אחרי ההתרסקות במתמטיקה: צניחה גם במבחני מיומנויות המבוגרים
אחרי ההתרסקות במתמטיקה: צניחה גם במבחני מיומנויות המבוגרים
הציונים של ישראל במבחני ה-PIAAC, שבודקים קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות סבוכות - רשמו ירידה, והם נמוכים מהממוצע ב-OECD. שיעור הישראלים הנמצאים ברמות הציונים הנמוכות ביותר עלה ל-37%
אחרי שהתרסקה במבחני המתמטיקה העולמיים TIMSS ישראל רושמת ירידה מביכה גם במבחני מיומנויות המבוגרים לשוק העבודה המודרני (PIAAC) שבהם היתה במקומות נמוכים מלכתחילה. הציון הממוצע של ישראל נמוך בשלושת תחומי המבחן, קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות סבוכות, מממוצע המדינות המפותחות. בכל התחומים ישראל ממוקמת בתחתית (במקומות 25-27) מתוך 31 מדיות משתתפות. חמור מכך, נרשמה נסיקה בשיעור הנמצאים ברמות הנמוכות ביותר, שעומד על 37%.
ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, ערך את סקר מיומנויות המבוגרים PIAAC זו הפעם השנייה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת בארץ את התוצאות. הסקר בדק אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ויכולת פתרון בעיות אדפטיבי (שהפתרון להן לא זמין ומחייב חשיבה יצירתית). פרק פתרון הבעיות האדפטיבי החליף את פרק פתרון הבעיות בסביבת מחשב בסקר הקודם. התוצאות העלובות של ישראל בסקר הקודם שפורסם ב-2021 הסבירו במידה רבה את החולשה של התוצר לעובד בישראל למרות הצלחת אומת הסטארט-אפ. הסקר הנוכחי נערך ב-2022-2023 וכאמור התוצאות גרועות יותר.
ישראל ירדה באוריינות אוריינות קריאה מציון 254 בסקר הקודם ל-244 בנוכחי ודורגה במקום ה־27 מבין 31 המדינות שהשתתפו בסקר, כלומר חמישית מהסוף. זאת, לעומת ממוצע OECD של 260. לפנינו הונגריה, לטביה, ספרד ואיטליה. הירידה נובעת בעיקר מהגידול בחלקם של בעלי רמת מיומנות נמוכה. שיעור הנמצאים ברמות הנמוכות זינק מ-27% במבחן הקודם ל-36%, לעומת ממוצע מדינות מפותחות של 26%.
ישראל ירדה באוריינות מתמטית מציון של 251 ב-2021 ל-246 השנה, ירידה שנחשבת בלתי מובהקת סטטיסטית, מה שממקם אותה במקום ה-26. זאת, לעומת ממוצע מדינות מפותחות של 263. לפניה: קרואטיה, דרום קוריאה, ספרד וארצות הברית. שיעור הנמצאים ברמות הנמוכות עלה מ-31% במבחן הקודם ל-34% הפעם, לעומת ממוצע OECD נמוך בהרבה של 25%.
הציון הממוצע של ישראל במבחן בפתרון בעיות אדפטיבי, שנערך הפעם לראשונה, עומד על 236 לעומת ממוצע OECD של 251 וישראל במקום ה-25. לפניה ספרד, הונגריה ודרום קוריאה. שיעור הנמצאים ברמות הנמוכות בישראל עצום ועומד על 40% לעומת ממוצע OECD של 30%.
כרגיל נרשמו פערי ענק בין קבוצות האוכלוסייה. פיזור הציונים בישראל (המרחק בין האחוזונים 5-95 הוא השביעי בגודלו מבין המדינות המפותחות. זה בא לידי ביטוי קשה כשמשווים את התוצאות של מגזרים שונים. הירידה הגדולה ביותר באוריינות קריאה נמצאה בקרב בעלי תעודת בגרות עיונית (ירידה של 24 נקודות) ובקרב בעלי תעודת בגרות מקצועית (ירידה של 21 נקודות). בציון של בעלי תואר אקדמי חלה ירידה באוריינות מתמטית חלה ירידה של 12 נקודות בקרב בעלי תואר שני או שלישי, ושל 8 נקודות בקרב בעלי תואר ראשון. בציון של בעלי בגרות עיונית חלה הירידה הגדולה ביותר (של 19 נקודות). זה אומר דברים קשים על ערכם של חלק מהתארים האקדמיים בישראל.
הציון של האוכלוסייה היהודית באוריינות קריאה נותר נמוך אבל כמו בפעם הקודמת. מה שהביא להתרסקות במבחן בקריאה הוא ירידה של 26 נקודות באוכלוסייה הערבית והפער בין שתי האוכלוסיות עומד על 60 נקודות. 70% מהאוכלוסייה הערבית היא ברמה נמוכה באוריינות קריאה. זהו גידול ניכר לעומת 46% במחזור הקודם, תוצאה של 76 שנות הזנחה של מערכת החינוך הערבית. שיעור הנמצאים ברמות הנמוכות בקרב היהודים הוא 25% בלבד. באוריינות מתמטית הציון הממוצע של היהודים (256) גבוה ב-41 נקודות מזה של הערבים (215)
הציונים של החרדים נמוכים משמעותית מאלה של יהודים לא חרדים, בעוד במבחן הקודם הם היו דומים. סביר שהדבר נובע דווקא מיציאה של הרבה יותר חרדים לעבודה. הציון הממוצע באוריינות קריאה באוכלוסייה החרדית (251) נמוך מהציון בקרב יהודים שאינם חרדים (261). מענין שלמרות שהגברים לומדים במוסדות שחלק גדול מתכליתם היא להקנות מיומנויות קריאה, הציון הממוצע של נשים חרדיות גבוה ב-12 נקודות משל הגברים. הציון הממוצע באוריינות מתמטית נמוך ב-12 נקודות משל היהודים הלא חרדים אבל את כל הפער יוצרים הגברים החרדים.
