ניתוחהסכם השכר של הרופאים: הוותיקים ייהנו יותר, המתמחים בכלל לא מוזכרים
ניתוח
הסכם השכר של הרופאים: הוותיקים ייהנו יותר, המתמחים בכלל לא מוזכרים
מהסכם השכר של הרופאים עולה כי רוב תוספת השכר תחולק רוחבית, כך שרופאים ותיקים שגם ככה מקבלים שכר גבוה יותר – יקבלו תוספת גבוהה יותר. המתמחים אפילו לא מוזכרים בהסכם. רפואה משפטית, פסיכיאטריה ושיקום יקבלו תוספות מיוחדות
הרופאים צפויים לקבל תוספות שכר מצטברות של 1.3 מיליארד שקל על השנים 2020–2025, שהן תוספת של כ־12% בממוצע לרופא. כך עולה מההסכמות שהושגו בין נציגי אגף השכר במשרד האוצר, משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית הישראלית (הר"י).
למרות שכ־80% מהכספים יחולקו באופן רוחבי ואחוזי – ללא תיעדוף, שלוש קבוצות יקבלו תוספת גדולה יותר: פסיכיאטריה, שיקום ורפואה משפטית. בניגוד לציפיות, המתמחים – שעובדים את מרבית השעות ומרוויחים הכי מעט – לא יקבלו תוספת מיוחדת. ההסכמים אושרו על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אך אין להם מקור תקציבי. בימים אלו עדיין מתנהל מו"מ סביב מענק מיוחד שמערכת הבריאות מבקשת לקבל עבור הרופאים, אך הוא חורג מהמסגרת התקציבית שכאמור, ממילא אין לה מקור.
הבשורה הגדולה, וככל הנראה היחידה, שיש בהסכם עליו משרדי האוצר והבריאות והר"י צפויים לחתום בקרוב היא התוספות המיוחדות לפסיכיאטריה, שיקום ורפואה משפטית. ניכר כי ההסכם הושפע באופן דרמטי על ידי הטבח ב־7 באוקטובר, שכן מדובר בשלושה תחומים קריטיים שאופיינו בשכר נמוך ויהיו חיוניים לאזרחי ישראל בהמשך ככל שהמלחמה תמשיך ותתרחב לחזיתות נוספות.
תוספות ראויות לשלושה תחומים חיוניים
בראש ובראשונה, הפסיכיאטריה, שם התוספת המיוחדת מגיעה לאחר תוספת השכר ההיסטורית של עד 40% לפסיכולוגים בשירות הציבורי. אזרחי ישראל ייכנסו בקרוב לעידן של פוסט טראומה בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה, שמחייב שיקום של מערך בריאות הנפש הציבורי, שערב המתקפה והמלחמה כבר היה במצב חמור.
לפי בדיקה ראשונית של משרד הבריאות, הפניות למערך בריאות הנפש עלו ב־30% מ־7 באוקטובר והצפי הוא שהן רק יוכפלו. רופאים בבתי החולים הפסיכיאטריים גם הרוויחו 11% פחות מבבתי חולים כלליים וגריאטריים, לפי דו"ח הממונה על השכר מ־2023. כפי שלמדנו מלקחי מגפת הקורונה, באירועים במימדי ענק אין מערך רפואה פרטי שיש לו את יכולת הטיפול, והצורך לחיזוק המערך הציבורי הוא קיומי.
גם רופאי השיקום נמצאים במצב דומה: כבר עתה, לפני סיום המלחמה, יש עלייה חדה בביקוש לרופאי שיקום בשל הפציעות הקשות מהלחימה המתמשכת. לפי נתונים של משרד הביטחון, מאז 7 באוקטובר הצטרפו לאגף השיקום 8,663 פצועים ופצועות - מספר שיא, מתוכם כשליש מטופלי נפש.
תוספת השכר המיוחדת לרפואה המשפטית משלימה את הרפורמה הגדולה שנעשתה בתחום אחרי שהוזנח ובין השאר המכון באבו כביר יועבר למבנה חדש בבית החולים אסף הרופא. לצערנו, אחרי 7 באוקטובר התברר עד כמה מדינת ישראל זקוקה למכון לרפואה משפטית מתפקד בעת חירום.
