המפעל המזהם ביותר בישראל: רותם אמפרט של עידן עופר
המפעל המזהם ביותר בישראל: רותם אמפרט של עידן עופר
רותם אמפרט, בזן ופז בתי זיקוק אשדוד הם המפעלים המזהמים בישראל, כך לפי מדד המשרד להגנת הסביבה ל־2021. המשרד שינה את את שיטת הדירוג כך שחלק המציון השתנו אך לטענתו הדבר "מפשט את מלאכת איסוף הנתונים"
מפעל רותם אמפרט מבית ICL (כיל לשעבר) שבבעלות איש העסקים עידן עופר, הוא המפעל המזהם ביותר מבין המפעלים הציבוריים והממשלתיים בישראל. כך לפי ״הרשימה האדומה״ לשנת 2021 של המשרד להגנת הסביבה שהתפרסמה הבוקר, שבמסגרתה מדורגים מדי שנה 123 מפעלי תעשיה גדוליים בבעלות 45 חברות ציבוריות וממשלתיות לפי השפעתם הסביבתית.
רותם אמפרט דורג כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר, עם עלייה של 3% בניקוד בהשוואה לשנת 2020. אחריו מככבות לרעה ברשימת המפעלים האדומים בזן, פז בתי זיקוק אשדוד, כרמל אוליפינים, אלקון (מרכז מיחזור נאות חובב), אסדת לווייתן, שפד"ן, גדיב, תחנת הכוח אורות רבין שבבעלות חברת החשמל ומט"ש רהט. בצמרת הרשימה נותרו כמעט אותם מפעלים לאורך השנים האחרונות.
מדד ההשפעה הסביבתית מציג את הסיכון הסביבתי הנשקף מפעילות מפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתית. המפעלים השונים מדורגים על ידי המשרד להגנת הסביבה לפי אי־הציות שלהם לחוקים ולתקנות סביבתיות, עיצומים שהושתו עליהם בשל עבירות ורשלנות סביבתית, לצד ניקוד חיובי על ניהול סיכוני סביבה ברמת הממשל התאגידי והצטרפות למנגנון וולונטרי של המשרד להגנת הסביבה שמטרתו לעודד הפחתה יזומה של פליטות גזי חממה (״שעת אפס״).
מפעל רותם אמפרט מבית ICL הגיע לראש הרשימה בשל הפרות הזרמת שפכים, הפרות תשתית וחריגת פליטות מזהמות לאוויר בשנת 2021. גם בשנתיים שקדמו לכך הוטלו על המפעל עיצומים בשל זיהום אוויר, הפרות בתנאי היתר הפליטה, אי־הגשת מסמכים ודיווחים ואירועי חומרים מסוכנים נקודתיים. ב־2021, השנה שאליה מתייחס המדד, החברה לישראל שבבעלות איש העסקים עידן עופר החזיקה ב־4 חברות בעשירייה המובילה במדד (כיל רותם, בזן, כרמל אוליפינים וגדיב פטרוכימיה).
בזן הגיעה למקום השני בשל חריגת פליטות מזהמים, דליפת בנזן ואירוע חומרים מסוכנים. בשנת 2020 דורג המפעל במקום השלישי, וב־2019 במקום הראשון. לפי המשרד להגנת הסביבה, במהלך שנת 2021 תועדו הפרות שונות וניתנו לבזן התראות על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר, תפעול לקוי וחריגות בהזרמות לים. בשנת 2020 הורשע המפעל בהליך משפטי בגין שריפה במכל חומרים מסוכנים, ואף הוצא לו צו מינהלי על אי־שדרוג מתקן תשתית והוגש נגדו כתב אישום על אירוע סביבתי שהתרחש בשנת 2016. הממשלה התחייבה לפנות את המפעלים המזהמים שבמפרץ חיפה עוד לפני סוף העשור, אך אישור תוכנית המתאר (תמ״א 75) הנדרשת לנושא מתמהמה בשל לחצים פוליטיים, לאחר שדיונים בנושא בוטלו בשל דרישת ראש עיריית קריית אתא מטעם הליכוד, יעקב פרץ.
בית הזיקוק פז הגיע למקום השלישי בדירוג, לאחר שבשנת 2020 נחשב למפעל המזהם ביותר בישראל. הסיבה לדירוגו במקום השלישי היא זיהום אוויר מעל הסף שהוגדר לו בהיתר הפליטה, לצד שימוע בגין חריגות בפליטה לאוויר והפרות נוספות. מפעל כרמל אוליפינים מבית בזן דורג בשנים 2020–2021 במקום הרביעי, בשל פליטות לאוויר וזיהום נחל הקישון ואי־עמידה בהיתר הפליטה.
במקום החמישי, זה שנתיים רצופות, דווקא אלקון - מרכז מיחזור שפעילותו אמורה לצמצם זיהום סביבתי. המפעל תועד פולט לאוויר אמוניה בריכוזים חריגים ומזהם את האוויר, ואף הוטל עליו עיצום כספי בשל תחזוקה לקויה של מוקדי שפכים ופסולת מסוכנת. אסדת לווייתן מדורגת במקום השישי, לאחר שבשנת 2020 דורגה במקום התשיעי. אסדת לווייתן שבבעלות קבוצת דלק וניו מד אנרג׳י הידרדרה בדירוג בשל הזרמת מזהמים לים ואי־עמידה בתנאי היתר הפליטה, עבודה לא לפי הנהלים, הפרות תפעול ואי־דיווח כנדרש ועיצומים כספיים שהוטלו על החברה.
