בלעדיהנתונים נחשפים: מערכת הביטחון חסמה לארגוני הטרור 3.7 מיליארד שקל
בלעדי
הנתונים נחשפים: מערכת הביטחון חסמה לארגוני הטרור 3.7 מיליארד שקל
נתונים של המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור חושפים כי הוטלו בשנים האחרונות סנקציות כלכליות משמעותיות על ארגוני טרור. אלא שהיקף הפעילות הכלכלית של חמאס, לצד הכספים שאישר הדרג המדיני להכניס לעזה, יקשו לקיים את ההבטחה למוטט אותו
אלפי מחבלים, מצבורי נשק וטילים גדולים, רשת מנהרות מסועפת ותשתית ארגונית של חמאס בעזה שעדיין מתפקדים אחרי חודשיים וחצי לחימה אינטנסיבית, מעוררים את השאלה מה עשתה ישראל במהלך השנים כדי לפגוע כלכלית בהתעצמות של ארגון הטרור בגבול הדרומי עד שפתח במתקפת הפתע ב־7.10.
נתונים של המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (המט"ל) במשרד הביטחון שהגיעו לידי "כלכליסט", וחלקם מתפרסמים כאן לראשונה, מעידים כי הגוף שנמצא בחוד המאבק של ישראל נגד ההתעצמות הפיננסית של ארגוני הטרור, הטיל סנקציות כלכליות - תפס, עצר והקפיא - על כספים ונכסים בהיקף של כ־3.76 מיליארד שקל מאז הוקם בשנת 2018 (ראו טבלה מצורפת). סכומים, חשוב לציין, שאינם קשורים למזוודות הכספים שנכנסו מקטאר במהלך השנים על פי החלטות הדרג המדיני.
על פי הנתונים, פעילות המט"ל מאז הקמתו הובילה להקפאת כספים שהיו אמורים להגיע לפעילות טרור, לשהידים, לפעילי טרור או לבני משפחותיהם מתוך תשלומים שישראל אמורה להעביר לרשות הפלסטינית; לתפיסת כסף מזומן בהיקף של כ־50 מיליון שקל; ולסחורות בהיקף של כ־16 מיליון שקל.
מצד אחד, מדובר בסכום משמעותי. מצד שני, מהסכום הזה ניתן לגזור שתי תובנות הרבה פחות אופטימיות. הראשונה היא שאם גם לאחר הסכומים הגדולים שנתפסו חמאס והחיזבאללה עדיין פועלים בכוח בשטח, היקף הפעילות הכלכלית שלהם גדול ומשמעותי הרבה יותר. שנית, בהינתן שאין דרך לחסום כליל את העברות הכספים והסחורות, אלא רק לתקוף, לפגוע, להתיש ולהחליש, הטענות של נבחרי ציבור ואנשי צבא שלפיהן אפשר "למוטט כלכלית את החמאס" נשמעות יהירות עד בלתי אפשריות. בדיוק כמו מאבק בפשיעה או בהון השחור - ואף יותר מכך בשל סיבות ייחודיות במקרה של חמאס - מיטוט כלכלי מוחלט נשמע כתרחיש לא סביר. שיקולים מדיניים, כגון הסכמים עם מצרים על השליטה במעבר רפיח שנמצא בדרום רצועת עזה ומאפשר מעבר סחורות וכספים בלי פיקוח הדוק; שיקולים בינלאומיים, כגון העברות כספים של ישראל לרשות הפלסטינית לפי הסכמי פריז שהם הנספחים הכלכליים להסכמי אוסלו, כמו גם כספי סיוע לפליטים שמעבירים בעולם לעזה ומזוודות כסף שנכנסו לפחות עד לאחרונה מקטאר לכאורה לצרכים הומניטריים; וכן שיקולים מבצעיים, כגון הקושי לעצור כליל הברחות ממעבר רפיח, והיעדר מודיעין מלא על כל מזוודת מזומנים — מעידים שזאת משימה כמעט בלתי אפשרית.
