דוח המבקרפינוי מחנות צה"ל מתעכב 6 שנים, בניית 20 אלף דירות נתקעה
דוח המבקר
פינוי מחנות צה"ל מתעכב 6 שנים, בניית 20 אלף דירות נתקעה
למרות שחלפו 7 שנים מאז החתימה על ההסכמים, מערכת הביטחון פינתה רק כ-65% מסך השטח שהיא הייתה אמורה לפנות. על פי המבקר, למשרד הביטחון אין תמריץ לפינוי המחות, מאחר שככל שחולף הזמן שווי המגרש מאמיר - ובעקבות זאת גם הסכום שמשרד הביטחון יגרוף
קיים עיכוב של שש שנים בהשלמת פרויקט פינוי מחנות צה"ל ובעקבות זאת שיווקם של מגרשים לבניית 15,929 עד 22,680 דירות מתעכב. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, המתפרסם היום.
למשרד הבטחון יש מכרה זהב בתוכנית לפינוי מחנות צה"ל ובניית שכונות מגורים על חורבותיהם - שוה"ם 3. המימון להעתקת המחנות מגיע מקופת רשות מקרקעי ישראל ומבוסס על הכנסותיה משיווק המגרשים האלה לקבלנים. בנוסף, משרד הביטחון זכאי גם ל-34% מהרווח של רמ"י משיווק המגרשים. על פי המבקר, השווי היום של המגרשים ב-6 המחנות (שדה דב, צריפין, תל השומר, סירקין, גנים וטירה) שפונו ויפונו בעשור הקרוב הוא לכל הפחות כ-78 מיליארד שקל. ומכאן שמשרד הבטחון יקבל לאחר שיווק המגרשים 18.4 מיליארד שקל. זהו סכום עתק שמתווסף לתקציב משרד הבטחון, ולדעת המבקר יוצר למערכת הבטחון תמריץ לגרירת רגליים בהליכי פינוי המחנות.
התמריץ הוא משום שככל שחולף הזמן שווי המגרשים מאמיר, ובעקבות זאת גם הסכום שמשרד הבטחון יגרוף. ב-2015 כאשר נחתם הסכם שוה"ם 3 בין משרד האוצר, משרד הבטחון ורמ"י ההערכה הייתה כי שווי המגרשים הוא לכל היותר 40 מיליארד שקל, כך שב-7 השנים שחלפו מאז השווי שלהם הוכפל. למעשה הסכום שרמ"י אמורה לשלם למערכת הבטחון שווה לסך התשלומים שלה למדינה במשך עשור:
רמ"י מנהלת עבור המדינה את הקרקעות שבבעלותה, ומדי שנה מעבירה לה הכנסות משיווק מגרשים בניכוי הוצאות. בשנים 2020-2015 היא העבירה למדינה בממוצע כ-1.7 מיליארד שקל. מכאן שהסכום שהיא אמורה לשלם למשרד הבטחון הוא בערך הסכום שהיא מעבירה למדינה במשך עשר שנים.
לפי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, "במצב דברים זה ציפייה לעליית שווי הקרקעות במשך השנים ולהגדלת הנתח למשרד הבטחון בהתאמה, יש בה כדי להוות לכאורה אי-תימרוץ למערכת הבטחון בכל הנוגע לעמידה בלוחות הזמנים לפינוי המחנות".
הסכמי שוה"ם נחתמו בשנת 2015, במסגרתם צה"ל אמור לפנות מחנות מלב אזורי הביקוש ולאפשר בנייה של כמעט 70 אלף דירות על החורבות שלהם. רמ"י משלמת למשרד הביטחון 18.5 מיליארד שקל למימון הפינוי והקמת המחנות הקולטים. ובנוסף תשלם כאמור 34% מההכנסות בניכוי הוצאות. המחנה האחרון אמור היה להתפנות בינואר 2023.