הרשימה לא מדרגת את המפעלים רק לפי השפעתם הסביבתית השלילית. המשרד להגנת הסביבה החליט להעניק למפעלים "בונוס" שיכול להפחית עד 20% מהניקוד השלילי, ככל שהם נוקטים ב־5 פעולות וולונטריות שונות. כך, למשל, אימוץ תקן ניהול סביבתי, ניהול אנרגיה, הצגת מהלכי התייעלות סביבתית וולונטריים, פרסום דו"ח אחריות תאגידית (לפי הנחיות הארגון הבין לאומי GRI) וגם התחייבויות במסגרת מנגנון ״שעת האפס״ של המשרד להגנת הסביבה, שמטרתו לאגד חברות המציבות יעדים וולונטריים להפחתת פליטות גזי חממה. עד היום הצטרפו למנגנון של המשרד חמש חברות, אך בכל מקרה אף אחת מהן אינה נכללת במדד.
רותם אמפרט היא אמנם החברה בעלת ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר לפי המדד, אך היא גם קיבלה את הציון החיובי הגבוה ביותר בשל הפעולות הוולונטריות בהן המשרד מכיר. הניקוד החיובי הגבוה ניתן לה על פרויקטים וולנטרים של חיסכון באנרגיה ומים, עמידה בתקנים וולונטריים ודיווח אחריות תאגידית לפי מנגנוני דיווח בינלאומיים מוכרים.
גם המתודולוגיה של המדד השתנתה, כך בנוסף להוספתו של מנגנון "שעת אפס", החולט כי לא יינתן ניקוד שונה לפליטות לסביבה בהתאם לכמות או ריכוז החומר הנפלט, אלא נקבע ניקוד אחיד. כלומר, חברות לא נמדדות לפי היקף הזיהום המסוכן שלו גרמו, אלא לפי כמות ההפרות. בנוסף, הוחלט כי הציון הסופי לא יכלול הפרות שלא בוצעה בגינן אכיפה ושעניינן דרישות תשתית, תפעול, תחזוקה ואי־טיפול במפגע, אף שבגין מרבית ההפרות לא מבוצעת אכיפה סביבתית. לפי דו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש מאי האחרון, כלפי 60% מהמפגעים הסביבתיים המהותיים המתועדים בישראל לא ננקטו פעולות אכיפה. בשנים 2021-2018 ירד מספר ביקורי הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה במפעלים בכל המחוזות בכ־44%.
במשרד להגנת הסביבה יצרו האחדה השוואתית של הנתונים גם אחורנית, כך שניתן לראות מי הן המפסידות ומי המרוויחות משינוי המתודולוגיה. כך, למשל, בשנת 2019 דורגו מפעלי ים המלח במקום ה־7, אך לאחר השינוי המתודולוגי מצבם שופר רטרואקטיבית והם הועברו למקום ה־14, מפעל מגנזיום ים המלח שיפר מצבו מהמקום ה־10 ל־15, והשפד"ן זז מהמקום השלישי לשישי. יש מי ששינה מיקום לרעה; מט"ש רהט הידרדר מהמקום ה־23 למקום הרביעי, פז בית זיקוק ירד מהמקום הרביעי לשלישי וגדיב מהמקום התשיעי לשמיני. תחנת כוח אורות רבין ירדה מהמקום ה־28 למקום ה־21.
המדד של המשרד להגנת הסביבה נועד לשמש גם ככלי למשקיעים, שכן הוא משקף את רמת הסיכון הסביבתי; ככל שמפעל נמצא גבוה יותר בטבלה, כך הוא חשוף יותר לעיצומים כספיים ותביעות בגין עבריינות סביבתית. אלא שאף על פי שהדירוג המדובר מתפרסם זה 11 שנה, בצמרתו אין שינוי משמעותי; החברות המזהמות ביותר נותרות זהות, גם אם הן משנות את מיקומן היחסי בין השנים.
ד"ר אריה ונגר, מדען בארגון "אדם טבע ודין", אומר כי "ראוי שהמשרד להגנת הסביבה יפעל לצמצום הפחתת פליטות ולביצוע אכיפה משמעותית של ציות לחוק. לצערנו, אנחנו לא רואים נחישות בשני פרמטרים אלו". ונגר מתייחס, בין היתר, להקלות שניתנו במסגרת חוק ההסדרים לתחנות כוח מזהמות בחוק אוויר נקי, ולרפורמה בשם ״חוק רישוי משולב״ העומדת על הפרק, ובמסגרתה תינתן הקלה למפעלים בבחירת הטכנולוגיות להפחתת הזיהום.
מ־ICL נמסר בתגובה: "רותם היא היחידה מבין מפעלי ICL שעדיין מדורגת גבוה. מדובר למעשה בתשלובת של 11 מפעלים שהתמודדו עם פרויקטים סביבתיים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, ללא אח ורע בישראל, בטווח של שנים בודדות. רותם כיום נמצאת במגמת שיפור חסרת תקדים״.
מקבוצת בזן נמסר: "בזן רתומה למאמץ להפחתת פליטות ומגבשת בימים אלה תכנית ארוכת טווח בנושא. בזן השקיעה כ־2.2 מיליארד שקל מאז הפרטת הקבוצה והפחיתה באמצעות השקעה זו עד 96% מפליטות המזהמים״.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "השינוי לא השפיע בצורה משמעותית על דירוג מרבית המפעלים אבל איפשר לפשט את מלאכת איסוף הנתונים. מהדירוג החוסרו בעיקר ליקויים קלים שתוקנו בהתאם לדרישות ולכן לא נעשתה בגינם פעילות אכיפה".
