סגור
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בכניסה לישיבת הממשלה 9.7
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בכניסה לישיבת ממשלה (צילום: GIL COHEN-MAGEN/Pool via REUTERS)

היועמ"שית בעד דחיית חוק הנבצרות "לפחות לכנסת הבאה"

גלי בהרב-מיארה הגיבה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ לתיקון בחוק יסוד שמונע להוציא את נתניהו לנבצרות, וטענה כי מדובר ב"מקרה חריג שבו נחצה גבול ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". לדבריה, "הצעות החוק נועדו לסכל את הדיון בעתירות בעניין מצבו האישי-משפטי של רה"מ"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה השיבה היום (שני) לצו על תנאי של בג"ץ בנוגע לחוק הנבצרות, שהורה להם לנמק מדוע לא להחילו רק מהכנסת הבאה - וטענה כי יש לדחות את תחולתו לפחות עד לכנסת הבאה.
בכתב התשובה שלה כתבה היועמ"שית כי" חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי". היא ציינה כי באמצעות דחיית התחולה, לכל הפחות לכנסת הבאה, תינתן אפשרות "לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד ומאחורי 'מסך בערות'".
עוד כתבה בהרב-מיארה כי התיקון לחוק משקף "עניין קיצוני של התופעה עליה עמדה הנשיאה חיות בפסק דין פסילת דרעי, שבה חברי כנסת מנצלים את הקלות שבה ניתן לתקן חוק יסוד לצרכים פוליטיים נקודתיים. "לפנינו מקרה חריג שבו נחצה גבול ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת", כתבה.
היא ציינה שוב את הליך החקיקה המואץ של החוק בעקבות עתירות תלויות ועומדות שביקשו להוציא את נתניהו לנבצרות. לדבריה, "הצעות החוק נועדו לסכל את הדיון בעתירות כבר בשלבים המקדמיים, כל זאת באופן הקשור באופן ישיר למצבו האישי-משפטי של ראש הממשלה.
כתב התשובה הוגש על ידי מנהל מחלקת הבג"צים עו"ד ענר הלמן ועו"ד רן רוזנברג ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
שלושה שופטי עליון, בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, דנו לפני כחודש וחצי בעתירות נגד החוק, והודיעו כי ב-28 בספטמבר יתקיים דיון מורחב בהרכב של 11 שופטים. השופטים התבטאו רבות בדיון נגד המניע הפרסונלי לחוק, שלטענתם חוקק באופן ברור עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו. נכון לרגע זה, נראה כי בג"ץ הולך לכיוון של אישור החוק רק מהכנסת הבאה, וכך הוא מנטרל את אפקט החוק הפרסונלי. אין זה אומר שבג"ץ מתערב בחוק, אבל מראה שישנה אפשרות שהוא לא יחול כרגע.
התיקון לחוק שעבר במרץ, נזכיר, נחקק במהירות בעקבות עתירה אחרת, שביקשה להוציא את נתניהו לנבצרות. התיקון קבע סיבות להוצאה לנבצרות של ראש ממשלה רק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית בלבד. בנוסף הוא חייב אישור של רוב גדול מאד של שרים או חברי כנסת לכך.
התיקון גם הסיר אפשרות של נבצרות מסיבה פלילית, וגם לקח מהיועצת המשפטית לממשלה את הסמכות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. כך הוא אפשר למעשה לנתניהו לעסוק במהפכה המשפטית ללא סיכון לנבצרות בשל בהפרת הסדר ניגוד העניינים שלו.