אולם נכון לבדיקת המבקר ביוני 2022, ולמרות שחלפו 7 שנים מאז החתימה על ההסכמים, מערכת הביטחון פינתה רק כ-65% מסך השטח שהיא הייתה אמורה לפנות - 5,300 דונם מתוך 8,100 דונם בהסכם. שלושה מחנות - שדה דב, סירקין וטירה פונו באופן מלא; 2,858 דונם שלא פונו הם במחנות תל השומר וצריפין שפונו חלקית ומחנה גנים שבו כלל לא החל הפינוי.
כאמור ההסכם כולו מאפשר בניית כ-70 אלף דירות, אבל בשטח שמערכת הבטחון שחררה אפשר לבנות רק כ-50 אלף דירות, וגם במגרשים האלה העניינים מתקדמים בקצב איטי שלא מתכתב עם קצב עליית המחירים. רמ"י שיווקה מגרשים לבניית רק 11,404 והחלה בנייה של 6,855 יח"ד – רק 10% מסך הדירות שאפשר לבנות במסגרת הסכם שוה"ם 3.
על פי מבקר המדינה העיכובים בפינוי מחנות צה"ל נובעים בעיקר בגלל עיכובים בהליכים להקמת המחנות הקולטים, ובמיוחד מחנה אופק רחב שאמור לקום במחנה רחבעם ברמלה ואליו יועתקו יחידות מתל השומר, קסטינה, וגנים. וכן עיכוב בהקמת מרכז אספק אחוד (מרה"ס) בנגב.
שני הפרויקטים האלה מבוצעים בשיטת PFI, כלומר שחברות פרטיות מקימות ומפעילות את הבסיסים למשך 25 שנים. על פי המבקר את אופק רחב צריך היה לסיים במרץ 2022, אך הוא יושלם רק בנובמבר 2028. את מרה"ס היה צריך להשלים בינואר 2023 אך הוא יושלם רק באפריל 2026. העיכובים האלה מונעים שיווק של כ-15 עד 22 אלף יח"ד. לדעת אנגלמן הסיבה העיקרית לעיכובים היא העובדה שמנהלת המעבר דרומה שהקים משרד הבטחון לא מצליחה לטפל בו זמנית בכמה מכרזי ענק, ולכן פועלת בטור - כלומר רק לאחר סיום הטיפול באחד היא מתפנה לטפל במכרז האחר.
בסיכומו של הדו"ח המבקר מדווח כי מצא באזור המרכז עוד 25 מחנות שאפשר לפנות ולהקים במקומם שכונות שבהן לפחות 30 אלף דירות. למהלך כזה בצירוף מימושו המלא של הסכם שוה"ם 3 תהיה השפעה דרמטית על היצע הדירות ומכאן שגם על המחירים, אבל כדי שההשפעה תורגש המדינה חייבת לפעול ביעילות ובמהירות.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "במסגרת המהלך הלאומי להוצאת מחנות צה"ל ממרכזי הערים, (הסכם שוה"ם 3) פינו משרד הביטחון וצה"ל למעלה מ-5,300 דונם, שעליהם ייבנו עשרות אלפי יחידות דיור ומיליוני מ"ר של מסחר ותעסוקה. בין המחנות שכבר פונו: שדה דב, סירקין, רוב מחנה צריפין, בית דגן, גדוד הובלה בחיפה, כלא 6 ועוד. מימוש המהלך מבוצע תחת עקרונות של שקיפות ושותפות עם רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר, משרדי התחבורה והסביבה, מרכז השלטון המקומי ועוד. בימים אלה מקדם משרד הביטחון את הקמתם של שני פרויקטי ענק - 'אופק רחב' ברמלה, המחנה הרב-זרועי הגדול והמרכזי של צה"ל אשר יאכלס את הבקו"ם ומפקדות רבות נוספות, והמרה"ס - מרכזי האספקה של צה"ל. שני הפרויקטים יאפשרו פינוי 2,500 דונמים נוספים בצריפין ותל-השומר. במקביל שוקדים משרדי הביטחון, האוצר ורשות מקרקעי ישראל על קידום הסכמים לפינוי מחנות נוספים, בהם סיכום 'שוה"ם 4' הכולל את יתרת צריפין והעברת מכללות צה"ל לירושלים וכן הסכם להעתקת מרכזי השיקום והאספקה (מש"א) מתל השומר, צריפין וחיפה".
