בזבוזים עכשיו, אקלים אח"כ: הממשלה מעכבת את המעבר למזגנים חסכוניים
בזבוזים עכשיו, אקלים אח"כ: הממשלה מעכבת את המעבר למזגנים חסכוניים
ישראל חתמה על הסכמים בינלאומיים לחיסכון אנרגטי שמוריד גם את יוקר המחיה, אך הממשלה מציבה מכשולים בדרך לשם. עכשיו תתעכב בשנים הרפורמה במעבר למזגנים חסכניים כי יו"ר ועדת העבודה והרווחה הח"כ אייכלר מתנגד ל"דת האקלים"
ועידת האקלים השנתית, שנערכה בסוף השנה החולפת בדובאי, הותירה רבים בעולם מאוכזבים לאחר שלא התממשה התקווה להסכם אקלים משמעותי שיקבע לוח זמנים לצמצום השימוש בפחם, נפט וגז. אך ההסכם הציב סעיפים שאפתניים אחרים שהמשמעותי בהם קובע כי עד סוף העשור, בעוד שש שנים בלבד, ישלשו המדינות את היקף השימוש באנרגיה מתחדשת ויכפילו את הקצב השנתי של ההתייעלות האנרגטית שלהן. בישראל, השותפה להסכם העולמי, התקבל הסעיף בצינה. ההתנגדות העיקרית היא לא לסעיף שילוש היקף האנרגיה המתחדשת - שכן החלטת ממשלה בין כה קובעת כי בסוף העשור 30% מהחשמל בישראל ייוצרו באופן נקי, אלא לסעיף הקובע כי הליכי ההתייעלות האנרגטית יואצו בשנים הבאות, שכן אלה ידרשו השקעות ממשלתיות.
גורמים בממשלה ובמשק הביעו תמיהה על סרבנות האוצר להשקיע בהתייעלות האנרגטית, שכן פה התכלית היא לא רק לחסוך בשימוש באנרגיה ובזיהום אוויר אלא גם בהוצאות כספיות משמעותיות לאורך שנים, לאחר השקעה ראשונית. באוצר סירבו להתייחס לשאלות "כלכליסט" באשר ליישום הסעיף בהסכם האקלים העולמי החדש, אך החלטות ממשלה ותקציבים שהובטחו לתחום במשך השנים בוטלו כליל, גם בחודש האחרון.
כך, בין היתר, תקציב האקלים של המשרד להגנת הסביבה בוטל על ידי משרד האוצר; גם התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה אושרה ב־2021 והובטח לה תקציב של כמיליארד שקל לחמש שנים, אולם בממשלת נתניהו החליטו לא להטיל מס פחמן, ולתוכנית אין מקור תקציבי; בנוסף, למרות הסיכומים בינתיים לא הוקצו התקציבים שהובטחו ב־2023 להקמת עמדות טעינה לרכב החשמלי וכעת דוהרת הממשלה לקראת העלאת המס על הרכב החשמלי.
בשל הצורך לממן את מלחמת "חרבות ברזל", לאחרונה קיצץ האוצר עוד 11 מיליון שקל בתקציב שייעד משרד האנרגיה להתייעלות ברשויות המקומיות למעבר לאנרגיה מקיימת. משרד האנרגיה הקצה מתקציבו בשנתיים האחרונות כ־150 מיליון שקל לתחום, ודורש כעת מהאוצר להקצות ב־2024 את מלוא הסכום שהובטח, בשל ההבנה של המשוואה הפשוטה: האנרגיה החסכונית ביותר היא זו שלא נצרכת. עד כמה זה תחום שבו ההשקעה קריטית? לפי ניתוח של משרד האנרגיה, התוכנית להתייעלות אנרגטית יכולה לחסוך כ־10% מצריכת האנרגיה הצפויה ב־2030 - 18 טרה־ואט שעה, כרבע מצריכת החשמל של ישראל כיום, בדומה לתפוקת 4.5 תחנות כוח חדשות.
מי שנפגעו מביטולי התקציבים בתחום רק לאחרונה הם התעשיינים, שלהם הובטח בשנה שעברה כי תוכנית המענקים להתייעלות שהחלה בתקופת ממשלת השינוי, תמשיך. "חבל שהמשרד להגנת הסביבה לא נלחם על הנושא", אומר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. "אלו רק 70 מיליון שקל בשנה. אנחנו יודעים כמה עולה להחזיק את המשרדים המיותרים. זה מראה שהאירוע לא מעניין את המדינה. זה גם צעד שיוביל להפחתת יוקר המחיה. לא האמנתי שהמשרד להגנת הסביבה לא ייתן פייט בדבר כזה". מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "המשרד עומד על כך שיש לשמור על תקציב מספק להפעלת מכלול הפרויקטים והתוכניות בתחום האקלים, ובניגוד לדברי נשיא התאחדות התעשיינים התקציב לא יבוטל".
מחסכוני לבזבזני: הרפורמה ביבוא מוצרי חשמל אמורה להביא להתייעלות אנרגטית גדולה
התיאבון לביטול תוכנית החיסכון באנרגיה ממשיך גם אחרי שהוכיחה את עצמה היטב: לפי נתונים חדשים של משרד האנרגיה, צעדי התייעלות אנרגטית שביצעו רשויות מקומיות, בין היתר באמצעות החלפת תאורת רחוב ומבנים בתאורה יעילה והחלפת מזגנים ישנים ובזבזניים במזגנים יעילים - הצליחו לחסוך עד 20% בצריכת האנרגיה הרשותית. בעקבות כך בשנים האחרונות צריכת החשמל הרשותית הממוצעת לתושב ירדה מ־200 קילו־ואט שעה ב־2019 ל־175 קילו־ואט שעה ב־2022.
