בלעדיהאיום של הח"כ בליכוד עשה את שלו: מאחורי הקלעים של ביטול הכספים הקואליציוניים ב-2025
בלעדי
האיום של הח"כ בליכוד עשה את שלו: מאחורי הקלעים של ביטול הכספים הקואליציוניים ב-2025
מאחורי ההחלטה לפעול לביטול המושג "כספים קואליציוניים" בשנת התקציב הבאה עומד ח"כ מהליכוד - אליהו רביבו, המשמש גם כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, שהוביל קו נוקשה נגד כספים אלו ודרש להכניסם לבסיס התקציב. בלשכות רה"מ ושר האוצר הבינו שכדי להעביר את התקציב במהירות האפשרית יש לקבל את תמיכתו
בשעת לילה מאוחרת בין יום ראשון לשני, בעת הדיון בממשלה על התקציב המעודכן ל-2024, אישרה הממשלה החלטה נוספת: "ראש הממשלה מנחה את שר האוצר לבחון מחדש, בהתייעצות עם הממונה על אגף התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, את מבנה התקציב ושיטת התקצוב, באופן שיביא בין השאר לביטול מקסימלי של המושג כספים קואליציוניים ויבסס את התקציב על שיקולים מקצועיים בהתאם לסדרי העדיפויות שתקבע הממשלה. שינויים אלה יוטמעו לכל המאוחר בתקציב המדינה לשנת 2025".
החלטה זו מהווה הצהרת כוונות על ביטולם של הכספים הקואליציוניים החל משנת התקציב 2025. מאחורי הקלעים של ההחלטה הזו עומד ח"כ מהליכוד - אליהו רביבו. רביבו, שמשמש כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, איים כבר בדצמבר על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי יפעל נגד אישור התקציב אם הכספים הקואליציוניים לא יוכנסו אליו.
רביבו, בתפקידו כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, אמור לגייס רוב בקרב חברי הוועדה בעד הצעות הממשלה, ובכללן הצעת התקציב. לכאורה, יחסי הכוחות בוועדה ביחס לתקציב הם 9 ח"כים בעד (מהליכוד, יהדות התורה, ש"ס, עוצמה יהודית והציונות הדתית) מול 8 נגד (מהמחנה הממלכתי, יש עתיד, ישראל ביתנו, רע"מ-חד"ש ותע"ל). אלא שלנוכח איומו של רביב, נוסף על ח"כים נוספים מהקואליציה כמו אלי דלל שהביעו הסתייגותם מהתקציב, הקואליציה הייתה יכולה לאבד את הרוב שלה בוועדה. לפיכך, לאיומו של רביב היה משקל רב.
בחודשים האחרונים מוביל רביבו קו נוקשה נגד כספים קואליציוניים שאינם נדרשים למאמץ המלחמתי, וסוחף יחד איתו את חברי כנסת נוספים של הליכוד החברים בוועדת הכספים. על פי בכירים המעורים בשיחות התקציב, בלשכת רה"מ ושר האוצר הבינו שכדי להעביר את התקציב במהירות האפשרית יש לקבל את תמיכת רביבו, ויצרו עמו קשר.
לרביבו הוצעו מספר הצעות על מנת לרכך את עמדתו, אך הוא סירב וביקש במפורש לבטל את המושג "כספים קואליציוניים". "מה שצריך יעבור לבסיס התקציב בפיקוח, ומה שלא, שלא יעבור בשעה הקשה בה נמצאת מדינת ישראל", התעקש בפני גורמים בכירים. בסוף השיחה ניתנה לח"כ רביבו התחייבות לפיה הכספים הקואליציוניים יבוטלו בשנת 2025. רביבו התעקש לבקש אסמכתה ציבורית להתחייבות, וכך נולדה החלטת הממשלה לפיה הכספים הקואליציוניים ייעלמו לגמרי בשנת 2025.
