה קודמות ולמען האינטרס הציבורי. למרות זאת, בחודש שעבר הממשלה אישרה פה אחד כי הנציב הבא יהיה מינוי אישי של ראש הממשלה נתניהו וכי מינויו יאושר בוועדה למינוי בכירים בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס.
בהודעה שפורסמה מטעם היועמ"שית לפני הדיון נכתב כי "יש מניעה לקדם את הצעת ראש הממשלה לכך שנציב שירות המדינה ימונה על ידיו באופן אישי ופוליטי, ללא בדיקה מקצועית של כישורים מקצועיים והתאמה. יש לקבוע הליך תחרותי פתוח לבחירת נציב שירות המדינה כדי לאפשר למועמדים מתאימים להתמודד על התפקיד". החלטת הממשלה בניגוד לעמדת היועמ"שית גררה עתירות בנושא לבג"ץ.
הכוח העצום שבו מחזיקה הנציבות הופך אותה לאחד החסמים האחרונים בכל הקשור לעיסוק לא תקני בג'ובים, מכרזים ומינויים פוליטיים בשירות הציבורי בישראל.
חוות הדעת של המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, שנשלחה לממשלה לפני הדיון הקודם, התייחסה גם לבעייתיות בהקשר המקצועי: "לפי הצעת ההחלטה הנדונה, ראש הממשלה יוכל לבחור אדם לתפקיד החשוב והרגיש בלי כל התחשבות בתנאי סף, כשירות, ניסיון או התאמה מהותית, ובלי הליך תחרותי ופומבי שמהווה כלי עזר חיוני לבחירה מושכלת של מי שממלא תפקיד בכיר מסוגו של נציב שירות המדינה".
ביום שישי האחרון, בסמוך לפרסום הצעת המחליטים שצפויה לעלות לאישור הממשלה על הארכת כהונתו של הרשקוביץ, פרסם משרד המשפטים את תגובת היועמ"שית בהרב מיארה לעתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה להכפיף את מינוי הנציב הבא לראש הממשלה.
"החלטת הממשלה בעניין דרך מינוי נציב שירות המדינה יוצרת מצב חדש, לפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה, ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציב בעבר, אינה חוקית. מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי", נכתב בתגובת היועמ"שית לבג"ץ.