היחידה עוברת מהמוסד למשרד הביטחון
אז מיהו המט"ל ומדוע הוא עוסק בתקיפה כלכלית של ארגוני הטרור? עד שנת 2018 פעלה במוסד יחידת "צלצל" כדי לנסות להילחם במקורות המימון והתשתיות הפיננסיות של ארגוני הטרור. "היחידה לא פורקה", אמר בסוף השבוע ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, בריאיון לערוץ 12, "אבל כשנכנסתי לתפקיד ראש המוסד אמרתי לשר הביטחון דאז (אביגדור ליברמן — ת"ג): 'בוא ניקח את החלק הגלוי של הפעילות למשרד הביטחון', והעברנו את זה ביחד עם ראש היחידה דאז פול לנדס". לנדס (אל"מ במיל' בצנחנים), שעומד עד היום בראש המט"ל, הוא מי שכיהן כראש הרשות לאיסור הלבנת הון בין 2009 ל־2015, אז כאמור עבר למוסד כדי לעמוד בהמשך בראש "צלצל".
מאחורי ההחלטה להעביר חלק מרכזי מפעילות המוסד ללוחמה כלכלית בטרור למשרד הביטחון עמדו שתי סיבות. הראשונה, להגדיל משמעותית את יכולות התקיפה הכלכלית כנגד ארגונים ופעילי טרור על בסיס מודל חדש שנבנה, ובמרכזו משטר סנקציות כלכליות שיכול השר להפעיל באופן יעיל ומהיר.
השנייה, פעילות בדרכים שונות מול בעלי תעודות זהות כחולות, כלומר אזרחים ערבים ישראלים (ראו מסגרת), דבר שהמוסד אינו יכול לבצע.
המודל שפיתחו במט"ל הוא "השחרה". פרסום ברבים של צווים מינהליים או הכרזות על קשר, מעורבות, מימון או חברות טרור, אשר מופצים לרגולטורים, לבנקים, לחברות ביטוח חברות כרטיסי אשראי ומוסדות פיננסיים נוספים בישראל וברחבי העולם, על מנת שיפעלו לחסום או לדרוש הוצאת כספים של מי שמזוהה עם פעיל טרור. זה יכול להיות גוף, חברה או עמותה שמעבירה כספים לפעילים, ולאחרונה בעקבות שינוי חקיקה גם אדם פרטי.
המט"ל מרכז סביב שולחן אחד במשרד הביטחון את נציגי כל הארגונים בגופי מודיעין והאכיפה הרלבנטיים - המוסד, השב"כ, אמ"ן, המשטרה, שב"ס, רשות המסים — והם מציפים אליו מידע שימושי. על בסיס חוות דעת מודיעינית ומשפטית, חותם שר הביטחון על צווים מינהליים — ללא צורך לקיים חקירה ארוכה או לעבור דרך בית משפט. בנוסף, המט"ל מעביר מידע שנצבר אצל גופי המודיעין והאכיפה למדינות זרות כדי שהן יפעלו גם בעצמן מול הגורמים.
"זה מאמץ מקומי ובינלאומי גדול לחסום את צירי הכסף, בהינתן שעל כל ציר שנסגר ארגוני הטרור מנסים לפתוח ציר אחר", אומר גורם בכיר במשרד הביטחון שעוסק בסיכול כלכלי של טרור. "אי אפשר לעצור הכל, אבל כשאתה סוגר ציר אחד, לוקח להם זמן לנסות למצוא ציר חלופי. חשבון חדש, בנק חדש, וזה מקשה עליהם מאוד ולא תמיד אפשרי. ב־2023, הרבה לאור הקשב לנושא של השר יואב גלנט, הורחבו משמעותית הצווים וההכרזות וזה עולה מההיקף שלהם ביחס ל־2022". על פי הנתונים מדובר על 363 צווים והכרזות מול 201.
מדוע שגופים פיננסיים ישתפו פעולות עם צווי ההשחרה, למשל כנגד גופים שלכאורה רק מגייסים תרומות לפליטים ונזקקים בעזה? "מדינות, גופי אכיפה ומוסדות פיננסיים בעולם צמאים למידע על חשש למימון טרור ולכן הצווים הישראליים משפיעים בחו"ל", אומר הגורם. "כשמגיע מידע כזה מישראל, שגופי הביון שלה זוכים להערכה, יוקרה ואמינות גדולה בעולם, הם מתייחסים אליו ברצינות רבה ופועלים. זה גם עוזר להם בחקירות שלהם. היה מקרה, למשל, שתפסו וילה לאדם שנחשד בקשר לטרור על בסיס מידע שהגיע מישראל".
