דעהלהגיש את החשבון למתנגדי החיסונים
דעה
להגיש את החשבון למתנגדי החיסונים
קיבלת החלטה רפואית בניגוד להוראות המערכת ולא התחסנת - זכותך. אבל אחרי שחלית ואתה זוחל על 4 לבית החולים ומבקש מאותה מערכת שהתעלמת מהוראותיה לטפל בך? תשלם או תסתדר לבד
שירותי הבריאות בישראל מסובסדים ולכן מבחינה מוסרית כלכלית מי שלא פועל בהתאם להוראות ובמודע מכניס את עצמו למצב שבו הוא עשוי להיות נטל על המערכת צריך לשלם בעצמו על ההחלטה הזו.
קיבלת החלטה רפואית בניגוד להוראות המערכת ולא התחסנת. סיבותיך מגוונות - אין קורונה, החיסון לא נבדק או שביל גייטס בעצם משתיל לכולנו שבב. זכותך. אבל עכשיו אחרי שחלית, אתה זוחל על 4 לבית החולים ומבקש מאותה מערכת שהתעלמת מהוראותיה לטפל בך? תשלם או תסתדר לבד. אל תבזבז לכולנו את המשאבים, אל תתפוס מכונת החייאה למישהו אחר ואל תטריד רופא שגם ככה עושה תורנות של 26 שעות. לכל דבר יש מחיר ועכשיו תורך לשלם על ההחלטות שלך.
יש אחוז קטן שבעצת הרופאים לא צריך להתחסן אבל הם מהווים שוליים בתוך קהילת הלא מתחסנים ואין כוונה אליהם. רוב הלא מתחסנים החליטו בעצמם ובניגוד לדעת הרופאים והמערכת. הם לא צריכים להמשיך לקבל טיפול מסובסד מאותה מערכת שהם בוחרים שלא לפעול בעצתה. אם הם כבר מקבלים טיפול הם צריכים לשלם ולהיות בעדיפות שנייה למי שכן ממלא את ההוראות.
מערכת הבריאות בישראל ברובה ציבורית, נשלטת על ידי המדינה ומשולמת מכספי המיסים. מדובר במערכת שנמצאת בתקצוב חסר, במצוקת תקציבים, תקנים, כוח אדם מיטות אשפוז וכו׳. החלטות של חיים ומוות מתבצעות באופן שוטף תחת המגבלות התקציביות כאשר הדוגמה הפשוטה ביותר היא סל התרופות.
שיקולי תקציב יגרמו לכך שתרופה מצילת חיים תישאר מחוץ לסל התרופות על כל המשתמע מכך ובאופן ישיר לא תשרת חולה אשר זקוק לה כדי לחיות. אז כן, בגלל כסף נותנים לבן אדם למות. ככה זה עובד היום. אבל שיקולי הכלכלה והמוסר ביחס לחיי אדם פועלים גם באופן עקיף. לדוגמה, יחס הרופאים לחולים או אורך משמרת הרופאים.
כל בר דעת מבין שיחס נמוך מרע את שרידות החולים ומעלה את אחוזי התמותה. הציבור מממן את המערכת הזו מכספי המיסים ולכן נהנה באופן שוויוני (תיאורטית לפחות) מפועלה. הזכות לקבל שירות רפואי אינה מוחלטת והיא כפופה לציות להוראות הרפואיות. כל מטופל שנכנס לבית חולים ורוצה לקבל שירות צריך לעשות מה שהרופאים מורים. חולה לפני ניתוח צריך להיות בצום. מי שנרשמו לו תרופות צריך לקחת אותן וכו׳. אי אפשר מצד אחד לדרוש קבלת שירות רפואי ומצד שני לא לשתף איתו פעולה.
לצורך העניין דמיינו את הסיטואציה הבאה - 30% מהממתינים לניתוח בהרדמה מלאה מחליטים לא להיות בצום כי הם קראו בפורום מכחישים ונהנים בפייסבוק שאין צורך כזה והרבה יותר בריא להיות מנותח על בטן מלאה. עכשיו 30% ממשאבי הניתוח בכל רגע נתון לא אפקטיבים, אותם חולים צריכים לחזור לניתוח נוסף (והפעם כמובן שהם כן יקפידו על ההוראות) וכך שרפנו כסף מתקציב הרפואה לריק וגם העומס על חדרי הניתוח עולה ואין מספיק מקום לכולם. מי צריך לשאת במחיר הזה? האם החולה התמים שהגיע מוכן לניתוח ועכשיו צריך לחכות עוד חודש (שאותו אולי לא ישרוד) וגם צריך לשלם יותר מיסים? או החולה המתחכם שהחליט בעצמו? התשובה הטבעית ברורה לכולנו. משום מה כשזה מגיע לחיסון אנחנו מתבלבלים.
אי התחסנות, מבחינה מוסרית כלכלית, זהה לחלוטין לכל אי ציות אחר. רוב האנשים שהחליטו שיש להם דעה והם מומחים לאימיונולוגיה, אפידימיולוגיה (ועוד מילים שעד לאחרונה הם כלל לא הכירו) ופועלים בניגוד לדעת המערכת צריכים לשאת במחיר הזה.
יום אשפוז בלבד (ללא פעולות נוספות) עולה 2,117 שקל. כל מי שלא מתחסן מבחירה ובניגוד להמלצת הרופאים צריך לקבל שירות רק במידה ויש מקום לכל המתחסנים ועליו לשלם באופן פרטי על כל הטיפול. הדבר המוסרי באמת כדי לשפר את רווחת הכלל הוא גם לא לטפל במתנגד חיסון אחד או שניים כאשר התפוסה במחלקות תעבור את ה-100% ולשדר את זה ברעש תקשורתי גדול.
זה היה משגר את כל המתנגדים היישר למתחמי החיסון, אבל הרופאים בישראל רחמנים (אני נשוי לאחת). כמו שכבר אמרו חז״ל, מי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים ולכן מתנגדי החיסונים ימשיכו לאנוס את הקופה הציבורית ואנחנו נמשיך לסבול מהפרזיטיות שלהם.
יונתן ברנד הוא מנכ"ל הבנקאים, בנקאות מימון לעסקים בלי בנק