חלק משמעותי בתוכנית ההתייעלות האנרגטית של משרד האנרגיה לא נוגע באופן ישיר להוצאות ממשלתיות גבוהות שיש לבצע כדי לדחוף את השוק קדימה, אלא דווקא לרפורמה שכבר החלה: זו הקשורה ביבוא מוצרי חשמל. יישומה כבר החל, אך חלק חשוב ממנה הוקפא והואט תחת הממשלה הנוכחית.
צרכני האנרגיה הזללניים ביותר הם מזגנים ומקררים. הרגולציה הישראלית הותאמה לאחרונה לזו האירופית - שהמרחק ביניהן הוא שנות אור. כך, למשל, החל מאפריל 2024 מקרר שדירוגו האנרגטי בסטנדרטים המקומיים נחשב ל־A (החסכוני ביותר), ידורג כעת כ־G בזבזני. כלומר עד כה, מקררים שלא נמכרים באירופה בשל צריכת האנרגיה הגבוהה שלהם, נחשבו ליעילים אנרגטית בסטנדרט הישראלי. רק כדי לסבר את האוזן, הרפורמה ביבוא מוצרי חשמל והתאמת הרגולציה הישראלית לזו האירופית עשויות לחסוך 1.2 טרה־ואט מצריכת החשמל בישראל ב־2030 – כ־2% מצריכת החשמל כיום.
אולם הרפורמה החשובה של משרד האנרגיה לא תושלם במלואה, מבלי שישראל תטפל בסקטור המזגנים והמצננים. במשרד האנרגיה נאלצו לאפשר לסקטור המזגנים עוד שנת היערכות, כך שיבוא מזגנים שאינם תואמים לתקינה האירופית - ייאסר רק מיוני 2024. הצעד לא יוכל לצאת לפועל מבלי שיושלמו תקנות, שעליהן אחראי המשרד להגנת הסביבה, ועוסקות באסדרת מקצוע טכנאי המזגנים, שכן מעבר למזגנים סביבתיים כרוך במעבר לגזי קירור ירוקים, הנחשבים לדליקים יותר ולכן דורשים הכשרה מיוחדת. אם הרפורמה לא תושלם בקרוב, אי אפשר יהיה לייבא לארץ את המזגנים החדשים, ובכך ישראל לא רק תישאר מאחור – אלא שייוותרו רק דגמים מעטים מאוד של מזגנים שניתן יהיה לייבא אליה, אשר עומדים בתקן האירופי ומשתמשים בגזי קירור ישנים (hfc).
חכו עוד שלוש שנים: יו"ר ועדת העבודה מציב מכשולים שמעכבים את החוק, טוענים אנשי מקצוע
הצעת החוק המדוברת עברה בקריאה ראשונה תחת ממשלת לפיד־בנט ומתעכבת כעת בכנסת בשל מכשולים שמערים ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שסירב בשנה האחרונה באופן עקבי לדון בחוק. לפי אייכלר, "יש חשש שהגז החדש דליק יותר וממילא מסוכן הרבה יותר". זאת אף שכבר שנים ארוכות משתמשים בגז הזה ברחבי העולם ואף שהפרטים בנושא סוכמו בין המשרדים.
אייכלר ביצע רק דיון אחד בנושא בוועדה, וכבר יותר משנה מתחילת כהונת הממשלה - לא דן בחוק עצמו. בדיון שכן קיים, ניכר כי אינו שש לקדם את החוק. לנציג ישראל ב־OECD יאיר אושרוב שנכח בדיון הסביר אייכלר כי יצרני המזגנים עוברים לשימוש בגז החדש "בגלל דת האקלים".
לאור ההתמהמהות ואף שישראל חתומה על הסכם בינלאומי בנושא (הסכם קיגלי) והיא המדינה המפותחת היחידה שלא מיישמת אותו, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן חתמה בנובמבר על תקנות הדוחות את יישום היעדים הלאומיים להפחתת השימוש בגזי קירור למזגנים ומקררים בשלוש שנים מ־2024 ל־2027, היעדים המדוברים יתעכבו בכשלוש שנים ופליטות גזי החממה בסקטור הזה דווקא יעלו.
לדברי מנהל חטיבת המזגנים באיגוד לשכות המסחר צביקה גושן, "אייכלר בולם את התחום מלהתקדם. הוא מזלזל בנושאים של איכות והגנת סביבה, ורואה אותם בצורה פשטנית, כמו גחמה של מישהו. הוא מאוד אוהב להתרברב בזלזול הזה ולצערנו בו הדברים תלויים כרגע. החוק מצוי לקראת קריאה שנייה ושלישית, כולם מסכימים עליו. גם שר העבודה פנה לאייכלר באופן אישי וביקש ממנו לקדם את זה אבל זה לא באג׳נדה שלו. לא על סדר היום. אם החוק לא יעבור בכנסת הזו, נצטרך להתחיל את הכל מחדש והמשמעות למשק הרת אסון: זה יכול להוביל לא רק לנזק סביבתי אלא להעלות מחירים של רכש מזגנים ותיקון שלהם".
מיו"ר ועדת העבודה ח"כ ישראל אייכלר נמסר: "בכל הדיונים המקצועיים התריעו בפנינו כל גורמי המקצוע שהגז החדש דליק כמעט כמו גז בישול ומהווה סכנה של ממש. לכן ביקשנו לבחון את העניין בדרג המקצועי בתחומי הגז והמיזוג. אין שום סיבה למהר ולקחת סיכון".