בהחלטת הממשלה שהתקבלה בתחילת השבוע בנוגע לתקציב 2024 הוחלט על קיצוץ של 2.3 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים. רביבו, שלא נכח בישיבת הממשלה, לא ידע כי התקבלה בה החלטה נוספת לבטל את הכספים הקואליציוניים ב-2025. עם אישור התקציב המעודכן ל-2024 בידי הממשלה, הוא הוציא הודעה לתקשורת בה נכתב כי "ועדת הכספים אינה חותמת גומי של הממשלה", וצוין כי הוא "קורא לביטול מוחלט של המושג 'כספים קואליציוניים' כבר בתקציב הנוכחי. כספים המיועדים לציבור צריכים לעבור באופן ראוי בבסיס התקציב – ולא להיות צבועים ככספים קואליציוניים שהפיקוח עליהם אינו מוסדר".
מיד לאחר פרסום ההודעה, יצרו קשר מלשכת שר האוצר עם גורמים בלשכת ח"כ רביבו, הסבירו לו על ההחלטה שתקבלה והתחייבו בפניו כי לפני אישור התקציב הסופי בכנסת יקיימו עמו פגישה כדי לעקוב אחר יישום ההחלטה.
החלטת הממשלה בעניין נועדה לרצות גם את יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שאיים בחודש שעבר בדיוני הוועדה על תקציב המדינה המעודכן לשנת 2023 כי "תקציב 2024 לא יעבור בוועדה אם לא יבוטלו הכספים הקואליציוניים". ההחלטה אף עולה בקנה אחד עם עמדתו של סמוטריץ' עצמו, שמצדד בביטול הכספים הקואליציוניים, אלא שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הבהירה לו שלא יוכל לעשות זאת בתקציב 2024.
"נציגי העם יקבעו כיצד יחולק התקציב"
הסיבה להתנגדות של גורמים בקואליציה למושג הכספים הקואליציוניים נובעת מההליך הארוך והסבוך שנדרש על מנת להעבירם: הכספים הקואליציוניים צריכים להיות גלויים בתקציב ו"צבועים" ככספים קואליציוניים. לצורך חלוקתם נדרשת החלטת ממשלה, ובעקבותיה בדיקה משפטית מקצועית שמאשרת את העברת הכסף. רק לאחר קבלת חוות דעת משפטית של המשרד הרלוונטי ממנו עובר הכסף מוגשת הפנייה להעברת הכספים הקואליציוניים לאישורה של ועדת הכספים, מה שעשוי לקחת זמן ולעכב את העברת הכסף ליעדו.
סיבה נוספת לדרישה לכלול את הכספים הקואליציוניים בתוך התקציב היא כדי שראשי המפלגות והשרים שדורשים את הכסף הקואליציוני לא יצטרכו לחזר בכל שנה אחר משרד האוצר ולספוג ביקורת ציבורית קשה לנוכח ההעברות הקואליציוניות, שהן בעצם העברות פוליטיות.
בפרוטוקול של ישיבת הממשלה התייחס רה"מ בנימין נתניהו לנושא ואמר כי "סלע המחלוקת בנושא זה עם הייעוץ המשפטי לממשלה הוא על מי קובע איך יחולק התקציב שגובים מהעם, והתשובה היא נציגי העם". סמוטריץ' מחה על כך שהגדרת כספים אלה אינה קוהרנטית, מייצרת אי בהירות, מביאה להוצאת משאבים לא יעילה וסירבול של המערכת. עוד צוין בפרוטוקול כי "שר האוצר מקווה שמשרדו ומשרד המשפטים יגיעו להסכמות בעניין זה וככל שלא תהיה הסכמה, הנושא יקודם באמצעות חקיקה".
לדברי בהרב-מיארה, סוגיית הכספים הקואליציוניים היא "שאלה של מהות ולא שאלה של המשגה", כלומר, כספים פוליטיים יישארו פוליטיים גם אם ייכנסו לבסיס התקציב. "היועמ"שית מבהירה כי תהה קשובה לכל יוזמה של שר האוצר בנושא וכל הצעה תיבחן בהתאם להנחייתה", צוין עוד בפרוטוקול.
