החלטה דרמטית: הנציבות האירופית חידשה את ההכרה במעמד התאימות של ישראל
החלטה דרמטית: הנציבות האירופית חידשה את ההכרה במעמד התאימות של ישראל
ביום 15/01/2024 התקבלה החלטת הנציבות האירופית, המחדשת את ההכרה במעמד התאימות לו זכתה מדינת ישראל עוד בשנת 2011, כמי שמקנה רמת הגנה למידע ההולמת את זו המונהגת בדין האירופי.
החלטה זו, עתידה לשמר את המסגרת המקלה להעברות מידע ממדינות האיחוד האירופי לישראל ובכך, לחסוך משאבים ועלויות עבור עסקים במשק הישראלי, בבואם לקיים קשרים מסחריים עם גופים ממדינות האיחוד האירופי ובהתאמה, לייצר יתרון תחרותי לעסקים במשק, לצמצם חוסר וודאות וחשיפה משפטית ולהוביל לצמיחה כלכלית.
במרוצת השנים, הרגולטור הישראלי, נקט בשורה של צעדים משמעותיים במטרה ליתן מענה להתפתחויות הטכנולוגיות מרחיקות הלכת וכן, על מנת לייצר הלימה להתפתחויות הרגולטוריות המונהגות במדינות האזור הכלכלי האירופי, בהתייחס להיבטי פרטיות והגנת מידע. הליכים אלו, החלו צוברים תאוצה בשנת 2018 על רקע חקיקת כללי ה-GDPR במדינות האיחוד האירופי, אשר הובילה לידי בחינה תקופתית מחודשת ביחס למעמד התאימות של ישראל.
כחלק מהמאמצים לשימור מעמד התאימות של ישראל, קודמו שורה של הליכים רגולטוריים ובהם, בין היתר, התקנת תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) בשנת 2017, במטרה להגביר את ההגנה הנתונה למידע אישי בישראל; קבלת החלטת ממשלה מספר 1890 במהלך שנת 2022, אשר חיזקה את מעמד הרשות להגנת הפרטיות וביססה את שיקול דעתה העצמאי והבלתי תלוי, בעת הפעלת סמכויותיה וכן, התקנת תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי) במהלך שנת 2023, אשר הקנו מעמד מיוחד לנושאי מידע אירופאים והעניקו להם, בין היתר, את הזכות לדרוש מחיקת מידע אודותיהם ממאגרי מידע בישראל.
בהחלטתה, בירכה הנציבות על התמורות שחלו בדיני הגנת הפרטיות בישראל ובהן, הליכי החקיקה, הפסיקה ופעולות הרשות להגנת הפרטיות, אשר הגבירו את ההגנה המוענקת בדין הישראלי למידע אישי. הנציבות אף ציינה לחיוב, את הליכי החקיקה המואצים לתיקון 14 לחוק הגנת הפרטיות, הצפוי, בין היתר, להרחיב את סמכויות האכיפה והפיקוח של הרשות להגנת הפרטיות, אשר עתיד לעלות לדיון לקריאה שניה ושלישית בזמן הקרוב, וכן, הצביעה על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו, ככלים אפקטיביים להגבלת כוחן של הרשויות בישראל וגופי הממשל לגשת למידע אישי.
דברים אלו, מקבלים משנה חשיבות, על רקע המצב הבטחוני בישראל והלחימה המתמשכת, אשר הובילו להליכי חקיקה מואצים, חלקם במטרה להבטיח הגנה מוגברת למידע אישי, נוכח ריבוי אירועי סייבר (ובהם תיקון 14 כאמור) וחלקם, במטרה להרחיב את סמכויות גופי הממשל בהתייחס לאיסוף מידע, על מנת לאפשר פעילות אפקטיבית וזריזה בהתמודדות עם האירועים הביטחוניים. הליכי חקיקה אלו, נועדו אמנם, לסייע לישראל לצלוח את המשבר אשר פקד אותה, אך יצרו דיסוננס אינהרנטי, שעה שהחקיקה המרחיבה את סמכויות גופי הממשל, הינה ברת השלכות לא מבוטלות על זכות הפרט לפרטיות.
כך למשל, לאחרונה, פרסמה הממשלה תזכיר לחוק השב"כ, אשר במתכונתו הקיימת, מעניק לראש הממשלה והשב"כ, סמכויות מרחיקות לכת לאיסוף מידע אישי מטעמי הגנה על ביטחון המדינה. תזכיר זה, עורר ביקורת רבה והעלה חששות בקרב הציבור, הן, ביחס לאיומו הפוטנציאלי על אדני הדמוקרטיה הישראלית והן, ביחס למידת הפגיעה הצפויה לזכות לפרטיות. קידום התזכיר האמור, על רקע אשרור מעמד התאימות של ישראל, עלול לשנות את יחסה של הנציבות האירופית להעברות מידע לישראל, בדומה לאשר אירע בארה"ב, עת בוטלו הסדרים מקלים להעברת מידע, על רקע שיתוף מידע אודות אזרחים אירופאים עם גופי ממשל אמריקאיים.
הנציבות סיכמה את החלטתה, בדגש על כך, כי אימוץ החלטת התאימות, אינה המילה האחרונה ביחס למדינות שזכו למעמד זה ואינה מאפשרת להן לנוח על זרי דפנה, כי אם יש בה משום הזדמנות לקדם שיתוף פעולה בינלאומי במטרה לאפשר זרימת מידע חופשית ובטוחה תחת מערך אכיפה אפקטיבי. הנציבות ציינה, כי תוסיף לעקוב מקרוב אחר התפתחויות במדינות שזכו למעמד התאימות ולא תהסס להשעות, לתקן ואף לבטל החלטתה ביחס לכל מדינה שיחולו בה שינויים אשר עלולים להשפיע לרעה על מידת ההגנה אותה היא מקנה למידע אישי. הנציבות הוסיפה, כי במטרה לקדם את הדיאלוג ולהגביר את שיתוף הפעולה והמאמצים להגנה על מידע אישי, בכוונתה לקיים מפגש פסגה, כבר במהלך שנת 2024, בהשתתפות מדינות האיחוד האירופי והמדינות הזוכות למעמד התאימות.
הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף לאור דבריה אלו האחרונים של הנציבות ובהינתן שיש חשיבות עליונה בשימור מעמד התאימות של ישראל, הן במישור המדיני והן במישור הכלכלי.
מאת עוה"ד גפנית לגזיאל-שבבו והילה בס משרד עורכי דין פירון
d&b – לדעת להחליט