אלא שלצד התוספות הראויות, ההסכם בעיקר מחמיץ הזדמנות להשתמש בכלי השכר לרפורמות חשובות. ראשית, הרופאים, העובדים המתוגמלים ביותר בשירות הציבורי, יקבלו יותר מכל עובד אחר בתחום: מדובר על 12% עבור חמש וחצי שנים, לעומת 14% לשמונה שנים שקיבלו שאר עובדי המגזר. כלומר, הרופאים יקבלו תוספת של 2.2% לשנה, לעומת 1.75% לכל השאר.
הדבר תמוה שכן שכר רופאים זינק בשנים 2009–2021 ב־73%, כאשר האינפלציה באותה תקופה עמדה על 11% בלבד ושיעור העלייה השנתי בשכר בכלל המגזר הציבורי באותה תקופה עמד על כ־1.7%, כלומר עלייה של 19% בלבד לכל התקופה. יתרה מזו, היות והשכר החודשי הממוצע של רופא עומד על 35,784 שקלים – יותר מכפול מהשכר החודשי הממוצע במגזר הציבורי, 17,440 שקל – כל אחוז תוספת בהסכם הרופאים הוא יותר מכפול תוספת בכלל המגזר הציבורי (357 לעומת 174 שקל).
רופאי ישראל הם שיאני השכר לא רק בשוק העבודה הישראלי, אלא גם ביחס ל־OECD: הרופאים הישראלים מדורגים במקום השביעי בארגון, כאשר יחס שכר הרופאים לשכר הממוצע במשק עומד על 3.3 לעומת 2.8 ממוצע ב־OECD (רופאים מומחים שכירים). היחס בקרב רופאים עצמאיים הוא 4, כלומר הם מרוויחים ארבע פעמים את השכר הממוצע במשק. בתוך מערכת הבריאות, הרופאים מככבים שנים רבות בראש הטבלאות, הם מרוויחים 54% יותר מהמהנדסים, המדורגים במקום השני.
הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מבינים כי אין לתוספות הללו מקור תקציבי והגירעון עומד כבר על 7.6% מהתמ"ג. כלומר, לצורך מימון ההסכם הזה יש צורך בהעלאת מסים או בקיצוץ בהוצאות הממשלה. מכיוון שישראל במלחמה והדרישות של מערכת הביטחון רק תופחות, הקיצוצים יגיעו מהוצאה האזרחית – חינוך ורווחה – וחלקם גם מתקציב הבריאות עצמו.
אי השוויון הגבוה ביותר במערכת הבריאות
ולמרות כלל הנתונים האלו, ההסכם היה זוכה למחיאות כפיים סוערות אם הוא היה מקטין אי־שוויון ודואג לרופאים החלשים במערכת, כמו המתמחים שמשתכרים בכ־23.7 אלף שקל בחודש בממוצע – כמעט מחצית ממומחה בכיר. שיעור אי־השוויון בקרב רופאים עומד על 5.2, כלומר ישנם רופאים שמרוויחים פי 5.2 יותר מהרופאים שעובדים איתם. שיעור זה הוא הגבוה במערכת הבריאות ואחד מהגבוהים במגזר הציבורי.
המצב לא צפוי להשתנות בקרוב מפני ש־80% מהכספים שהסכם השכר יעניק הם אחוזיים ולא שקליים, וגם רוחביים. כלומר, רופאים הוותיקים שמרוויחים יותר יקבלו יחסית יותר מהרופאים הצעירים שמשתכרים פחות: תוספת של 12% עבור רופא שמרוויח 70 אלף שקל בחודש מסתכמת ב־78.4 אלף שקל בחודש, לעומת אותה תוספת עבור רופא שמרוויח 23 אלף שקל בחודש, המסתכמת ב־25.8 אלף שקל בחודש. יתרה מזו, רוב הכסף (80%) לא יחולק לפי תעדוף מקצועי, אלא באופן שווה לכל המקצועות.
לא ברור מדוע אגף השכר הסכים להקצות כל כך הרבה כסף ללא קריטריונים וזו החמצה גדולה. הסכם שכר חייב להוות כלי לרפורמה ושינויים מבניים, שכן אין באמת חובה להעלות שכר אוטומטית. הרי, כידוע, במגזר הפרטי אין תוספות שכר אוטומטיות. קל וחומר כאשר מדובר במקצוע שבעקבות טעות של משרד האוצר ב־2010, שחזה אינפלציה מופרזת לעידן כלכלי שהתאפיין בהיעדר אינפלציה ואף דפלציה, הרופאים כאמור קיבלו תוספות שכר לא פרופורציונליות. התוצאה איננה אופטימלית: ההסכם הוא קצר מועד ומתייחס בעיקר לשנים שעברו. לכן, הוא לא מבטיח שקט תעשייתי ארוך טווח. כלומר, ברמה העקרונית, איגוד הרופאים רשאי להכריז על סכסוך עבודה כבר בעוד 10 חודשים שכן רוב ההסכם הוא רטרואקטיבי. יתרה מזו, רוב רובו מתעדף ותיקים (80%), שממילא מרוויחים הכי הרבה (עד 76 אלף שקל בחודש בעשירון העליון), והוא לא מתעדף מספיק מקצועות במצוקה.
