פרשנותהמלצות ה־OECD מוכיחות: מדיניות הממשלה שגויה
פרשנות
המלצות ה־OECD מוכיחות: מדיניות הממשלה שגויה
דו"ח הביניים של הארגון לקראת תחזית הצמיחה התריע על האטה בפעילות העולמית והזהיר כי רמת האינפלציה תישאר גבוהה מאוד. המלצות הארגון נראות רלוונטיות מאי פעם לממשלה שמגדילה את הגירעון ומתמרצת אבטלה
כלכלני ה־OECD מזהירים מפני אובדן מומנטום בצמיחה העולמית ומורידים את תחזית הצמיחה של 20 הכלכלות הגדולות בעולם (G20) ל־2024 מ־2.9% ל־2.7%, כך עולה מדו"ח הביניים של התחזית העולמית שפרסם הארגון היום (ג').
מדובר בדו"ח פסימי שמבקש להדליק נורה אדומה, מטרתו היא להצביע על האטה בפעילות ועל מגמת צמיחה מתונה יותר ממה שנצפתה במחצית הראשונה של 2023, אז הפגינו כלכלני הארגון אופטימיות זהירה לגבי הפעילות והמאבק באינפלציה. האזהרה היא לקראת הדו"ח החצי שנתי השגרתי שיתפרסם באוקטובר. גם הפעם מעניקים ב־OECD המלצות מדיניות לקראת האתגרים החדשים ומדגישים עד כמה המדיניות של נתניהו וסמוטריץ' שגויה ומזיקה.
בניגוד לניגון שנשמע בתחילת השנה, הגישה משתנה כפי שעולה מכותרת הדו"ח: "התמודדות עם אינפלציה ועם צמיחה נמוכה". בדו"ח כותבים כי "לאחר פתיחה חזקה מהצפוי ב־2023, הודות לירידה במחירי האנרגיה והפתיחה המחודשת של סין, הצמיחה העולמית צפויה להתמתן" ומסבירים כי ההשפעה של המדיניות המוניטרית ההדוקה הולכת ונהיה מובהקת יותר על הפעילות כאשר אמון העסקים והצרכנים יורד, וההתאוששות של הכלכלה הסינית דועכת.
המשתנה המככב בדו"ח הזה הוא ללא ספק האינפלציה, שלפי ה־OECD צפויה להיות עיקשת ודביקה יותר, לרבות אינפלציית הליבה (האינפלציה ללא אנרגיה ומזון), דבר שיאלץ את הבנקים המרכזיים בעולם להותיר את הריבית גבוהה יותר זמן ואף להמשיך עם העלאות הריבית במקומות מסוימים.
"האינפלציה הכללית יורדת, אך אינפלציית הליבה נותרה עיקשת בכלכלות רבות, בעקבות לחצים על התשומות והמרווחים הגבוהים בסקטורים מסוימים", מסבירים ב־OECD ומדגישים "האינפלציה צפויה להתמתן בהדרגה במהלך 2023 ו־2024, אך להישאר מעל יעדי הבנקים המרכזיים ברוב הכלכלות הגדולות: האינפלציה הכללית ב־G20 צפויה לרדת ל־6% ב־2023, אך היא תישאר גבוהה, אף מאוד, גם בשנה הבאה ברמה של כ־4.8%, הרחק מהיעד כאמור. גם אינפלציית הליבה צפויה להישאר גבוהה בשנתיים הבאות: 4.3% השנה ו־2.8% ב־2024".
המסר של ה־OECD הוא ברור: הסיכונים מוטים לצד השלילי, כלומר, שם צופים הידרדרות נוספת במצב ומסבירים בדיוק מדוע. "חוסר הוודאות לגבי העצמה והמהירות של התמסורת של המדיניות המוניטרית (השפעת העלאות הריבית על הפעילות, א.פ.) והתמשכות האינפלציה הם החששות המרכזיים", כותבים בדו"ח הביניים. כאמור, דו"ח נוסף צפוי באוקטובר ולפי הטון הנוכחי צפוי להיות לא מרנין במיוחד.