2 צפייה בגלריה
מעבר רפיח. אי אפשר לעצור אדם שמגיע עם מזוודת מזומנים אם אין לישראל מידע מודיעיני
( צילום: REUTERS/Mohamed Abd El Ghany)
"דולרים לטרור מאיראן"
הסנקציות הפיננסיות לא מסתכמות בהשחרה שמובילה להקפאה ולחסימת חשבונות, כרטיסי אשראי ועוד. חלק מהקשרים של המט"ל, למשל, הם עם בורסות קריפטו ברחבי העולם שבעקבות פנייה שלו או של המשטרה חוסמים פעילות. אלא שבסוף, כך לפי גורם בגוף ביטחוני, זה לא הפעילות העיקרית, על אף חשיבותה, והיא בהיקפים קטנים משמעותית ביחס לנפח הפעילות של ארגוני הטרור.
"עם קריפטו אי אפשר לקנות בשוק בעזה או לשלם לפעילים", אומר הגורם. "עם כל הלולינות הפיננסית, הארגון והפעילים צריכים מזומן. וכולם רוצים בסוף דולרים שזה המטבע העיקרי שמממן טרור, ומוזרם לרוב מאיראן שהיא המנוע מאחורי ארגוני טרור כמו חמאס, החיזבאללה או החות'ים בתימן", מסביר הגורם.
כשהמזומן הוא המלך, העבודה של המט"ל הופכת להרבה יותר מורכבת. בעיקר כאשר מעבר רפיח, למשל, בין דרום רצועת עזה לסיני, לא נמצא בשליטה ישראלית מאז תוכנית ההתנתקות ב־2005 וכן עזיבת ציר פילדלפי, שמעבר רפיח הוא חלק ממנו, שבמסגרתם הועברה השליטה באזור למצרים. כאשר חמאס השתלט על רצועת עזה, במסגרת העימות שלו עם הפת"ח ב־2007, הוקמו מנהרות הברחה לנשק, דלק וציוד וכמובן כסף.
"אם אדם מגיע עם מזוודת מזומנים עם מיליון דולר למעבר רפיח ואין לישראל מידע מודיעיני על כך, אי אפשר לעצור את זה", מודה גורם בכיר במשרד הביטחון, לאור התמונות שפרסם בשבוע שעבר דובר צה"ל על שתי מזוודות שבהן 5 מיליון שקל במזומן שנתפסו בביתו של בכיר בחמאס באזור ג'באליה ברצועת עזה.
הקושי לחסום את החוואלות
המט"ל הצליח מאז שנת 2018, ולפי נתוניו בעיקר ב־2023, להטיל סנקציות כלכליות על כספים וסחורות במסגרת פעולות שונות, בעיקר במעבר כרם שלום שנמצא בשליטה ישראלית. מלבד מזומנים וכספים בחשבונות, בהיקף של כ־50 מיליון שקל, נתפס במהלך השנים ציוד שהיה ניסיון להבריחו לרצועה ויכול לשמש ליצור טילים ומטענים - גליצרין, מנועים, חלקי חילוף; או לבניית מנהרות — ברזלים ומלט, אחת התפיסות הגדולות שהיו במעבר כרם שלום בשנת 2022.
ועדיין, כמו שלמדנו מתחילת המלחמה, זה רחוק מלהספיק. אחת הסיבות לקושי הגדול לחסום את צירי המזומנים הוא מה שנקרא הבנקאות הישנה — החוואלות. זוהי שיטת קיזוזים מסורתית, שארגוני הטרור משתמשים בה למימון פעילים. על איך השיטה עובדת והקושי לעצור אותה, ניתן ללמוד למשל מכתב אישום שמתנהל במחוזי ירושלים מול מי שהוגדר כאחראי הכספים של חמאס באזור ירושלים - חאלד סבאח (61), איש עסקים ערבי תושב ישראל משכונת אום ליסון במזרח ירושלים.