כרגיל: המתמחים נשכחו ונותרו מחוץ לדיון
ההבדל הגדול יותר הוא כלפי המתמחים. חשוב להבין את ההיסטוריה: בעקבות ההסכם של 2010, שהתעלם באופן כמעט מוחלט מהמתמחים, הוקם ארגון רופאים חדש ששמו "מרשם", שהחל להתחרות בהר"י. ארגון מרשם עלה לכותרת לפני שנתיים, כשחבריו הובילו את המאבק לקיצור תורנויות רופאים. במסגרת המו"מ שהתנהל על הסכם השכר עם הרופאים, ביקשו נציגי מרשם להיכנס לחדר הדיונים. הם סורבו בטענה שאינם ארגון מייצג. הר"י, שנחשב לגילדה החזקה במדינה, חטא בחטא היוהרה – גם השאיר את נציגי מרשם בחוץ וגם לא נתן דבר למתמחים בהסכם השכר.
הר"י החמיץ הזדמנות פז: אם רק היה זורק כמה מטבעות למתמחים, היה יכול להתפאר ב"הישג" ולהראות לציבור הרופאים כמה הר"י דואג למתמחים – ובכך להוכיח שאין באמת צורך במרשם, ארגון שגם נוהג להתנגח בהר"י.
לאחר שיבינו שהמתמחים שוב נותרו מחוץ להסכם, סביר מאוד שמרשם יפתחו במחאה. אלא שבניגוד מוחלט לאירועי מחאת המתמחים מלפני שנתיים, אז הם פתחו מהדורות חדשות, הפעם מרשם לא יזכו לתשומת לב ציבורית. בזמן מלחמה שהסוף שלה לא נראה באופק, הסכם שכר עם הרופאים לא מעניין את הציבור.
יתרה מזו, במציאות התקציבית הנוכחית, בה אין תקציב מדינה ושר האוצר וראש הממשלה לא מראים עניין בגיבושו, הציבור לא ייצא לרחובות להפגין נגד תעדוף שגוי בין רופאים, שבעצמם עסוקים יותר בהצלת חיים וספק אם יפגינו עבור זה. הרי הם הפגינו איפוק מעורר פליאה בזמן שהתנהלו כמעט חמש שנים ללא הסכם מסגרת.
לכן, ההסכם הזה צפוי להיחתם בקרוב ולעבור בשקט כמעט מוחלט. על רקע החורים בהסכם והעובדה שהסיכומים המרכזיים סביבו כבר הושגו, גורמים במערכת הבריאות מאשימים את משרד האוצר בגרירת רגליים: "יש ניסיון להתחמק מלחתום על ההסכם", הסביר בכיר במערכת הבריאות לכלכליסט. "תמיד יש סיבות טובות לשים דגש על מה אין בהסכם. אבל אין ולא יהיה הסכם אחר, על יתרונותיו וחסרונותיו. אם לא יהיה את ההסכם הזה, לא יהיה הסכם אחר. ובלי ההסכם הזה, לא יהיה מענה לבריאות הנפש", הוא הזהיר. ובכל זאת, יש עוד מקום לשיפורים חשובים ועוד לא מאוחר לתקן.
ממשרד הבריאות נמסר: "מבחינת מערכת הבריאות ישנה חשיבות רבה לחתימה מהירה על ההסכם, עליו הסכימו שני הצדדים, ומימושו באופן המהיר ביותר על מנת שנוכל לתת את המענה ההכרחי האמור. משרד הבריאות עובד בשותפות עם משרד האוצר בעניין, ומודה להם על המחויבות לעניין".
מהאוצר נמסר: "המשא ומתן נמצא בשלב מתקדם וכל הצדדים רתומים לעניין. נציגי הממונה על השכר ימשיכו לקדם יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים את הדיונים שמתקיימים בימים אלו לטובת מערכת הבריאות כולה ולטובת הציבור בישראל".