כלומר, כלכלני הארגון חוששים כי ההשפעות השליליות של הריבית הגבוהה עלולות להיות קשות מהצפוי כאשר דביקות גדולה יותר של האינפלציה, בדומה לזו שאנו חווים כעת, תדרוש הידוק מדיניות נוסף שעלול לא רק לפגוע בפעילות ובתעסוקה כפי שצוין אלא גם "לחשוף פגיעות פיננסית", כלשונם. נזכיר כי כבר ראינו קריסת בנקים, אם כי בינוניים ומאוד חשופים לסקטורים רגישים במיוחד לריביות כגון קריפטו והייטק, בשנה שחלפה. כמו כן, ב־OECD מצביעים על האטה חדה מהצפוי בכלכלה כסיכון מרכזי נוסף שיפגע בצמיחה הגלובלית.
כמו בכל דו"ח, ב־OECD מעניקים כמה המלצות מדיניות. במישור המוניטרי, מפצירים שם כי המדיניות חייבת להישאר מצמצמת עד שיהיו סימנים ברורים לכך שלחצי האינפלציה הבסיסיים ירדו ובאופן מתמשך.
בסוף שבוע האחרון פרסמה קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מחקר שבו נבחנו יותר מ־100 אפיזודות של אינפלציה ב־56 מדינות מאז 1970 ואחת המסקנות הבולטות והמרתקות היתה כי ברוב המוחלט של המקרים בהם משבר האינפלציה לא נפתר, הסיבה לכך היתה מה שהם כינו "חגיגות מוקדמות". כלומר, בנקים מרכזיים שהראו ירידה התחלתית באינפלציה וערבו את המדיניות המצמצמת כאשר האינפלציה היתה עוד ברמה גבוהה יחסית, ואז היא האיצה שוב והכתה.
עוד מסקנה חשובה בהקשר הזה היא כי תהליכים של דיסאינפלציה באמצעות כלי הריבית לוקחים בממוצע לא פחות מ־3.2 שנים. גלים אינפלציונייפ שנוצרים בגלל משבר מחירי אנרגיה הם קשים במיוחד והטיפול בהם הוא ארוך מאוד (עד 5 שנים של ריבית גבוהה). כלומר, המאבק באינפלציה מהסוג שאנו עדים לו כעת, אינו עניין של "זבנג וגמרנו" ויקח הרבה יותר זמן מהצפוי.
נזכיר כי גם האינפלציה בישראל האיצה ומדד אוגוסט הפתיע והקפיץ את האינפלציה השנתית לרמה של 4.1%, כאשר האנליסטים בשוק ההון עדכנו את התחזיות כלפי מעלה. נגיד בנק ישראל אמיר ירון צריך יקבל את החלטת הריבית בעוד כחודש ועד אז יתפרסם גם מדד ספטמבר שצפוי להיות קריטי להחלטה הזו. עם זאת, בעקבות ההתפתחויות האחרונות, לרבות חידוש תהליך הפיחות של השקל וקצב הגידול הגבוה של השכר הנומינלי, יחד עם עליות במחירי האנרגיה, גברו הסיכויים להעלאת ריבית נוספת עד סוף השנה.
במישור הפיסקאלי, ב־OECD מזהירים כי הלחצים התקציביים הולכים וגוברים כתוצאה מהעלייה בנטל החוב הציבורי, הגדלת ההוצאות הקשורות להזדקנות האוכלוסיות, לטיפול באיכות הסביבה ובעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה - הגדלת הוצאות הביטחון וההגנה.
"דרושים מאמצים משמעותיים יותר לבנייה מחדש של מרחב התמרון התקציבי בטווח הקרוב ולתוכניות פיסקאליות אמינות בטווח הבינוני והארוך כדי לשפר את המדיניות המאקרו־כלכלית ולהבטיח את קיימות החוב", נכתב בדו"ח. בנוסף חוזרים בדו"ח על ההמלצה "להגביר את הרפורמות המבניות כדי לחזק את סיכויי הצמיחה תוך הפחתת חסמים בשוקי העבודה, שיפור פיתוח המיומנויות המיועדות להגביר פריון והשתתפות בכוח העבודה, תוך הפיכת תהליך הצמיחה למכיל ומכליל יותר".
למרות שבדו"חות ביניים אין התייחסות לישראל אלא רק לכלכלות הגדולות, ההמלצה הזו נראית רלוונטית מאי פעם: ממשלת נתניהו-סמוטריץ' נראית אבודה מבחינת מדיניות המאקרו תוך הזנחה מוחלטת מאותן המלצות.
הממשלה הנוכחית מגדילה גירעון שחרג מהתקרה ועומד כבר על 1.3% תמ"ג, מבזבזת כספים ומתמרצת באופן אקטיבי אבטלה בעיקר באוכלוסייה החרדית.