סבאח, כך כתב האישום, גויס על ידי נציגי חמאס בטורקיה, בהם מחמוד עטון — פעיל חמאס שהורשע בין היתר בעבר בחטיפה ורציחה של השוטר ניסים טולדנו ז"ל, וששוחרר בעסקת גלעד שליט. סבאח התבקש לסייע בהעברת כסף מזומן לטובת כמה פעילויות. ה"דעווה" — מערך "הכשרת הלבבות", כלומר שתילת רעיונות חמאס בקרב ערבים ישראלים, באמצעות צדקה והטפה; מימון פעילות פוליטית, כגון תשלום לפעילים שיתבצרו בהר הבית בימי הרמדאן של שנת 2022; וכמובן תשלום ישיר לפעילי חמאס לצורך הצטיידות בנשק ומחיה.
אחת השיטות שנקט סבאח היא מהבעייתיות בחסימת תשלומים לפעילי טרור. סבאח הוא איש עסקים בתחום הנדל"ן ושותף באולם אירועים במזרח ירושלים. מה שאיפשר לו להחזיק חשבון פעיל עם כספים חוקיים בסניף של בנק הדואר. על מנת שאחראי הכספים יוכל לקבל החזר על הכסף שהוא משלם מכספו לפעילים בישראל מבלי לעורר חשד, הופעל "ציר קיזוז".
בחמאס טורקיה פתחו עבור סבאח חשבון בבנק Turkiya finans. בחשבון זה עטון, כאמור ממשוחררי עסקת שליט, הפקיד עבור סבאח סכום של כ־250 אלף דולר. בכסף זה רכש סבאח קרקעות בטורקיה. כנגד הכסף שמימן את עסקת הנדל"ן, הוא שילם מחשבונו לכמה פעילים. למשל, 2,000 דולר לצעיר שעמד לדין בגין התפרעות, או 5,000 דולר לחמותו של מחבל שהורשע בפיגוע ירי ורצח של שני ישראלים, או 25 אלף דולר לפעיל חמאס שהשתחרר מהכלא.
"לא כל דבר אפשר לתפוס ולהקפיא"
כפי שציין בריאיון הטלוויזיוני ראש המוסד לשעבר כהן, לא כל פעולות התקיפה הכלכלית של ארגוני הטרור עברו למשרד הביטחון תחת המט"ל. חלק מהפעילות שמתבצעת היא עדיין תחת המוסד, והיא כמובן חסויה וחשאית.
בראשית השבוע שעבר פרסם "הניו יורק טיימס", כי ב־2018 נתפסו מסמכים מסווגים במחשב של בכיר בחמאס, שפירטו נכסים שהוחזקו, בין היתר, באיחוד האמירויות ובטורקיה. על פי הפרסום, שהסתמך בין היתר גם על עדות של ראש "צלצל" לשעבר, ד"ר אודי לוי, ארה"ב וישראל ידעו על כך, אך העדיפו להתמקד באיראן. בפרסום דובר על תיק נכסים, נדל"ן וחברות מסחריות בשווי של כחצי מיליארד דולר.
המוסד שנמצא תחת משרד ראש הממשלה, שהעומד בראשה, בנימין נתניהו, ספג ביקורת ישירה בפרסום ב"טיימס" על כך שידע ולא פעל בנושא, הוציא הודעה מעורפלת לאחר הפרסום. "בניגוד לטענות, המוסד תמיד פעל בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו לסיכול העברת כספי טרור לחמאס בכל דרך, וכל טענה אחרת משוללת יסוד".
האם כלום לא נעשה בנושא? לדברי גורם בכיר במשרד הביטחון המכיר היטב את תחום התקיפה הכלכלית של ארגוני הטרור, פעולות בוצעו ושווי מערך ההשקעות של החמאס ב־2018 נמוך משמעותית מהמספרים כיום.
"מערך ההשקעות היום נמוך בעשרות אחוזים, זה לא מה שמביא להם את עיקר הכסף", אומר הגורם הבכיר. "זה אחוזים בודדים מהמימון, ויש שם קשיים רבים ומאז חברות קרסו". לגבי פעילות ישירה מול הנכסים של ישראל מסכם הגורם כי "כתוצאה מצווים שהוציא משרד הביטחון במהלך 2022 חלק ניכר מערך ההשקעות הזה נפגע משמעותית, אבל צריך להבין שלא כל דבר אפשר לעצור כליל. מכבדים צווים של המט"ל בחו"ל, אבל לא כל דבר אפשר לתפוס ולהקפיא. המלחמה הכלכלית בארגוני הטרור היא ארוכה, קשה וסיזיפית. יש לנו הצלחות, אבל אי אפשר לעצור הכל".
